אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 9/3014, אלי אסייג נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 9/3014, אלי אסייג נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר
9-3014
27/05/2015
בפני חברי הועדה :
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר
2. גלעד ונגרובר
3. רו"ח אלעד מאירי


- נגד -
העוררת:
אלי אסייג
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסקדין
 

 

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 9008213 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בגין שימוש בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר"), שנעשה ביום 18.12.13 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") וכן בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), עקב שימוש שלטענתה נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות.
  2. קודם שנפרט את טענות הצדדים, להלן תיאור תמציתי של מאפייני הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסקי הדין בעניין סיוון חן, ערר 30/3011, ובעניין ניסים ולביאה צבי, ערר 164/3011). פרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה ושירות, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, מתקן ביקורת להעלאה או הורדה של נוסעים, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). אל החניון ניתן להגיע גם מכיוון מזרח, כביש 412, מבלי לעשות שימוש במקטע הראשון. החלק השלישי הוא קטע הדרך שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב ("המקטע השני").
  3. בכתב הערר ביקש העורר "לשלוח חשבון חדש והגיוני על נסיעה של 7 ק"מ בלבד". העורר טוען כי תוכנת ניווט כיוונה אותו לנתיב המהיר, הוא סבר כי המחיר יהיה "כמו בכביש 6", אולם לתדהמתו קיבל חיוב של 77 ₪ "וזה מעבר לכל פרופורציה". העורר מוסיף כי בדיעבד נאמר לו שהחיוב המוגדל הוא עקב הימנעות מרישום מראש ולעניין זה טוען כי בנסיעה הרלוונטית מיהר עם אביו לבית החולים ומשום כך לא עצר בחניון כדי להירשם.
  4. בתגובתה לערר טענה המשיבה טענה המשיבה כי דינו דחייה על הסף בהעדר עילה ולחילופין לגופו. המשיבה מציינת כי היות שהרכב לא היה רשום מראש לשימוש בנתיב ולא שולם עבור הנסיעה במהלכה, חויב העורר כדין בחיוב הפו"ה. המשיבה מציינת כי קודם הכניסה למקטע השני מהחניון, שממנו הגיע העורר, מוצבים שלטים ברורים המציינים כי הנסיעה היא בתשלום. המשיבה מבהירה כי אין כל קשר בין הנתיב המהיר לבין כביש האגרה מס' 6 וההנחה שיש קשר היא הנחה סובייקטיבית שגויה של העורר.
  5. בהתאם לסעיף 26 לחוק בתי דין מינהליים התשנ"ב – 1992, הצדדים זומנו לדיון שהתקיים ביום 13.1.15. קודם לדיון, ביום 24.11.14 הודיע העורר שלא יגיע לדיון, ונתן הסכמתו למתן החלטה על בסיס החומר שבכתב וכן ציין שידוע לו שהמשיבה תהיה רשאית לטעון בדיון בהעדרו.

לדיון התייצב בא כוח המשיבה, שחזר על האמור בכתב התשובה, תוך הוספת הפניות לפסיקה קודמת של הוועדה. בנוסף, ביקשה המשיבה "לבחון שוב את מגמתה המסתמנת שלא לחייב בהוצאות כאשר מתקיים דיון בהעדר העורר" וסיימה – "המשיבה נאלצה להגיע לדיון תוך הוצאת משאבים. המשיבה עומדת על פסיקת הוצאות כנגד העורר".

בהחלטה שנתנה בסיום הדיון נתנה לעורר אפשרות להגיב בכתב לדברי המשיבה בפרוטוקול והעורר עשה כן ביום 19.1.15. בתגובתו הדגיש העורר כי אין הוא מבקש פטור בגלל הנחיית תוכנת הניווט אלא "אבקש לשלם סכום הוגן בשימוש בנתיב ולא להיענש בגין השימוש בו". העורר שב ומשווה את השימוש לכביש מס' 6 ומפרט את תעריפי האגרות בו. לעניין הדיון ובקשת המשיבה לחייבו בהוצאות, טען העורר כי המשיבה החליטה להתייצב לדיון בידיעה שהעורר לא יתייצב לו והוא מצידו לא יכול להיעדר מעבודתו או לשכור עו"ד לצורך הדיון.    

דיון

  1. השימוש בנתיב המהיר, מותר רק למי שהתקשר בהסכם עם המשיבה, או מי שזכאי לפטור בתנאים המפורטים בחוק, בתקנות ובהסכם הזיכיון. על פי סעיף 3ב לחוק:

"3ב(א)  לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)    ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)    האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה ..."

            סעיף 3ג קובע –

 

"3ג.      (א)   המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."

  1. אין חולק שהעורר לא פעל בהתאם לאמור בחוק - לא נרשם קודם לשימוש בנתיב המהיר ולא שילם מראש עבור הנסיעה. משכך, לכאורה, זכאית הייתה המשיבה לחייבו הן בחיוב האגרה עבור הנסיעה והן בפו"ה בשל ההימנעות מרישום, ובהתאם לתקנה 11 לתקנות הקובעת כי "חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה ... נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף" ובהתאם לתעריף הקבוע בתוספת לתקנות.
  2. טענתו העיקרית של העורר היא לעניין שיעור החיוב שהושת עליו ולא על עצם הסמכות להטילו. העורר אינו מפריד בין חיוב האגרה שבו חויב לבין חיוב הפו"ה וטוען בכלליות שמדובר בחיוב מוגזם. למעשה, במקרה של העורר, חיוב האגרה מגלם את רובו הגדול של החוב (49 ₪) וחיוב הפו"ה (תעריף מופחת בגין נסיעה ראשונה – ראה תקנה 12) את חלקו הקטן (29 ₪). מטענות העורר עולה מכללא שהוא לא הבחין בשילוט המציין את גובה האגרה בנתיב המהיר בעת כניסתו אליו. העורר הניח כי החיוב יהיה "נמוך" בדומה לזה לו הוא רגיל בנסיעותיו בכביש מס' 6. נעיר כי המשיבה בתגובתה וכן בדיון, לא התייחסה כלל לנקודה זו, של השילוט המציין את גובה האגרה לבאים מכיוון מזרח, למרות שהיא לכאורה נקודה מרכזית, בהינתן שהעורר לא הבחין בשילוט זה.  
  3. מכל מקום, תעריף האגרה הוא תעריף דינאמי והוא משתנה בין היתר על בסיס גודש התנועה בנתיב המהיר ופרמטרים אחרים (להרחבה ראה פסק הדין בעניין ניסים ולביאה צבי הנ"ל). הגזירה השווה שביקש העורר ללמוד מן הנהוג בכביש האגרה מס' 6 אינה ממין העניין משום שמדובר אכן, כטענת המשיבה, בשני פרויקטים שונים במהותם, הן מבחינת מטרתם והן מבחינת ההסדרה התחיקתית העומדת בבסיס הפעלתם. בקליפת אגוז נציין כי הנתיב המהיר מיועד בראש ובראשונה לשימושה של תחבורה ציבורית וכלי רכב מרובי נוסעים, כאשר מטרתו העיקרית היא להקטין את גודש התנועה בגוש דן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ