אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ שמינתה כ"נ על דירת החייב הגרוש לשם הגשת תביעה לפירוק השתוף בדירה

ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ שמינתה כ"נ על דירת החייב הגרוש לשם הגשת תביעה לפירוק השתוף בדירה

תאריך פרסום : 17/07/2011 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט לעניני משפחה נצרת
10859-10-10
14/07/2011
בפני השופט:
סארי ג'יוסי

- נגד -
התובע:
1. ד.ח.
2. א.ח.

עו"ד ניר טסלר
הנתבע:
ע.ח.
עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ - כונסת הנכסים
פסק-דין

1.         לפני ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת ג'מילה ג'בארין - חליפה, כתוארה אז), מיום 2.9.2010 בגדרי תיק הוצל"פ _____, אשר מינתה את המשיבה מס' 2  ככונסת נכסים על זכויות המערער מס' 1 (להלן:"המערער") בדירת מגורים שבבעלותם המשותפת שלו ושל אשתו המערערת מס' 2 (להלן:"המערערת") ובחלקים שווים (להלן:" הדירה") והסמיכה אותה להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה זו.

המערער חויב לשלם לגרושתו - המשיבה מס' 1 מזונות שלושת ילדיהם.  משאלה לא שולמו פתחה המשיבה מס' 1 בהליכי הוצל"פ לגבייתם במסגרת תיק ההוצל"פ האמור, ובו ביקשה, כעבור כ- 5 שנים מפתיחת התיק, לממש את חובותיו של המערער למזונות בסך של כ- 123,000 ש"ח, על דרך מינוי המשיבה מס' 2 ככונסת נכסים על זכויות הבעלות של המערער בדירה.

זה המקום לציין, כי המערערים וילדיהם מתגוררים בדירה.

2.         תחילה אסיר מדרכי טענת המערערים לפיה יש לקבל את הערעור בשל אי הגשת עיקרי טיעון מטעם המשיבות.

הצדדים זומנו לדיון לפני, לאחר שנתקיים תחילה דיון בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים שהורה על העברת הערעור לבית משפט זה.  במהלך הדיון שהתקיים לפני נתאפשר לכל אחד מהם, גם לאחר ששטחו את טענותיהם בעל פה, להגיש השלמת טיעונים, ואכן אלה הוגשו בהמשך. מכאן אי הגשת עיקרי הטיעון לא פגמה בזכויות המערערים ומחדל זה בא על תיקונו.

תמצית טענות המערערים

3.         ראשית טוענים המערערים כי ראש ההוצל"פ התעלמה מהעובדה לפיה המשיבה מס' 1 לא תקבל כל תמורה כספית ממכירת הדירה אם וכאשר יפורק השיתוף והיא תימכר במסגרת הכינוס.

לטענתם, על הדירה רובצת משכנתא כשיתרת הסילוק היא בסך של 485,641 ש"ח בהתאם לדף יתרת סילוק מיום 20.9.2010, בעוד ששווי השוק של הדירה כפנויה הינו כ- 850,000 ש"ח בהתאם לחוות הדעת השמאית של דבורה בדיחי.

לטענת המערערים הם יחוייבו בתשלום היטל השבחה באם תימכר הדירה לפני שחלפו 4 שנים ממועד כניסת תוכנית תב"ע 9753א' לתוקף ביום 28.3.2010.

לא רק זאת, אלא שבמידה ותימכר הדירה יצטרך המערער לשלם היטל השבחה שלא יפחת מהסך של 42,000 דולר וכן יחויב בתשלום מס שבח בסך של 20% מהרווח שבין רכישת הדירה לבין מכירתה וזה אמור להסתכם בסך של כ- 60,000 ש"ח.

נוכח כל אלה, טוען המערערים, כי מכירת הדירה במסגרת כינוס לא תזכה את המשיבה מס' 1 בתמורה כלשהי אף לא באגורה שחוקה אחת.

כמו כן, מכירה זו תחשוף את המערערים לחובות לגורמים שונים: הבנק למשכנתאות שהינו בעל חוב מדרגה ראשונה, רשות המיסים, עיריית ירושלים (בגין היטל השבחה) עוד בטרם קיבלה המשיבה מס' 1 סכום כספי כלשהי.

לא רק זאת, אלא שהמערערים טוענים כי בהתאם לחוות הדעת השמאית, אם המערערת תמשיך להחזיק ולהתגורר בדירה כדיירת מוגנת לפי חוק הגנת הדייר ולפי הלכת רע"א 8233/08 כובשי נ' עו"ד שוורץ (להלן: "הלכת כובשי") , הרי ששווי זכויות הבעלות בשלמות בדירה שבה מתגורר דייר מוגן הוא 50% משווי השוק, קרי 425,000 ש"ח. מכאן, שווי זכויות הבעלות של המערער מס' 1 (החייב בתיק ההוצל"פ) יהא בסך של 212,500 ש"ח, בעוד שהחלק שאמור להיות משולם לבנק למשכנתאות בגין מחצית, הינו בסך של 242,820 ש"ח.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שלשיטת המערערים אין כדאיות כלכלית במכירת זכויות המערער מס' 1 כדייר מוגן בסך של 212,500 ש"ח בה בעת שצריך לשלם לבנק למשכנתאות סכום גבוה יותר וזאת עוד לפני שהתחשבנו בהיטל ההשבחה ובמס השבח.

4.         עד לכאן מניתי את טענות המערערים בדבר העדר כדאיות כלכלית במכירת זכויות המערער מס' 1 בדירה, ומכאן גם לא היה מקום לשיטתם להסמיך את כונסת הנכסים להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה.

מוסיף המערער וטוען, כי ראש ההוצל"פ לא בחנה חלופות אחרות, פחות דרסטיות, לפיהן יתאפשר למשיבה מס' 1 להיפרע מנכסים אחרים כדי סכום החוב בתיק ההוצל"פ או קצתו. כך, למשל, לא נשקלה האפשרות להיפרע מרכב מסוג "מגאן" וזאת בטרם תיפגע קורת הגג של המערערים וחמשת ילדיהם.

5.         בפי המערערים טענות נוספות, לפיהן החלטת ראש ההוצל"פ, פוגעת בזכויותיה הקנייניות של המערערת.

המערערת הינה הבעלים במושע של מחצית זכויות הבעלות בדירה, ובעלותה מתפשטת בכל אתר ואתר בדירה, כאשר מכירתה הכפויה של הדירה תפגע בהכרח בזכויותיה אלה שקיבלו מעמד של זכות חוקתית מתוקף הזכות לקניין על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

6.         לבסוף טוענים המערערים, כי למערערת לא נתאפשר להעלות את טענותיה בפני ראש ההוצל"פ והיא לא זומנה לדיון לפניה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ