אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על הכרעה וגזר דין של הממונה על יחידת מינהל הרכב הממשלתי שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע

ערעור על הכרעה וגזר דין של הממונה על יחידת מינהל הרכב הממשלתי שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע

תאריך פרסום : 07/08/2013 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
2375-12
06/08/2013
בפני השופט:
1. ס' ג'ובראן
2. י' עמית
3. נ' סולברג


- נגד -
התובע:
עמי מזרחי
עו"ד מיכה גבאי
עו"ד אהובה גבאי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נעימה חנאווי
פסק-דין

השופט נ' סולברג:

           ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' קרא) בת"פ 40338-07 בגדרם הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (גניבה וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות), גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, זיוף בידי עובד הציבור, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ושינוי זהות של רכב או של חלק של רכב; ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר, מחציתם בפועל ומחציתם על תנאי, וקנס כספי בסכום של 80,000 ש"ח.

עיקרי האישומים והעובדות

1.        נגד המערער הוגש ביום 5.11.2007 כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; גניבה בידי עובד ציבור; מרמה והפרת אמונים; זיוף בידי עובד ציבור; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וטשטוש סימני זיהוי של רכב. המערער עבד כממונה על יחידת מינהל הרכב הממשלתי (להלן: מינהל הרכב). יחידה זו מופקדת בין היתר על מכירת כלי רכב ישנים שהיו בשימוש ממשלת ישראל באמצעות מכרזים פומביים. במסגרת תפקידו, ריכז המערער את ועדת המרכזים (להלן: הועדה) ביחידת מאגר הרכב והיה אחראי על פרסום ההצעות הזוכות על גבי לוח המודעות. על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון, עובר לחודש פברואר 2001, החליט המערער להוציא לפועל תוכנית של מרמה, ולצורך כך יצר קשר עם אבי יחזקאל (להלן: יחזקאל). במסגרת תוכניתו שינה המערער במחשב יחידת מאגר הרכב, שבו מרוכזים נתוני כלי הרכב, את שנות הייצור של כלי הרכב באופן שהמירן לשנת יצור מוקדמת יותר. המערער זייף על גבי טפסי הבדיקה את שנת הייצור בהתאם. עקב מעשה הזיוף, הציעו המעוניינים בכלי הרכב הצעות בסכום כסף נמוך מזה שהיו מציעים אילו היו לנגד עיניהם הנתונים הנכונים. המערער הודיע ליחזקאל ולמקורבים אחרים על אודות המכרזים והנחה אותם אלו הצעות להציע על מנת להגביר את סיכוייהם לזכות בכלי הרכב. הצעותיהם של יחזקאל ושל המקורבים זכו על-פי החלטות הוועדה, בהתאם לשנתוני הרכב שהיו בידיה. בהמשך, לאחר שהתקבלו החלטות ועדת המכרזים, פרסם המערער על גבי לוח המודעות סכומי כסף כוזבים בשיעורים גבוהים מסכומי ההצעות, וכל זאת על מנת לגנוב את ההפרש, לפחות 2,000 ש"ח בגין כל כלי רכב. המערער הנחה את יחזקאל ואת שאר המקורבים עם זכייתם בכלי רכב לשלם חלק מסכום התמורה בצ'ק בנקאי וחלק במזומן, בניגוד לנהלי המכרז, באופן שאפשר לו לגנוב את ההפרש. לעיתים התחלק המערער בסכום זה עם יחזקאל. כספי הציבור שהגיעו לידי המערער מכוח פעולותיו אלה הגיעו לסך של 122,000 ש"ח לפחות. המערער נקט בשיטות שונות כלפי כלי רכב שונים; לעיתים לא שינה את שנת הייצור של הרכב, אלא רק פרסם על גבי לוח המודעות סכומי כסף כוזבים, בשיעורים גבוהים מסכומי החלטות הוועדה, ובדרך זו גנב את ההפרש שבין סכום הכסף על-פי החלטות הוועדה לבין הפרסומים הכוזבים. לגבי מספר כלי רכב שבהם שינה המערער את שנת הייצור, החליטה הוועדה שלא למכרם. על-פי עובדות האישום השני, במועד שבין חודש נובמבר 2001 וחודש ינואר 2002 הרכיב המערער על גבי אחד מכלי הרכב ביחידת מאגר הרכב לוחית רישוי אחרת, על מנת להסוות את השימוש הפרטי שעשה ברכב בניגוד לנהלים.

עיקרי הכרעת הדין

           בית המשפט הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט דן תחילה בטענות הזוטא של המערער, ובהמשך עבר לדון באישומים לגופם.

טענות זוטא

א. קבילות הודאות המערער

2.        טענות רבות השמיע המערער בפתח משפטו נגד קבילות הודאותיו. לטענתו, ההודאות נגבו שלא באופן חופשי ומרצון; חקירתו הייתה דורסנית וכללה שימוש באיומים ובאמצעים פסולים מצדם של החוקרים ומבלי שנעשה תיעוד הולם של החקירה; המערער לא היה מיוצג ולא הועמד על זכותו להיוועץ בעורך דין. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער בהקשר זה. בית המשפט ציין את העובדה כי המערער מסר ארבע הודעות שונות, אשר בהן חזר על גרסתו כי הוא מודה במיוחס לו. תוכן הודאותיו של המערער מעיד על אמינותן. המערער דייק מאוד בפרטים; הוא הבחין בין עסקאות שבהן שלשל כספי רווח לכיסו לבין כאלו שבהן לא הרוויח כלל; המערער דאג להדגיש בהודעותיו את הסתייגויותיו במקרים שבהם לא היה בטוח בדברים שמסר; המערער הדף חלק מהטענות שהועלו נגדו. נוסף על כך נקבע כי חקירותיו של המערער לא הלכו ונמשכו שעות ארוכות במידה כזו שהיה בה כדי לפגוע ביכולתו להפעיל שיקול דעת, או להביא לשבירת רוחו או לטמטום חושיו. בית המשפט המחוזי מצא כי לא הופעלה כלפי המערער שיטת חקירה בלתי הוגנת. לא הוכח כי השוטרים הפעילו על המערער לחץ נפשי בלתי הוגן בכך שאמרו לו כי אם לא יודה, יפגעו בפרנסתו ובשמו הטוב. טענת המערער בדבר שימוש באיומים מצדם של החוקרים, כי צפוי לו "בלאגן" אם לא יודה, נוסחה באופן מעורפל ונקבע כי אינה מתיישבת עם מידת ההיגיון שיש בהשמעת האיום במועד שבו הושמע, וכי בכל מקרה אין בה כדי להוות שימוש באמצעי פסול. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לראות בעצם העובדה כי המערער שיתף פעולה עם חוקריו עדות לכך כי הופעל נגדו אמצעי חקירה פסול. בית המשפט ציין כי העדר רישום נאות של שיחת התשאול הריהו פגם, אולם פגם זה אינו פוסל את הודאותיו של המערער אשר נמסרו באופן חופשי ומרצון. שאר טענות הזוטא של המערער בעניין התנהלות החקירה בעניינו נדחו גם הן, משום שלא הוכח כי היה באמירות או במעשי החוקרים, ככל שאכן נאמרו או נעשו, כל אמצעי פסול. נקבע כי בניגוד לטענת המערער, לא הובטחה לו טובת הנאה ממשית משיתוף פעולה עם החוקרים. אמת נכון הדבר, לאחר ששוחרר ל'מעצר בית', בא המערער כדי לסייע לחוקרים במיון חומר החקירה הרב, אך זאת מבלי שהובטח לו דבר בתמורה לעזרתו. המערער הוזהר כל אימת שנחקר, כפי שנדרש בדין. העובדה שהמערער לא הוזהר בשעה שהגיע לסייע לחוקרים במיון חומר החקירה אינה דומה להעדר אזהרת חשוד בעת גביית הודעתו ואין בה כדי לפגום במשקל ההודאות שמסר לאחר מכן. הודאותיו נמסרו, כך נקבע, באופן חופשי ומרצון ועל כן הן קבילות.

ב. זכות ההיוועצות עם עורך דין

3.        בהכרעת הדין עמד בית המשפט המחוזי על כך כי אין מחלוקת כי המערער לא הועמד על זכותו להיוועץ בעורך דין. יחד עם זאת, נקבע כי הפרת זכות ההיוועצות של המערער נעשתה בתום לב וכי אין בה כדי לפגום בהודאותיו. במועד שבו נחקר המערער, בשנת 2002, טרם נכנס לתוקף הנוהל שהגדיר את החובה להעמיד נאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין, והדבר היה בגדר זכות בלבד. למערער הוסברה זכותו כי תימסר הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו לאדם קרוב אליו ולעורך-דין שהמערער ינקוב בשמו. על-פי בקשת המערער, נמסרה הודעה על מעצרו לאשתו ולגיסו. השוטרים נהגו לפי מה שהיה נכון ומקובל במועד החקירה ולא נמנעו במכוון מלהביא לידיעת המערער את דבר קיומה של זכות ההיוועצות עם עורך דין. זאת ועוד: מתוך ארבעת הודאותיו של המערער, רק אחת נמסרה כאשר היה בבית המעצר. הודאתו השניה נגבתה כאשר היה ב'מעצר בית', ושתי הודאותיו הנוספות נגבו בזמן שהיה משוחרר. במועדים אלה לא הייתה כל מניעה למערער להיוועץ בעורך-דין. הפרת זכות ההיוועצות לא הביאה לפגיעה של ממש במערער. מונה לו עורך דין בהליכי המעצר, הוא נועץ בעורך-דין בהיבט האזרחי בהליכים אל מול נציבות שירות המדינה, ואין בפגם בנדון כדי לפגוע בקבילות הודאותיו. בעקבות דחיית טענות המערער במשפט הזוטא נפנה בית המשפט המחוזי לבחון את האישומים לגופם.

אישום ראשון

א. הודאות המערער

4.        בית המשפט המחוזי מצא כי הודאות המערער לפני חוקרי המשטרה מעוררות אמון רב, וכי יש לבכר אותן על פני הגרסה הכבושה שמסר המערער בבית המשפט. ההודאות הן מפורטות וכוללות הסברים רבים על דרכי הפעולה של המערער. יש בהן היגיון פנימי רב, הסבר על ההדרגתיות בביצוע המעשים, הבחנות בין טעויות מכוונת לכאלה שאינן מכוונות, פירוט על אודות אופן שינוי שנות הייצור של כלי הרכב ועוד. המערער ציין בהודאותיו את המניעים שהניעו אותו לבצע את המעשים. לטענתו, עומס העבודה הרב לצד תחושת מרמור בשל העדר תגמול כספי נאות הובילוהו לביצוע המעשים. המערער התריע על הפרצות לפני היועצת המשפטית של משרד האוצר משום שמצפונו לא היה נקי, אולם משלא נעשה דבר המשיך במעשיו. המערער הודה בביצוע עסקאות ב-35 כלי מרכב ממכרזים 3/2001-25/2001 ועוד 5 עסקאות במכרז מספר 1/2001. הסבריו היו מדוייקים וכללו גם תיאור של מידת שיתוף הפעולה עם יחזקאל. בית המשפט עמד על כך כי המערער לא הודה בכל הטענות שהופנו נגדו על-ידי החוקרים, ולא ניסה לרצות את חוקריו. היו מקרים שהוצגו לפני המערער והוא לא לקח את האשמה על עצמו, היו מקרים שבהם טען כי אינו זוכר את פרטיהם, ובמקרים אחרים הדגיש כי לא נוצר אצלו כל רווח. בית המשפט המחוזי סיכם את העולה מן ההודאות וציין כי "הודאות המערער - כל אחת כשלעצמה וכולן יחד בהצטרפן זו לזו - יוצרות תמונה שלימה, בעלת הגיון פנימי ברור". המערער זיהה פירצה שהייתה קיימת במערכת הזנת נתוני כלי הרכב והבין כי יוכל לנצל את הפירצה לצרכיו. בשל מעשיו הצליח המערער לשלשל לכיסו סכומי כסף בשיעורים ניכרים. בית המשפט הוסיף ודחה את גרסתו של המערער אשר אותה הציג במהלך עדותו בבית המשפט. נקבע כי הסבריו של המערער כי מדובר בטעויות טכניות שנעשו בתום לב אינם משכנעים. לפני בית המשפט המחוזי הוצגו מסמכים וראיות רבות על מנת ללמד על שיטת הפעולה של המערער, אשר דאג להסוות את מעשיו באמצעות שילוב שמותיהם של זוכים שונים. המערער לא סיפק הסבר ממשי על שום מה מסר בהודאותיו במשטרה גרסה כה מפורטת בשונה מגרסתו בבית המשפט, לרבות עניינים שכלל לא היו בידיעת החוקרים ושהיו יכולים להיות ידועים רק לו מכוח תפקידו.

ב. התוספת הראייתית להודאות

5.        בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות מספר ראיות סיוע להודאותיו של המערער. מדובר בין היתר בעדותו של מנהל מינהל הרכב הממשלתי על הפרצות שהיו במערכת בתקופת ביצוע המעשים, ובעדותו אישר כי בזמנו התאפיינה המערכת בהעדר בקרה על אופן הזנת המידע; עדויותיהם של מספר רוכשי כלי רכב אשר העידו על סכומי הכסף ששילמו בפועל, וכן על מקרים שבהם נאמר להם בדיעבד כי שנת הייצור של הרכב שונה ממה שנמסר מלכתחילה; קבלות שאינן תואמות את סכומי הזכייה שפורסמו על-ידי ועדת המכרזים, וקבלות שאינן תואמות את מספר הזכיות; מסמך המתעד את פעולת שינוי שנת הייצור של כלי הרכב, והודעות זכייה אשר הוצאו על שמות שונים, שכולם וריאציות של אותו שם, דבר התואם את גרסת המערער בהודאותיו במשטרה כי שילב בין שמות של זוכים בקבלות המזוייפות שהוציא. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן לראות בהצטברם יחד של כל אותן עדויות וראיות חיצוניות "דבר מה נוסף" להודאותיו של המערער לביסוס הרשעתו.

6.        בהכרעת הדין עמד בית המשפט המחוזי על כך כי בכתב האישום ניתן פירוט לגבי 62 כלי רכב אשר לגביהם ביצע המערער את המיוחס לו, וזאת בחלוקה לפי סוגי הפעולות שאותן ביצע ביחס לכל כלי רכב. יחד עם זאת, לאור שיטות הטשטוש שבהן השתמש המערער לא נמצא מספר קבלות זהה וההתאמה היא בסכום הכסף שהתקבל בלבד. בשל כך, בחלק מן המקרים לא ניתן לקשור את מעשי המרמה לכלי רכב ספציפי במידת הוודאות הדרושה במשפט פלילי. בית המשפט עמד על כך כי נפלה טעות מסויימת ברישומים בכתב האישום. בית המשפט פירט את מספר העסקאות שביצע המערער במרמה בכל אחד מהמכרזים שבהם הואשם והרשיע את המערער בעבירות ב-40 עסקאות בכלי רכב, שבהן הרוויח כ-2,000 ש"ח על כל רכב. בית המשפט המחוזי מצא כי בסך הכל קיבל המערער במרמה סכום של כ-80,000 ש"ח.

אישום שני

7.        ביחס לאישום השני נקבע כי בהודעתו במשטרה מיום 18.2.2002 אישר המערער "בחצי פה" את דבר הרכבת לוחיות הזיהוי, וזאת על מנת שלא לנקר עיניים לשאר עובדי המשרד. בכך הודה המערער כי עשה שימוש ברכב לצרכיו הפרטיים, וכי הדבר אסור. שימוש ברכב של המאגר כרוך בקבלת אישור מאת גורם בכיר במינהל הרכב, ולא הוכח כי למערער ניתן אישור מסוג זה. הסברו של המערער לפעולתו מלמד כי הבין את הפסול במעשיו. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שהמערער הודה בביצוע המעשה, נראה כי "שכח" הודיה זו וביקש לחזור בו ממנה מבלי לבקש לשם כך רשות מאת בית המשפט. התנהלות זו פוגמת במהימנותו של המערער ומלמדת על הקלות שבה עובר המערער מגרסה לגרסה, כל עוד הדבר משרת את מטרתו. אשר על כן, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער גם בביצוע העבירה לפי האישום השני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ