|
|
תאריך פרסום : 03/08/2016
|  גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
|
134-3014
18/10/2015
|
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה
2. גלעד ונגרובר
3. רו"ח אלעד מאירי
|
| - נגד - |
העורר:
יעקב לוי
|
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
|
| החלטה |
רקע עובדתי ודיוני
- במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 8574659 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בגין נסיעה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") שבוצעה ביום 17.2.14 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") ובנוסף בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע לטענתה מבלי שהעורר נקשר עמה מראש בהסכם, ובניגוד לסעיפים 3ב- 3ג לחוק.
בכתב הערר מבקש העורר לבטל את הפו"ה לגבי הנסיעה הרלוונטית ולחייבו באגרה בלבד.
- קודם שנפרט את טענות הצדדים, נוסיף בתמצית מספר מילות רקע ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/3011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/3011 בעניין צבי ניסים ולביאה). פרוייקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות לתשלום במזומן ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (שהוא למעשה המשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (להלן: "המקטע השני").
- בכתב הערר נטען, בין היתר, שכשנה קודם להגשת הערר נסע בנתיב המהיר ושילם כ-20 ₪ וכי "התשלום נראה פחות או יותר הגיוני". אולם העורר קובל על כך שעל גבי החשבונית דאז לא צוין באותיות בולטות שאם יעשה שימוש נוסף מבלי להירשם מראש יחויב בתשלום נוסף "פי שלוש עשרה פעמים". העורר ממשיך וטוען כי אין הוא מחזיק באמצעי תשלום המאפשרים רישום מראש ולגבי עמדות תשלום במזומן טוען כי אין עמדות כאלה ועורך השוואה לנתיבי אגרה אחרים המצויים במדינת ישראל. המשך הערר כולל אמירות בוטות, החורגות מגבולות הטעם הטוב וחופש הביטוי והן נדחות על ידינו מכל וכל.
- בתשובתה לערר טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחייתו - על הסף, מחמת העדר עילה ולחילופין לגופו. המשיבה טענה בין היתר כי אין חולק שנעשה שימוש בנתיב המהיר ושימוש כזה מחייב באגרה. משלא נרשם העורר מראש חויב גם בפו"ה. המשיבה מציינת כי בחניון קיימות עמדות תשלום וקיים שילוט המנחה לעמדות אלו. המשיבה מוסיפה כי השלטים המוצבים לאורך הנתיב הם בגדר "תמרורים" והמשתמשים מחויבים לפעול לפיהם. העורר, כך המשיבה, פעל בניגוד לשלטים. המשיבה מוסיפה שההשוואה לכבישי אגרה אחרים אינה רלוונטית. לגבי החשבון הקודם שהזכיר העורר, מדובר בחשבון עבור נסיעה מיום 16.10.12 (להלן: "החשבון הקודם"), שאותו שילם העורר וקבל על כך שלא הוזהר על גביו שבעתיד יחויב בתשלום נוסף אם לא יירשם, כאמור, מציינת המשיבה שמוזכר בו שמדובר בפיצוי והחזר הוצאות "מופחת", וטוענת שעל העורר היה להבין מכך כי שימוש נוסף יביא עליו חיוב גבוה יותר וכי עליו לנקוט בפעולה על מנת לברר מדוע חויב בפו"ה ומה עליו לעשות על מנת להימנע מכך בעתיד. המשיבה צירפה לתגובתה תצהיר מנהל התפעול שלה, צילומי שלטים שונים, לעניין חובת הרישום ונקודות התשלום וכן צילום החשבון הקודם (צורף כנספח 4 לתגובת המשיבה).
- דיון בערר נקבע ליום 3.3.15 וביום 5.2.15 ביקש העורר לשחררו מן הדיון עקב הטרחה הרבה וההוצאות הכרוכים בהתייצבות לו, לטענתו. בעקבות החלטה שניתנה בעניין הודיעה גם המשיבה, ביום 2.3.15, שאינה מתנגדת לביטול הדיון שנקבע והתיק הועבר למתן החלטה סופית ללא דיון.
דיון
- בקשת המשיבה לדחות את הערר על הסף בהעדר עילה, אינה מבוססת והיא נדחית. על מנת לבסס בקשה מסוג זה יש להראות כי כתב הערר אינו מעלה כל טענה שהיא המבססת עילה לקבלתו, כולו או חלקו מבלי לבחון את סיכויי אותה טענה להתקבל. במקרה דנן, בפי העורר טענות שככל שתתקבלנה תבוסס עילה להתערבות הוועדה ועל כן אין בסיס לבקשה לסלק את הערר על הסף בהעדר עילה. נפנה לבחון את הערר לגופו.
- אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:
"3ב(א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;
(2) האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;
..."
סעיף 3ג קובע –
"3ג. (א) המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."
- בפועל, קיימות, אכן, נקודות לתשלום עבור הנסיעות במהלכן, ואלו מוצבות בחניון, כאמור בסעיף 2 לעיל. יתכן שהעורר לא הבחין בשלטים במהלך נסיעתו, ברם אלו קיימים בשטח והם ברורים דיים בהקשר זה של אפשרות התשלום במהלך הנסיעה ומיקום הקופות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|