השופט אל"ם א' בן טובים
:
- המערער פואז מחמוד עלי נאצר, הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות שהתבצעו החל מחודש יולי 2002 ועד ליום מעצרו, 21.10.06.
העבירות בהן הורשע המערער הן חברות בארגון החמאס ושבעה פרטי אישום שעניינם גרימת מוות בכוונה המתייחסים לחלקו כשותף בביצוע הפיגוע בבית הקפה "הלל" ביום 9.9.03. ובפרט אישום אחד שעניינו ניסיון לגרימת מוות בכוונה באותו הפיגוע.
2. להלן פרוט העובדות בכתב האישום המתוקן:
א. באמצע חודש אוגוסט 2003, או בסמוך לכך, במסגד "סיד קוטוב" ברמאללה נפגש המערער עם
סלאח צובחי דאוד מוסא (המכונה
שייח' צאלח) פעיל חמאס צבאי. בזמן הפגישה הציע ה
שייח' צאלח למערער לאתר צעירים המוכנים לבצע פיגועי התאבדות, ולהפגישו עימם, המערער הסכים.
ב. יומיים לאחר הפגישה, בשעות הצהריים, בעת שהיה באוניברסיטה הפתוחה ברמאללה, פנה המערער אל
ראמז פהמי עז-אדין אבו סלים פעיל ארגון החמאס. המערער אשר זכר כי
ראמז אבו סלים התבטא בעבר כי הוא מוכן לבצע פיגוע התאבדות, ביקש מ
ראמז אבו סלים להצטרף אליו לתפילה במסגד "סייד קוטוב", במהלכה יפגוש המערער אדם, ולאחריה יחזרו השניים לאוניברסיטה.
ג. משהגיעו למסגד הורה המערער ל
ראמז אבו סלים להכנס לתוך המסגד, בעוד המערער חכה מחוץ למסגד ל
שייח' צאלח. זמן קצר לאחר מכן, הגיע לפתח המסגד
שייח' צאלח והמערער דיווח לו שאיתר אדם המוכן לבצע פיגוע התאבדות, וכי שמו הוא
ראמז פהמי עז-אדין אבו סלים. לבקשת ה
שייח' צאלח נכנסו המערער וה
שייח' צאלח למסגד והמערער הצביע עבור ה
שייח' צאלח על
ראמז אבו סלים. לאחר שזיהה את
ראמז אבו סלים, אמר ה
שייח' צאלח למערער, להורות ל
ראמז אבו סלים להגיע למחרת, מעט לפני שעות הצהריים, למסגד "סייד קוטוב" ולהתפלל.
שייח' צאלח הודיע למערער כי במהלך שהות
ראמז אבו סלים במסגד, יפנה
שייח צאלח אל
ראמז אבו סלים או יעביר לו איגרת, וכך יקבל
ראמז אבו סלים הנחיות נוספות. בנוסף, הורה ה
שייח' צאלח למערער להמשיך לאתר צעירים נוספים לביצוע פיגועי התאבדות. המערער הסכים.
ד. עם סיום התפילה במסגד, עזבו המערער ו
ראמז אבו סלים את המסגד וחזרו לאוניברסיטה. שעתיים לאחר מכן, באוניברסיטה המערער הנחה את
ראמז אבו סלים, כי במידה ואכן הוא מעוניין לבצע פיגוע התאבדות, עליו להתייצב למחרת היום, לפני שעת תפילת הצהריים, במסגד "סייד קוטוב", ושם יפנה אליו אדם או תועבר לו אגרת, על מנת לתת לו הנחיות נוספות.
ראמז אבו סלים השיב למערער כי הוא מעוניין לבצע פיגוע התאבדות, וכי למחרת יתייצב במסגד כפי שהורה המערער.
ה. במקביל, פנה
שייח' צאלח את
אברהים חאמד, ראש גדודי עז א-דין אל קאסם, הפלג הצבאי של ארגון החמאס בגדה המערבית, ומשלח מחבלים מתאבדים אשר אחראי למספר רב של פיגועי התאבדות במדינת ישראל ובאזור, שהביאו למותם של מספר רב ביותר של אזרחים ישראליים, ודיווח לו על איתורו של
ראמז אבו סלים.
אברהים הורה ל
שייח' צאלח להורות ל
ראמז אבו סלים להתייצב למחרת, בשעה 14:00, במסגד "אל עין" באל בירה, כשהוא חובש כובע ומשקפי שמש, ונושא בידיו עיתון ומסבחה.
ו. למחרת, לאחר שעות תפילת הצהריים, נפגש המערער עם
ראמז אבו סלים, והאחרון דיווח לו כי היה במסגד "סייד קוטוב" בשעת התפילה, וכי בהלך התפילה הטמין פלוני אגרת בבגדיו, וזו הורתה לו להתייצב בהמשך השבוע במסגד "אל עין" באל בירה.
ז. כשבוע לאחר מכן, נפגש המערער עם
ראמז אבו סלים, והאחרון דיווח לו כי נפגש עם פלוני במסגד "אל עין" באל בירה וקיבל ממנו חומר על פיגועי התאבדות, "ג'יהאד" וחקירות שב"כ. לשאלת
ראמז אבו סלים, השיב המערער כי
ראמז אבו סלים יכול לסמוך על האנשים האחראים על שילוחו לביצוע פיגוע ההתאבדות, איתם קישר המערער את
ראמז אבו סלים מלכתחילה. המערער אף שאל את
ראמז אבו סלים על שלב תכנון הפיגוע והאחרון השיב כי הכל מוכן.
ח. בתאריך 9.9.03 בשעה 23:00 לערך, נכנס
ראמז אבו סלים לבית הקפה "קפה הילל" בירושלים. מנהל בית הקפה,
שי כהן, הבחין כי
ראמז אבו סלים נושא עליו מטען תחת לחולצתו וצעק מיד למאבטח שעמד בפתח בית הקפה,
אלון מזרחי, "אלון תעצור אותו, זה מחבל".
אלון מזרחי התנפל מיד על
ראמז אבו סלים, אך
ראמז אבו סלים הספיק לפוצץ את מטען החבלה רב העוצמה אותו נשא על גופו. כתוצאה מהפיצוץ נרצחו
אלון מזרחי ז"ל,
שפיק קרם ז"ל,
דוד אפלבאום ז"ל,
נאווה אפלבאום ז"ל,
גילה משה ז"ל,
דוד
שמעון אביזדריס ז"ל,
יחיאל (אמיל) טובול ז"ל ונפצעו עשרות אזרחים ישראליים שהיו בבית הקפה ובסמוך אליו בעת הפיצוץ.
3. אף שהמערער הודה בפרטי האישומים שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, נחלקו הצדדים בשאלת האחריות המשפטית של המערער, לביצוע העבירות שיוחסו לו בפרטי האישום השני עד התשיעי לכתב האישום.
4. בית המשפט הצבאי קבע כי הוכחו היסודות להרשעת המערער כשותף. היסוד העובדתי - באשר הוכח כי תפקידו לא התמצא באיתור המחבל אלא כלל פעולות נוספות אשר יש בהן להרחיב את תרומתו למימוש פיגוע ההתאבדות. היסוד הנפשי - כאשר המערער היה מודע באופן מלא למשמעות מעשיו והתכוון לתוצאה האפשרית של הפיגוע המתוכנן.
עוד קבע בית המשפט קמא כי העובדה שהמערער לא ידע כי הפיגוע ייערך בקפה הלל דווקא, אינה מעלה ואינה מורידה. זאת כאשר המערער היה מודע למשלוח פצצה אנושית למרכז אוכלוסיה.
בגין הרשעתו בעבירות אלו נדון המערער ל - 36 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, הכוללים הפעלת מאסר על תנאי של 23 חודשים, אשר נקבע למערער בתיק אחר, וכן ל - 3 שנות מאסר על תנאי.
5. בפתח הדיון בערעור ביקש ב"כ התביעה אישור להגיש ערעור על מידת העונש וזאת בטענה כי נימוקי גזר הדין לא הומצאו לתביעה. בקשה זו נדחתה.
6. ערעור הסנגוריה הנו על הכרעת הדין וגזר הדין. לטענת הסנגור היה על בית המשפט קמא להרשיע את המערער בסיוע לבצוע מעשי הרצח ולא בשותפות לביצועם. עוד טען כי המערער היווה חלק מהמעגל החיצוני של מבצעי העבירה וכי לא היתה לו גישה למעשה הפיגוע.
לפיכך, גרס הסנגור כי יש מקום להקל עם המערער בענישה ולהעמיד עונשו על 25 שנות מאסר והסתמך על פסקי דין בע' איו"ש 1706/06 ו- 2040/05.