אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על הרשעה בעבירות של הריגה ונהיגה בשכרות

ערעור על הרשעה בעבירות של הריגה ונהיגה בשכרות

תאריך פרסום : 17/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
2849-06
15/10/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' א' לוי
3. א' גרוניס


- נגד -
התובע:
יעקב תורגמן
עו"ד רינה לוי
עו"ד יהודה וינשטיין
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

רקע עובדתי

1.        כנגד המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס לו עבירות של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) וסעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה בשכרות, עבירה לפי תקנות 169ב(א) ו- 26(2) לתקנות התעבורה (להלן: התקנות) וסעיפים 62(3) ו- 39א לפקודה; נהיגה במהירות מופרזת, עבירה לפי תקנה 54 לתקנות וסעיף 38(2) לפקודה; נהיגה במהירות בלתי סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות וסעיף 38(2) לפקודה; והפרת החובה לחגור חגירת בטיחות, עבירה לפי תקנה 83ב לתקנות.  

           על פי המתואר בכתב האישום, ביום 4.9.03 בוצעו בכביש מספר 4 עבודות בדרך. אתר העבודה פעל על פי תנאי משטרת ישראל. בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר הסתיימו העבודות באתר והפועלים החלו לסדר על שולי הכביש את כלי הרכב הכבדים בטור. בראש הטור הועמד מחפרון זעיר שנשא מטאטא כביש מכני (להלן: מטאטא הכביש). מטאטא הכביש ניצב עם חזיתו לכיוון דרום, כשאורותיו דולקים ועל גגו פנס כתום מהבהב. המערער, כך נטען בכתב האישום, נהג ברכב ובו שלושה מחבריו, בדרכם חזרה מבילוי בפאבים באזור הקריות. במהלך הבילוי, כך על פי הנטען, שתו המערער וחבריו משקאות אלכוהוליים. בהגיע המערער לאתר העבודה, כך נטען, הוא התעלם מתמרור שהוצב במקום, המשיך בנסיעה רצופה ופרץ את סגירת הנתיב הימני תוך רמיסת החרוטים שהוצבו לאורך הדרך, לא ציית לסימוני השוטרים ולא נשמע לקול צעקותיהם אליו, פגע במראת צד של הניידת המשטרתית והמשיך בנסיעתו עד שלבסוף התנגש חזיתית במטאטא הכביש. המערער, כך נטען בכתב האישום, נהג את הרכב בהתקרבו למקום התאונה, במהירות של 108 קמ"ש לפחות. איש מנוסעי הרכב לא היה חגור בחגורת בטיחות. עוד נטען כי המערער היה שיכור וכי בבדיקת דמו, שנלקחה כשעה לאחר התאונה, נמצא אלכוהול בריכוז של  mg% 113. כתוצאה מן התאונה נגרם מותה של הנוסעת, שישבה במושב לצידו של המערער (להלן: המנוחה). כן נחבלו חבלות של ממש המערער ושני הנוסעים הנוספים, שישבו במושב האחורי של הרכב. לאור האמור הואשם המערער בעבירות שפורטו לעיל.

2.        כשנחקר המערער אודות התאונה, התברר כי הוא סובל מאובדן זיכרון מוחלט בכל הקשור לתאונה. המערער לא זכר אם שתה משקאות אלכוהוליים במהלך הבילוי עם חבריו. כן לא יכול היה להשיב מי נהג ברכב, היכן הוא עצמו ישב, באיזה כיוון נסע הרכב, האם חגרו - הוא או מי מיושבי הרכב - חגורות בטיחות, אם בלם לפני התאונה ואם ניטלה ממנו דגימת דם בבית החולים. בהעדר גרסה של המערער בדבר אופן קרות התאונה, נדרש בית המשפט המחוזי לעדויות האחרות שהובאו בפניו. 

3.        הגב' גרינר, בעלת הרכב בו נהג המערער, ואשר היתה בין נוסעיו עת ארעה התאונה, זרתה בעדותה אור על הבילוי המשותף בשעות שקדמו לתאונה. גב' גרינר סיפרה כי המערער, חבר נוסף, המנוחה והיא עצמה יצאו לחגוג את נסיעתו המתוכננת של המערער לחו"ל ביום המחרת. הארבעה נסעו מנהריה לפאב בצומת קרית אתא, כשהיא נוהגת בשלב זה ברכבה. הם שהו בפאב כשעתיים במהלכן אכלו ושתו משקאות אלכוהוליים. כשיצאו מן הפאב, כך תיארה העדה, היא לא יכלה לנהוג עוד, והמערער הסכים לעשות כן. תוך כדי הנסיעה החליטה החבורה ללכת לפאב נוסף, ובו שהו הארבעה פחות משעה, תוך שהם שותים משקה אלכוהולי נוסף. העדה ציינה כי הזכירה למערער כי הוא יצטרך לנהוג לאחר מכן. כשיצאו מן הפאב, היא שאלה את המערער אם הוא יכול לנהוג והוא השיב בחיוב. המערער ביקש שהמנוחה תשב לצידו, ואילו העדה והחבר הנוסף התיישבו מאחוריהם. העדה לא זכרה את התאונה עצמה ואת אשר ארע בשניות שלפני התאונה. יצוין כי היא לא נחקרה בחקירה נגדית ואף לא הובאו ראיות כלשהן לסתור את עדותה.

4.        רס"מ קצמן, איש משטרה, עבד בליל התאונה בשכר יחד עם שוטר נוסף, מאיר שמו (להלן: השוטר מאיר) באתר העבודה בו התרחשה התאונה. העד תיאר את הפעולות בהן נקט על מנת לשמור על בטיחות העבודות שבוצעו בדרך: עם תחילת העבודה, כך העיד, נחסם הנתיב השמאלי; הוא בדק את האישורים לעניין הצבת התמרורים ומצא כי הם בתוקף; הוא מדד באמצעות הניידת, לאחר שאיפס את הספידומטר, כי המרחקים בין התמרורים הם כנדרש; הוא בדק כי התמרורים הוצבו בצורה נכונה משני צידי הכביש וכן בדק את תרשים הסגירה. רס"מ קצמן סיפר כי תמרורי הגבלת המהירות הוצבו החל ממרחק של 1,200 מטרים לפני אתר העבודה, והמשיכו במרחק של 800 מטרים מן האתר, 500 מטרים מן האתר ו- 300 מטרים מן האתר. התמרורים הורו הן על הגבלת מהירות, כשהאחרון שבהם הורה על הגבלת מהירות ל - 60 קמ"ש בלבד, והן על כך שהעקיפה אסורה. נוסף על התמרורים - כך העיד - הוצבו על הכביש קונוסים בצורה אלכסונית, כשעליהם נורות מנצנצות. לפני מקום הסלילה, במרחק של כ-90 מטרים מן המחסום, עמד באמצע הכביש נגרר עם חץ מואר מהבהב לכיוון שמאל. את החץ, כך העיד רס"מ קצמן, ניתן היה לראות מרחוק על נקלה. בנוסף לנגרר האמור ובמקביל לו עמדה ניידת משטרה כשנורותיה הכחולות דולקות וארבעה מאורותיה מהבהבים ודולקים. העד עצמו עמד מחוץ לניידת עם פנס וכובע משטרתי. עוד הוסיף העד כי על גגו של כל אחד מכלי הרכב הכבדים, לרבות מטאטא הכביש שבו התנגש בסופו של דבר המערער, היה פנס מהבהב בצבע כתום שעבד ללא הפסקה. 

           בסביבות השעה 3 לפנות בוקר, כך תיאר העד, הודיע האחראי על עבודות הסלילה כי העבודה הושלמה. השוטר מאיר הזיז את ניידת המשטרה והעמידה לפני החץ המואר והמהבהב, הכלים הכבדים החלו לפנות את אתר העבודה ונסעו כנגד כיוון התנועה בנתיב החסום, ואילו רס"מ קצמן נותר לעמוד במקומו, לאמור בין הניידת לבין החץ המהבהב. וכך תיאר הוא מנקודת מבטו את האופן שבו ארעה התאונה:

"לפתע ראיתי רכב בודד שמתקרב לאתר העבודה מכיוון... הנתיב החסום, במהירות גבוהה. הבחנתי שהרכב מתקרב לאתר העבודה ולא הוריד מהירות, למרות השלטים והתמרורים שאתה מתקרב לאתר עבודה, הפכו להיות יותר בולטים ויותר אגרסיביים. הכוונה לתמרורים חוזרים שנמצאים משני צדי הכביש.

הבחנתי שרכב מבלי להוריד מהירות, פגע במחסום המשטרתי, חדר דרך המחסום ונכנס לשטח העבודה שהיה חסום. הכוונה לאתר העבודה החסום. אני קפצתי לכיוון נסיעתו, עמדתי מולו, חשבתי שאולי הבן אדם נרדם, התבלבל, לא יודע מה. כיוונתי אליו את הפנס על מנת לעצור אותו בתוך האתר עם סימני ידיים וצעקות. ניסיתי לעצור אותו בתוך האתר. אך הרכב לא ציית לי וכשהמרחק בינינו היה כ- 5-6 מטרים קפצתי הצידה לכיוון החץ המואר. אחרי שקפצתי הרכב עבר על ידי, כ-40 ס"מ על ידי ובדרך פגע בניידת המשטרה. אחרי שהוא פגע בניידת המשטרה וקפצתי הצידה, הרכב הזה פגע חזיתית במטאטא כביש שבו יש בן אדם שהיה הראשון בשיירה שיצאה מכיוון האתר, על מנת לפנות את האתר. שמעתי 'בום' חזק וצעקות של נהג מטאטא הכביש".

           רס"מ קצמן העיד כי נוסעי המכונית, שנפגעו בתאונה, לא היו חגורים בחגורות בטיחות. הוא ציין כי המערער היה בהכרה אך ניסיונותיו לתקשר עימו עלו בתוהו. כן ציין הוא כי כשהכניס את ראשו לרכב הוא הריח ריח חזק של אלכוהול שנדף מן המערער וכי הריח ריח זה גם בתוך האמבולנס שפינה את המערער. לבסוף התייחס העד לתאורה שהיתה במקום וציין כי מקורה היה בכלים הכבדים שהיו בנסיעה חזרה.

5.        רס"מ ביבס, סייר בוחן במשטרת התנועה הארצית שהיה אחראי בליל התאונה על קטע הכביש שבו ארעה התאונה, אישר בעדותו כי תנאי הבטיחות באתר העבודה היו כנדרש. הוא ציין כי עבר במהלך המשמרת שלו מספר פעמים באזור התאונה, בדק את הסימונים ומצא כי הם היו לפי הנדרש בהיתר שהוציא מהנדס המחוז. כן ציין, בדומה לרס"מ קצמן, כי גשר התאורה של הניידת המשטרתית שהיתה במקום דלק במשך כל זמן העבודה. 

           בפני בית המשפט המחוזי הונח גם דו"ח בוחן תנועה על תאונת הדרכים, שערך בוחן התנועה, רס"מ מדקר, בנוגע לתאונת הדרכים הנדונה (להלן: דו"ח בוחן התנועה, ת/6). בוחן התנועה ציין כי מזג האוויר בעת התאונה היה נאה וכי למרות שלא היתה במקום תאורת רחוב, הראות היתה טובה. הכביש, כך נרשם, היה כביש אספלט חדש ויבש. התמרורים שהוצבו באתר היו כולם ברורים ונקיים, הוצמדו אליהם נורות מנצנצות והם הוצבו בשני צידי הכביש. כן הוצבה גם עגלה עם חץ מואר הנראה ממרחק גדול, הכל בהתאם לתנאי העבודה שהקבלן קיבל מהמשטרה. בוחן התנועה העריך, על פי סימני הבלימה שמצא על הכביש, כי המערער נסע, עובר לתאונה, במהירות של כ- 108 קמ"ש. 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

6.        בית המשפט המחוזי קבע, בראשית פסק דינו, כי בהעדר טענה חולקת של ההגנה לעניין האופן שבו קרתה התאונה כנטען על ידי המדינה וכעולה מעדויות עדי הראיה שפורטו לעיל, יש לקבוע כי נסיבות קרות התאונה היו כמפורט בעדויותיהם של עדי התביעה. על רקע זה, שוכנע בית המשפט כי התביעה הוכיחה ללא צל של ספק, כי המערער נהג ברכב עובר לתאונה באופן נמהר, פזיז וקל דעת, תוך התעלמות מוחלטת מן התמרורים שהיו מוצבים בדרך שלפניו, מן האורות הדולקים והמהבהבים ומסימני ההתראה האחרים שהיו מוצבים לפני אתר העבודה: "מי שנוהג ברכב במהירות של 108.23 קמ"ש" - כך נקבע - "במקום שהתנועה בו הוגבלה לנתיב אחד בלבד ולמהירות מקסימלית של 60 קמ"ש... כאשר במקום מוצבים קונוסים המלמדים על כך שמדובר באתר עבודה, וכאשר כלי עבודה שונים מצויים במקום ועליהם מנורות דולקות ומהבהבות כאמור לעיל, והוא ממשיך בנסיעתו המהירה תוך רמיסת הקונוסים, פגיעה בניידת משטרה ולאחר מכן במטאטא כביש כאמור לעיל, חזקה עליו כי הוא מודע לאפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית...". בית המשפט קבע כי מסכת העובדות שלעיל, שהוכחה בפניו, מובילה למסקנה אחת ויחידה - לפיה המערער נהג את הרכב בליל האסון בפזיזות, אשר באה לידי ביטוי בקלות דעת ובשוויון נפש באשר לאפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית. בית המשפט ציין כי מסקנה זו מתבקשת,  וזאת אף בהתעלם לחלוטין משאלת השכרות. ודוק - סנגורו של המערער העלה תמיהות בכל הנוגע לדגימת הדם שניטלה מן המערער. כך ציין הסנגור כי הפרמדיק, איש מד"א, גרג ויטלס, העיד כי קיבל מידי בוחן התנועה את המבחנה ואת הטופס הנלווה אליה (ת/2) ונסע אחרי האמבולנס שפינה את המערער, ואילו הבוחן עצמו העיד כי הגיע למקום לאחר שהמערער כבר לא היה ברכב במקום התאונה. תמיהה נוספת הועלתה בנוגע לזיהוי המבחנה: הפרמדיק ציין בטופס ת/2 כי הדביק על המבחנה תווית סימון הכוללת, בין השאר, את ראשי תיבות שמו. לעומת זאת, במהלך הדיון הצהירו באי כוח הצדדים כי מוסכם עליהם כי על גבי המבחנה, שהכילה את הדם שנבדק במעבדה הטוקסיקולוגית, אין פרטים ואין זיהוי שמתייחסים לפרמדיק גרג ויטלס, בניגוד למה שציין בטופס ת/2. על אף האמור, מצא בית המשפט כי בנסיבות שהוכחו בפניו, אין עוד מקום לדון במחלוקת שבין הצדדים באשר לקבילות דגימת הדם שניטלה מן המערער ובאשר לשאלה אם ניתן להסתמך על חוות הדעת, שקבעה לכאורה את ריכוז האלכוהול בדמו של המערער. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט וציין כי הובאו בפניו ראיות שלא נסתרו, על כך שהמערער שתה משקאות אלכוהוליים בשני פאבים וכי השוטר קצמן העיד כי הריח ריח חזק של אלכוהול שנדף מן המערער. נוכח החלטתו של המערער לנהוג ברכב למרות העובדה ששתה משקאות אלכוהוליים, כך קבע בית המשפט, יש לראות במערער כמי שנטל על עצמו ביודעין סיכון של אפשרות ממשית לפגיעה בחייו או בשלמותו של אחר, תוך גילוי אדישות וקלות דעת, זאת מבלי לקבוע מסמרות באשר למידה המדויקת של ריכוז האלכוהול בדמו של המערער. לאור האמור הורשע המערער בעבירות של הריגה, נהיגה במהירות מופרזת, ונהיגה במהירות בלתי סבירה. בית המשפט קבע גם כי באו בפניו די והותר ראיות שעל פיהן יוכל לקבוע שכל נוסעי הרכב לא היו חגורים בחגורות בטיחות. לאור האמור הורשע המערער גם בעבירה של הפרת חובת החגירה של חגורת בטיחות.

7.        בית המשפט המחוזי לא הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות, למרות שנכללה בכתב האישום, אך מאידך - לא קבע באופן מפורש כי הוא מזכה אותו מעבירה זו. יצוין כבר עתה כי בכך יש טעם לפגם - המדובר במשפט פלילי, בדיני נפשות, ובית המשפט מחויב להכריע בכל אחד ואחד מסעיפי האישום המיוחסים לנאשם. אם מגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי התביעה להוכיח מעל לספק סביר את אשמתו של הנאשם בסעיף זה או אחר, שומה עליו לזכותו באופן מפורש, ואין הוא יכול להותיר סעיף אישום ללא הכרעה. 

8.        בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של המערער, שקל הוא מחד גיסא את חומרת העבירות בהן הורשע המערער; את דברי אביה של המנוחה, שתיאר את האסון שפקד את משפחתו; וכן את העובדה שלמערער היתה הרשעה קודמת בעבירה של נהיגת רכב תחת השפעת סמים משכרים. מאידך גיסא, ציין בית המשפט את העובדה כי המערער הינו בחור צעיר ונורמטיבי ששירת שירות מוערך וחשוב בצה"ל; את דבר היותו מהנדס העוסק בפיתוחים הנדסיים; ואת מצבו הנפשי הקשה בעקבות תאונת הדרכים הטרגית ואובדן חברתו. בסופו של יום גזר בית המשפט על המערער חמש שנות מאסר שמתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך תקופה זו עבירה של הריגה או נהיגה בזמן פסילה. כן פסל בית המשפט את המערער מלקבל ומלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 15 שנים. מכאן הערעור שלפנינו.


הערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ