ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים-התקבל

לפניי ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו סיוע לאדם שהיה מבוקש לכוחות הביטחון, בכך שהשתתף בשרשרת העברת אשגרים בין המבוקש לאשתו (פרט האישום הראשון). בכתב האישום נטען כי עבירה זו בוצעה במהלך שנת 2006. כן הואשם העורר בחברות בארגון החמאס (פרט האישום השני), באחריות על ארגון זה בכפרו, עין יברוד (פרט האישום השלישי), ובכך שבינואר 2006 העביר חומר תעמולת בחירות של ארגון החמאס והרפורמה והשינוי, על מנת שזה יופץ בכפר (פרט האישום הרביעי).

בבימ"ש קמא טען הסנגור כי נפלה טעות בפרט האישום הראשון, שכן על פי עדות המפליל העבירה בוצעה בשנת 2003 ולא בשנת 2006. בעניין זה אף טען הסנגור כי העד המפליל שוחרר זה מכבר ממאסרו. בנוגע לפרטי האישום 2 ו-3, ביקש הסנגור מביהמ"ש לקבוע כי אין די ראיות לכאורה בעניינם, מאחר שהעד מסר בחקירת הבהרה שאת ידיעותיו אודות חברות העורר בחמאס הוא שואב מן העובדה שזה היה עצור בעבר בגין כך. אשר על כן, לדעת הסנגור, נותרה העבירה המיוחסת לעורר בפרט האישום הרביעי, שבוצעה לפני שנה וחצי, ועל כן אין בה די כדי לבסס מסוכנות.

עם תום העיון בחומר הראיות, הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי ישנן די ראיות לביסוס חלק מכתב האישום הנוגע לחברותו ואחריותו של העורר בארגון החמאס, ומשכך אף עילת מעצר של מסוכנות. על כן, הורה ביהמ"ש על מעצרו של העורר כאמור.

בערר שבפניי חזר הסנגור על עיקרי טענותיו, ואף התביעה חזרה וטענה כי די במתואר באמרות העד המרכזי כדי לבסס, לכאורה, את הרשעת העורר.

אף אני עיינתי בראיות התביעה, ועם כל הכבוד, הנני מגיע למסקנה שונה מזו אליה הגיע בימ"ש קמא.

מסקנתו של בימ"ש קמא כי נפלה טעות במועד ביצוע העבירה המתוארת בפרט האישום הראשון, בהתאם לטענת הסנגור, מקובלת עליי. אכן, עולה מחומר הראיות כי מיד לאחר מעצרו של אחד נביל זואהרה, החל העורר לסייע בהעברת האשגרים, וכעולה מכתב האישום בעניינו של המפליל, מעצר זה בוצע בשנת 2003. אין ספק כי חלפה תקופה ארוכה מאז בוצעה עבירה זו, ועל כן, אין לראות אותה כמלמדת על מסוכנות עכשווית.

באשר לפרטי האישום שעניינם חברות ואחריות בארגון החמאס. לדעתי, לא ניתן לנתק בין אמרותיו השונות של העד בעניין זה. על כן, כאשר באמרתו המאוחרת, מוסר העד כי פנה לפעילי חמאס, ביניהם העורר שאחראי על החמאס בכפר, וקיבל מהם חומר תעמולה, יש לקרוא את הדברים ביחד עם ההבהרה שניתנה על ידי העד קודם לכן, לפיה: "הם אנשי חמאס כי מזמן הם ישבו בכלא על פעילות חמאס" . בנסיבות אלה, כאשר העד תולה את מקור ידיעותיו בשהות העורר בבית הסוהר, רגליים לטענת הסנגור כי אין די בדברי העד כדי להוכיח ברמת הוודאות הדרושה למעצר את חברותו ואחריותו של העורר בחמאס.

נותרנו, על כן, עם פרט האישום הרביעי, שעניינו מסירת חומר תעמולה, אשר גם אם יש להתייחס אליו בחומרה, איני סבור כי ניתן לבסס עליו חזקת מסוכנות, במיוחד לאור העובדה כי בוצע לפני שנה ומחצה.

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, לשם הבטחת התייצבותו. העורר יוכל להשתחרר, על כן, אם יעמוד בתנאים הבאים:

א.      הפקדת 8,000 ש"ח.

ב.      התייצבות לדיון שנקבע בעניינו ביום 15.8.07, וכן לכל הדיונים הנוספים שייקבעו בעניינו.

היה ולא יעמוד בתנאים אלה, יובא העורר בשנית בפני שופט של ערכאה ראשונה, בתאריך 2.8.07.

ניתנה והודעה היום, 23 ביולי 2007, ח' באב התשס"ז, בנוכחות העורר, ב"כ והתוב"ץ.

משנה לנשיא

רמ"שית: ער