ערר
ועדת ערר
|
190-3013
06/01/2015
|
בפני חברי הועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר 2. גלעד ונגרובר
|
- נגד - |
העורר:
מתן גמליאל
|
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ עו"ד ויקטור פישר ואח'
|
פסק-דין |
ההחלטה הסופית בתיק זה התמהמה בשל עיכובים בהסדרת סמכותה הפורמאלית של הוועדה.
- במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 4666458 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיובי אגרה בגין נסיעה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") שבוצעה ביום 27.2.13 ובנוסף בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע לטענתה מבלי שהעורר נקשר עמה מראש בהסכם, ובניגוד לסעיפים 3ב- 3ג לחוק.
- השאלה המרכזית שנתונה להכרעתנו היא האם העורר היה זכאי לפטור מתשלום האגרה והפו"ה וזאת מכוח הפטור המוענק בסעיף 18(א) לחוק לנהג שעשה שימוש בנתיב המהיר כשברכבו שלושה נוסעים נוספים, או, בעת שנפח התנועה בנתיב המהיר נמוך מ-1,000 כלי רכב בשעה - שני נוסעים נוספים (להרחבה יתירה בכל הנוגע לאופן הפעלת הפרויקט, התשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה).
- קודם שנפרט את טענות הצדדים, נוסיף בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר. פרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות פטור בגין רכב רב תפוסה, הרלוונטי לעניינינו, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב.
- לטענת העורר בכתב הערר, בנסיעה הרלוונטית, כלל הרכב מספר נוסעים המזכה בפטור – "נסעתי ..כשברכב עוד 3 נוסעים ... לא ידעתי שצריך לרדת מהנתיב המהיר לנקודת ביקורת...". העורר הוסיף דברים בנוגע למצבו האישי והכלכלי.
- בתשובתה לערר טענה המשיבה כי היות שהעורר לא נרשם מראש לשירותיה, הוא חויב כדין באגרה ובפו"ה. לטענתה, הפטור לרכב מרובה נוסעים מותנה במעבר בנקודת בידוק ועל כן גם אם נכונה טענת העורר לגבי מספר הנוסעים, היות שהוא לא עמד בתנאי זה, הוא חויב כדין. המשיבה מציינת כי העורר פעל בניגוד לאמור בשלטים (שצילומי חלקם צורפו לתשובה), הן בנוגע לחובת הרישום והן בנוגע לצורך בבידוק, וכן בניגוד לאמור בתקנות וכי היה עליו לבדוק את תנאי השימוש קודם הכניסה לנתיב המהיר.
- בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק בתי דין מינהליים התשנ"ב- 1992 ותקנה 17 לתקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין) התשנ"ב- 1992, המחייבים זימון הצדדים לדיון בערר, זומנו הצדדים לדיון, שנקבע ליום 27.11.13. ביום 7.11.13 הודיע העורר על רצונו שהדיון יתקיים בהעדרו. הדיון התכנס בהרכב חסר של הוועדה, במעמד ב"כ המשיבה ומר הראל חנין, מנהל התפעול במשיבה. בדיון הודיעה ב"כ המשיבה כי נעשו ניסיונות לשוחח עם העורר על מנת לחסוך את הצורך בדיון ובמיצוי ההליכים המשפטיים, אולם לא היה מענה. מעבר לטענות שהועלו בכתב התשובה, הוסיפה המשיבה וטענה בין היתר כי משמעות הודעת העורר על אי התייצבות לדיון היא שהעורר אינו יכול להוכיח טענותיו העובדתיות. המשיבה הוסיפה שמשבחר העורר לא להתייצב לדיון לא ניתן לעמת אותו עם צילומי השילוט והאמור בו, שלטענתה די בו.
דיון
- אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות שבסעיף 3ב לחוק:
"3ב(א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;
(2) האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה ..."
סעיף 3ג קובע –
"3ג. (א) המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."
- כן צודקת המשיבה בטענתה לכך שהחיוב לעבור בנקודת בידוק בכדי לקבל פטור בגין רכב רב תפוסה, מעוגנת בתקנה 18 לתקנות, הקובעת שזכאי לפטור רכב שבו שלושה או ארבעה נוסעים, לפי העניין, ואשר -
"עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, "מיתקן ביקורת" – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב..."
התקנות קובעות אפוא, קטגורית, שהזכות ליהנות מפטור מותנית במעבר בנקודת ביקורת.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת