ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
|
161-3015
30/06/2016
|
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה
2. רו"ח אלעד מאירי
3. גלעד ונגרובר
|
| - נגד - |
העורר:
יעקב נשא חן
|
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
|
| החלטה |
- במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מסוג עגלה נגררת מ"ר 8844874 (להלן: "הנגרר").
המשיבה היא בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק") להפעלת הנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר"),
ביום 20.1.14 נקלטה נסיעה של הנגרר בנתיב המהיר (להלן: "הנסיעה") והעורר חויב בגינה בסך 28 ₪ כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות").
חיוב האגרה בגין הנסיעה הוטל על הרכב הגורר, המצוי בבעלות צד שלישי והוא אינו מונח לפתחינו בערר זה.
- לגבי החיוב הנ"ל הופק בו ביום חשבון (מס' 9141020206, נספח 1 לתגובת המשיבה, להלן: "החשבון המקורי. החשבון נשלח לעורר בדואר רשום ולפי רישומי חברת הדואר שצירפה המשיבה - נמסר ביום 2.14.
- החשבון המקורי לא שולם וביום 9.14 פתחה המשיבה נגד העורר תיק הוצל"פ (מס' 0332899149, להלן: "תיק ההוצל"פ") על החוב בחשבון המקורי, שנוספו לו הפרשי הצמדה, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות נוספות והחוב תפח עשרות מונים, לכדי כ- 1,125 ₪, נכון ליום 24.2.15 (מועד הפקת תדפיס תיק ההוצל"פ שצורף כנספח 5 לתגובת המשיבה לערר) ולאחר שבוצעו פעולות מבצעיות שגרמו לפסיקת שכ"ט ב' והוצאות נוספות.
לעניין זה יוזכר שסמכות המשיבה לנקוט הליכי הוצל"פ קבועה בסעיף 5 לחוק [בשילוב חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה – 1995, כמפורט בסעיף], שלפיו היא רשאית לפתוח תיק הוצל"פ ביחס לחוב שלא שולם והפך חלוט ("חוב חלוט", לפי סעיף ההגדרות הוא חוב שלא הוגש לגביו ערר תוך המועד שנקצב לכך, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן לערעור עוד).
- בכתב הערר מיום 19.1.15 ביקש העורר להתייחס לנגרר כרכב אחד עם הרכב הגורר (שחויב בנפרד, כאמור) וככל שהדבר לא ניתן – לבטל את החיובים הנוספים שנוספו לחוב המקורי. לטענת העורר, במועד הנסיעה הוא מסר את הנגרר לחבר שנכנס בטעות לנתיב המהיר, קיבל חשבון עבור הנסיעה (בגין הרכב הגורר) ושילם אותו. העורר מוסיף, בלשונו – "התחלתי לקבל מכתבים אך חשבתי שמדובר בכביש 6 ולא בנתיב המהיר כי בכביש 6 אני נוסע הרבה... עד שהתקשרו אלי מעו"ד חן פישר והסבירו שמדובר בכלל בנתיב המהיר ... שהחוב עומד על יותר מ-600 ₪ ... אני התחלתי לברר את העניין ... אך הם לא הסתפקו בכך והמשיכו בהליך המשפטי למרות שביקשתי הארכת זמן לצורך הבירורים ... והם שלחו בקשות לעיקולים ... בחוסר תום לב מוחלט ... העניין היה נפתר בשיחת טלפון ו/או בשליחת הודעת SMS ... מצב הכלכלי שלי מאוד קשה ...".
ביום 21.4.15 הגיש העורר בקשה לביטול עיקולים.
- בתשובתה לבקשת העורר לעיכוב ביצוע וביטול עיקולים טענה המשיבה שדין הערר להידחות על הסף מחמת איחור בהגשתו ולחילופין טענה שדינו להידחות לגופו.
בין היתר טענה המשיבה כי החשבון המקורי נמסר עוד ביום 2.2.14, כאמור. בנוסף, ביום 14.8.14 נשלח לעורר מכתב התראה (להלן: "מכתב ההתראה") וסביר להניח שקיבל אותו נוכח טענתו ש"התחיל לקבל מכתבים" מן המשיבה. האזהרה מן ההוצל"פ נמסרה לעורר ביום 13.10.14 וגם ביחס למועד זה הוגש הערר באיחור ובינתיים הוטל על העורר שכ"ט ב' בתיק ההוצל"פ. רק ביום 20.10.14 נוצר קשר בין העורר לבין ב"כ המשיבה.
- בהחלטה מיום 15.3.15 הורה יו"ר הוועדה על ביטול העיקולים ועיכוב הביצוע, בכפוף לתשלום סך של 600 ₪ מצד העורר.
- ביום 31.3.15 הגישה המשיבה תשובה לערר גופו ומעבר לטענות שנכללו בתגובתה הקודמת, טענה בין היתר:
החיוב בפו"ה הוטל ללא אגרה משום שמדובר בנגרר שהמחוקק בתקנות אסר על כניסתו לנתיב המהיר; הנגרר הוא בעל רישיון רכב בפני עצמו ולכן על החיוב להיות מוטל על הנגרר במופרד מן הגורר; בהקשר זה יש לבחון מחדש פסיקה קודמת של הוועדה בנושא דומה בערר מס' 93/3012 בעניין אהוד טימר (להלן: "עניין טימר") ובכל מקרה ההחלטה בעניין טימר ניתנה זמן רב לאחר הפקת החשבון המקורי בתיק דנן; לעניין תיק ההוצל"פ – על גבי החשבון המקורי ועל מכתב ההתראה נרשם מפורשות שמדובר בחוב לנתיב המהיר וסברת העורר כאילו דובר בחוב לכביש אגרה אחר, היא סובייקטיבית בלבד; בשתי הזדמנויות (יום 20.10.14, 31.12.14) התקיימו שיחות עם העורר והוא עודכן על תקינות החוב והמשך ההליכים כנגדו אך סירב להסדיר את החוב; בחשבון המקורי צוינה בפירוש האפשרות להגיש ערר ומס' טלפון של מזכירות הוועדה.
- דיון בתיק התקיים ביום 27.10.15 והתייצבו לו העורר עצמו, ומטעם המשיבה – באי כוחה. העורר העיד בדיון, נחקר על ידי בא כוח המשיבה והשיב לשאלות הוועדה.
בהחלטה שניתנה אפשרנו לצדדים לסכם טענותיהם בכתב. המשיבה ניצלה אפשרות זו והעורר ויתר עליה.
דיון
- לעניין טענות הסף של המשיבה - במקרה זה יהיה נכון יותר לנתח את הערר לגופו ורק לאחר מכן לשוב לטענות אלו, משום שהכרעה בהן כרוכה בבחינה פרטנית של העובדות שבבסיס הערר והערכת סיכוייו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת