אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר על ההחלטה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות אלימות במשפחה

ערר על ההחלטה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות אלימות במשפחה

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט המחוזי
8449-07
16/10/2007
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
אשרף אבו ג'ודה
עו"ד קובי סודרי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד וסטרמן
החלטה

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ד' אבניאלי) מיום 30.9.07, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.       ביום 10.8.07 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום המייחס לעורר עבירות אלימות חמורות נגד אשתו (להלן: "המתלוננת") ובנו בן השנה וחצי. על פי הנטען, נהג העורר להכות את המתלוננת מכות נמרצות, ואף השתמש ב"עזרים" דוגמת מקלות וכבלי התנעה של רכב. בהזדמנות אחת, כאשר נמלטה המתלוננת לבית אביה, נהג העורר ללא רישיון לבית האב ופגע עם הרכב ברגלו של האב. בגין מעשים אלה יוחסו לעורר עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; תקיפה בנסיבות מחמירות (כלפי בת זוג); תקיפה בנסיבות מחמירות (כלפי קטין חסר ישע); כליאת שווא; מעשה פזיזות ורשלנות; נהיגה ללא רישיון נהיגה; נהיגה ללא רישיון רכב ונהיגה ללא ביטוח, עבירות לפי סעיפים 335(א1), 382(ב)(1), 382(ב)(2), 382(ג), 377 ו-338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, סעיפים 62, 10 ו-3 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 וסעיף 2 לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען, כי קיימות ראיות לכאורה לאשמת העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו, וכי קמה עילת מעצר מכוח סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1966 משום החשש  כי העורר יסכן את שלום המתלוננת ואת שלום הציבור ומשום החשש מפני שיבוש הליכי חקירה. בדיון שהתקיים ביום 19.8.07 (כבוד השופט י' צלקובניק), לא כפר העורר בקיומן של תשתית ראייתית ועילת מעצר, אולם ביקש לבחון אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט קבע, כי הגם שבנסיבות המקרה דנן אין מקום על פני הדברים לבחון חלופת מעצר, על פי מצוות הדין תבדק אפשרות זו. העורר הופנה, אפוא, לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מעצר.

על פי האמור בתסקיר שהוגש לבית המשפט ביום 9.9.07 (להלן:"התסקיר הראשון") בתקופה שמאז מעצרו של העורר נערכה "סולחה" בין משפחתו של העורר למשפחתה של המתלוננת, והמתלוננת מעוניינת לשוב לביתה. חרף כך, שירות המבחן התרשם כי המתלוננת מצויה במלכוד, כיוון שהיא נעדרת תמיכה משפחתית ואין במשפחתה גורמים חזקים דיים כדי לסייע לה. באשר לעורר, התרשמותו של שירות המבחן הייתה כי "קיימת רמת סיכון גבוהה לחזרה להתנהגות פורצת גבולות". יחד עם זאת סבר שירות המבחן, כי הותרתו של העורר במעצר לאחר שהגיעו הצדדים ל"סולחה", יש בה כדי להעצים את הסיכון כלפי המתלוננת בשל תגובתם הצפויה של בני משפחתה. לפיכך הומלץ לבחון אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר בהרחקה גיאוגרפית משמעותית ובהתערבות גורמי הטיפול. שירות המבחן שלל את החלופה שהציע העורר, בדמות מעצר בית בבית חבר משפחה, משום שחלופה זו לא ענתה על תנאי הריחוק הגיאוגרפי.

בהמשך, ביקש העורר להציע חלופת מעצר נוספת בדמות מעצר בית בבית חבר משפחה  המתגורר בכפר קאסם, וביום 10.9.07 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים לבחינת חלופה זו. תסקיר כאמור הוגש ביום 25.9.07 (להלן:"התסקיר השני") ובו תמך שירות המבחן בחלופה שהוצעה. שירות המבחן הוסיף והמליץ על איסור יציאה מתחומי כפר קאסם וכן על איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.

ביום 30.9.07, לאחר הגשת התסקיר השני, באו הצדדים לפני בית המשפט פעם נוספת. בית המשפט (כבוד השופטת ד' אבניאלי) התרשם כי הסכם ה"סולחה" אינו מיטיב עם הצדדים הישירים הנוגעים בדבר, וזאת משום שאין בגדרו התייחסות למעשים המיוחסים לעורר ולפגיעות הקשות אשר נגרמו למתלוננת. לא זו אף זו, במסגרת ההסכם נדרשה המתלוננת להתנצל על פנייתה למשטרה. בית המשפט התרשם כי הערב שהוצע במסגרת החלופה השניה, שהינו בן שישים ושבע אינו מהווה דמות סמכותית כלפי העורר, בייחוד נוכח היכרותו הקלושה עמו והעובדה שהעורר ביצע את העבירות המיוחסות לו כאשר מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות תלוי ועומד נגדו. לפיכך מצא בית המשפט כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו של העורר ואת החשש להימלטותו מאימת הדין. נוכח האמור החליט בית המשפט שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, והורה על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3.       מכאן הערר שלפני, בגדרו מבקש העורר לקבל את המלצת שירות המבחן ולשחררו לחלופת מעצר. העורר אינו משיג על קיומן של ראיות לכאורה ועל קביעות בית המשפט בעניין מסוכנותו, אולם הוא טוען, כי יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין מסוכנות זו, ואף מציע להוסיף על חלופה זו מגבלות נוספות בדמות איזוק אלקטרוני וערבויות כספיות.

המשיבה מתנגדת לערר. לטענתה, המעשים המיוחסים לעורר מעידים על כך שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר. כן טוענת המשיבה, כי להסכם ה"סולחה" אין משקל של ממש, משום שנחתם על ידי אבות המשפחה והמתלוננת כלל אינה צד לו.

4.       דין הערר להידחות. העבירות המיוחסות לעורר הינן עבירות אלימות בדרגה גבוהה, אשר בוצעו כלפי בני משפחתו. כפי שנאמר לא אחת, עבירות אלו מתאפיינות בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות. לפיכך, על דרך הכלל אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשמים בעבירות אלו (בש"פ 7626/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.9.06)). וראו דבריה של השופטת ע' ארבל בהחלטה שניתנה לאחרונה:

"אלימות נגד נשים הפכה זה מכבר ל"מכת מדינה", ומספר הגברים הנוהגים באלימות כלפי נשותיהם הולך וגובר. על בית המשפט לומר את דברו במלחמה נגד תופעה מסוכנת זו, ולבחון בקפדנות יתרה כל מקרה, לפני שהוא מחליט על שחרורו של אדם המואשם בביצוע מעשים אלימים נגד אשתו, לבל ישמש השחרור הצעד הראשון בדרך לביצוע מעשה האלימות הבא." (בש"פ 1360/07 מדינת ישראל נ' טומבק(לא פורסם, 6.3.07) ראו גם: בש"פ 4529/07 פלוני נ' מדינת ישראל(לא פורסם,  30.5.07); בש"פ 5773/03 מדינת ישראל נ' אזולאי(לא פורסם, 3.7.03)).

           אולם כידוע, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ובנסיבות המקרה שלפנינו, איני סבור כי יש בכוחה של חלופת מעצר לאיין את מסוכנותו של העורר. כתב האישום מגולל מסכת התעללות אכזרית וממושכת, אשר הותירה את המתלוננת לא אחת חבולה ופצועה. מסוכנותו של העורר - הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו, ובכללם מעשי תקיפה של בנו ושל בני משפחתה של המתלוננת ואף נהיגה פרועה ללא רישיון נהיגה - אינה מכוונת רק כלפי המתלוננת כי אם כלפי הציבור בכלל. בנוסף, איני סבור כי יש בכוחו של הסכם הסולחה כדי להפחית מסוכנותו של העורר. הלכה היא שהסכם "סולחה" כשלעצמו, אינו מנטרל מסוכנות (ראו, למשל, בש"פ 1157/91 מדינת ישראל נ' זועבי (לא פורסם, 25.3.91); בש"פ 4988/00 מדינת ישראל נ' אלעזזמה (לא פורסם,  12.7.00)). כפי שציין בית המשפט קמא, הסכם זה בפרט אין בידו לסייע לעורר, שכן המתלוננת כלל אינה מהווה צד לו (והשוו: בש"פ 7009/00 מדינת ישראל נ' לבאבידי (לא פורסם, 5.10.00), והוא אף אינו כולל כל התחייבות מצד העורר שלא לשוב ולפגוע במתלוננת או בבנו הקטין. נוסיף ונזכיר, כי המערער הורשע לאחרונה בביצועם של  מעשי אלימות כלפי קטין קרוב משפחתו, לו גרם חבלה של ממש. בגין עבירה זו אף נגזר עליו עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו ולא הרתיעו מפני ביצוע מעשי האלימות הקשים המיוחסים לו בכתב האישום שלפנינו. מסוכנותו של העורר היא אפוא כללית וברף גבוה, ולא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר.

           לכך, יש להוסיף את החשש המובנה הקיים בתיקי אלימות במשפחה לשיבוש הליכי משפט (ראו, למשל, בש"פ 11378/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.12.05)) המצוי ביתר שאת במקרה שלפנינו. כעולה מן התסקיר הראשון, מלכתחילה המתלוננת לא התלוננה על האלימות המתמשכת שננקטה נגדה ורק הרופא שטיפל בפצעיה הזעיק את המשטרה. נזכיר בנוסף, כי בהסכם הסולחה המתלוננת היא שנדרשה להתנצל ולהבהיר כי אין לה דרישות כלפי בעלה. המתלוננת אף הביעה רצונה לשוב לביתו של העורר ושירות המבחן סבר כי את רצונה זה יש להבין על רקע המלכוד המשפחתי אליו נקלעה. על רקע זה, דומה כי שחרורו של העורר לחלופת מעצר פותח פתח ממשי לשיבוש הליכי חקירה ומשפט ולהשפעה על המתלוננת.

           על יסוד כל אלה אני סבור, כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה בשלב זה לא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר היתה מוצדקת, ולא מצאתי עילה להתערב בה.

אשר על כן, הערר נדחה.

           ניתנה היום, ד' בחשון התשס"ח (16.10.2007).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,   www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ