ערעור על גזר דין שנגזר בערכאה דיונית בגין עבירות מין חמורות

השופטת א' פרוקצ'יה:

לפנינו ערעור נאשם על חומרת גזר הדין שנגזר עליו בערכאה הדיונית.

1.        המערער הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בשלושה עשר אישומים שעיקרם עבירות מין חמורות שביצע באחד עשר מחניכיו, להם שימש מדריך ראשי בתנועת הצופים המוסלמים בנצרת. העבירות משקפות מסכת מעשי מין קשים שביצע המערער בחניכיו הקטינים. מעשי המין נעו בקשת רחבה של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות החל בחיבוקים ונשיקות, מישוש באיזורים אינטימיים של הקטינים, באברי המין ובישבן, ונכללו בהם גם הפשטת מכנסיים של חניכים, והחדרת אבר מינו של המערער בסמוך לפי הטבעת של הקטין, עד להגעה לסיפוק מיני. בחניך נשוא האישום הראשון בוצעו מעשים אלה בכחמש עשרה הזדמנויות, חרף התנגדותו של הקטין. במקרים אחרים, אונן המערער באמצעות ידו של הקטין בכשתים עשרה הזדמנויות אחרות. ביחס לקרבן אחר נשוא האישום השני, הורשע המערער בכך שהסיר את מכנסיו, נשכב עליו, מישש את ישבנו והחדיר את אצבעו סמוך לפי הטבעת, ובהזדמנויות אחרות ביצע בו מעשים מגונים נוספים. גם ביתר הקרבנות הנזכרים בסעיפי האישום, ביצע המערער מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במספר ניכר של מקרים ולאורך זמן, הכוללים, בין היתר, גם החדרת איבר המין בסמוך לפי הטבעת של הקרבן. כמו כן, השתמש המערער באלימות קשה כלפי חניכיו, בכך שנהג להכות אותם באכזריות, בין היתר, במקל, בבעיטות, בהצלפת תייל ובסטירות לחי. למעשיו הוסיף איומים לבל יספרו החניכים על המעשים שעשה בהם, פן יבולע להם. אישום אחרון עוסק בהנעת חניכים לגנוב עבור המערער חפצים שונים מביתם או מבית קרוביהם. המדובר במסכת ארוכה וחמורה ביותר של ניצול מיני של מספר רב של חניכים קטינים בידי המערער, תוך שימוש באלימות פיזית והשפלה נפשית קשה כלפיהם לאורך זמן.  העבירות בהן הורשע המערער מתייחסות, איפוא, למקרים רבים של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, מעשי תקיפה והתעללות בקטינים, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, וגניבה באמצעות אחר שבוצעו על ידי המערער ביחס לקרבנות שונים מבין ציבור החניכים.

2.        בית המשפט, לאחר שבחן את שיקולי החומרה והקולא, החליט לגזור על המערער עונש של 14 שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. הוא סקר בגדרו של גזר הדין את היבטי החומרה המיוחדים הנילווים למעשיו של המערער. כן עמד בצד החומרה, גם על נסיבותיו האישיות שעלו, בין היתר, מתוך תסקיר שירות המבחן. הוא התייחס לעובדה כי המערער גדל במשפחה קשת-יום כשאביו מכור לסמים ואלכוהול, והצביע על העובדה כי המערער עצמו היה נתון להתעללות מינית בילדותו. הוא ציין את היותו חסר עבר פלילי, את הודאתו במעשים, ואת הבנתו לצורך בקבלת טיפול שיקומי, ונתן לכל אלה משקל יחסי.

3.        בערעור, טוען ב"כ המערער כי בצד חומרתם של המעשים, שעל כך הוא אינו חולק, ישנן נסיבות מיוחדות לקולא שבית המשפט קמא לא נתן להן את המשקל הראוי בגזירת העונש. הוא הדגיש במיוחד את נסיבות חייו הקשות, ואת העובדה כי היה קורבן להתעללות מינית שהזינה את מעשי העבירות שהוא עצמו ביצע. הוא ביקש להקל בעונש, ולתת בכך דגש לפן השיקומי שבענישה.

           המדינה טוענת לחומרתם המופלגת של מעשי המערער ולהיות העונש עונש מידתי, על רקע חומרתם המופלגת של המעשים. לגישתה, העונש כפי שנגזר אינו חורג מנורמת הענישה הנדרשת בשים לב לשילובם של מעשי המין והאלימות הקשים שביצע המערער כלפי חניכים צעירים.

4.        דין הערעור על חומרת עונשו של המערער להידחות.

           המערער הורשע על פי הודאתו במעשים חמורים ביותר באחד-עשר מחניכיו הצעירים, שגילם נע בין 8 שנים ל-15 שנים. הנערים היו נתונים למרותו במסגרת תנועת נוער, והוא ניצל לאורך זמן את מעמדו הסמכותי כלפיהם, והפך אותם לאובייקטים לסיפוק יצרי המין שלו תוך פגיעה אלימה בהם, השפלתם, הפחדתם, וביזויים. ריבויים של מעשי העבירה, ביצועם לאורך תקופה ארוכה וכלפי מספר כה רב של קרבנות קטינים, הופכים פרשה זו לאחת החמורות שידענו בתחום עבירות מין ואלימות כלפי קטינים. מישנה חומרה נילווית לעובדה כי הקטינים חסרי הישע, סרו למשמעתו של המערער, והוא ניצל את מעמדו כמדריך בתנועת הצופים, האמור לשמש דמות מופת מיטיבה, כדי לתת סיפוק ליצריו, תוך פגיעה עמוקה בגופם ובנפשם של חניכיו.

5.        בהערכת חומרת העבירות אי אפשר שלא להתחשב הן בטיב המעשים, במספרם ובהיקפם, ולא פחות מכך - במספרם הגדול של קרבנות העבירה, ומשך הזמן הרב שבמהלכו בוצעו הפשעים, ההופכים פרשה זו לייחודית בחומרתה. שלא כמו במקרים אחרים, בהם נבחנת חומרת העבירה על רקע פגיעה נקודתית בקרבן אחד, הרי במקרה שלפנינו מדובר בהתנהגות עבריינית קשה כענין של שיטה לאורך תקופה ארוכה שבה עוצמת הסטייה העבריינית והיקפה, משך הזמן בו התרחשה ומספר הקרבנות כלפיהם כוונה מחייבים גישה עונשית בעלת חומרה מיוחדת, שתעמוד ביחס הולם למהות המעשים הנפשעים בהם מדובר.

           על רקע דברים אלה, העונש שנגזר על המערער, אף שאינו קל, אינו חורג כלל ועיקר מהמידה הראויה, וניתן לומר כי גם החמרה נוספת לא היתה חורגת ממתחם הענישה המידתית.

6.        בית המשפט לא התעלם מההיבטים האישיים למערער, ובתוך כך, נתן דעתו לנסיבות חייו הקשות, והיותו, הוא עצמו, מושא להתעללות מינית בילדותו. הוא היה ער גם להמלצת שירות המבחן בדבר הצורך בטיפול שיקומי שיסייע לו להשתקם, אך מצא כי, עם כל חשיבותם של שיקולים אלה, אין בהם כדי להצדיק הקלה משמעותית בעונש. אין להתערב בתפיסה עונשית זו. מעשים פליליים מן הסוג בהם הורשע המערער מייבאים אל תוך שיקולי הענישה היבטי חומרה בעלי עוצמה, המפחיתים באופן ממשי את חשיבותן ומשקלן של הנסיבות האישיות המקילות. אף שיש לייחס לאלה משקל מסוים, אין בהן כדי לגרוע מן הצורך להבהיר במסר עונשי חד משמעי את הוקעתה העמוקה של החברה למעשי ניצול מיני ואלימות גופנית ונפשית קשים הנעשים בידי בוגר כלפי חניכיו הקטינים, הכפופים לסמכותו ולמרותו. במיוחד, כך הוא כאשר  מעשי העבירות נמשכים פרק זמן ארוך, מקיפים מספר רב של מקרים, ופוגעים במספר רב של קרבנות.

7.        ראוי במסגרת הענישה להתייחס בכובד ראש לאזהרת שירות המבחן בתסקירו האחרון מיום 24.10.07 בעניינו של המערער, לפיה מדובר בעבריין מין סדרתי, אשר ללא תהליך טיפולי עלול לחזור לביצוע מעשי עבירה דומים בעתיד. יש, איפוא להדגיש במיוחד את הצורך להקדיש מאמץ טיפולי במערער במסגרת מאסרו, אשר הביע נכונות להשתלב במסגרת טיפולית. ראוי, איפוא, כי רשויות שב"ס יעשו כל שניתן על מנת למצות את ההליך הטיפולי האפשרי בעניינו של המערער.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, י"ז בחשון תשס"ח (29.10.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    יט