ערעור כנגד העונש שנגזר לחייל שפלט כדור וגרם לפציעתו של ילד- התקבל

על המערער, טור' מוהנד אלסייד, הוטלו 90 ימי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודה צבאית, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עברה של שימוש בלתי-חוקי בנשק וכן פיצויים למתלונן בסך של 1000 ש"ח. עונש זה הוטל במסגרת הסדר טיעון לנוכח הרשעת המערער, על-פי הודאתו, בעברה של שימוש בלתי-חוקי בנשק, לפי סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (החש"ץ), שעניינה בפליטת כדור מנשקו האישי, אשר גרמה לפציעתו של ילד, אשר ישב בסמוך למקום עומדו.

הסדר הטיעון, אשר הושג בין הצדדים, הותיר את נושא משך המאסר המותנה ואת תקופת התנאי לשיקול-דעתו של בית-הדין קמא הנכבד.

ערעור ההגנה הופנה אך ורק נגד רכיב זה בעונש (על שני חלקיו), כאשר עיקר הנמקתו נגע לכך שמשכו של עונש המאסר המותנה איננו פרופורציונלי ביחס לחומרת העברה שבה הורשע המערער, ואילו תקופתו חורגת מהתקופה המרבית הקבועה בדין.

האמור באירוע, אשר אותו הגדיר הסנגור המלומד כ"פזיז" או כ"רשלני"; הוא לא לווה בכוונה או במחשבה פלילית אלא בקלות-דעת של חייל חדש ובלתי-מנוסה, אשר כיום, שנתיים אחרי האירוע, הוא חייל ותיק ומנוסה, הבקיא בתפעול הנשק. משהעונש המותנה משתרע על כל עברה של שימוש בלתי-חוקי בנשק אשר עלול המערער לעבור ולו בנסיבות הקלות ביותר, אין מקום, לדעת הסנגור, לכבול את שיקול-דעתה של הערכאה אשר תתבקש להפעילו, בפרט לנוכח העובדה שעניין לנו בחייל נשוי ואב לילדים קטנים.

מעבר לכך, טען הסנגור, כי תקופת התנאי (שלוש שנים) חורגת מזו הקבועה בסעיף 32(ה) לחש"ץ (שנתיים בלבד) מקום שבו מורשע חייל בביצוע עברה צבאית. מעבר לעניין זה, טען הסנגור המלומד, כי לא היה מקום להטיל עונש מותנה ולו לתקופה של שנתיים (היא, כאמור, התקופה המותרת המרבית), זאת שכן האירוע אירע לפני כשנתיים (בשנת 2006) ואילו כתב-האישום הוגש בשיהוי של שנה או אף יותר מכך. במשך כל התקופה הזו לא עבר המערער עברה מסוג זה, ולפיכך, יש לראותו כמי שעמד, למעשה, בתקופת מבחן ארוכה עוד לפני גזרת דינו. טוען הסנגור, אילו התנהלו ההליכים המשפטיים במהירות, והיה מוטל על המערער עונש מותנה, חלק הארי של תקופה זו כבר היה מאחוריו. הסנגור הוסיף כי גם הכפירה באשמה וניהול הליך ההוכחות בתיק בעקבותיה היו מוצדקים, ולא היו "גררת" ההליך שלא לצורך. לבסוף, במסגרת הסדר-הטיעון, שונה כתב-האישום, כך ששיקף את עמדת המערער, בדברי כפירתו לאשמה.

המערער צפוי בקרוב לסיים שירותו בצה"ל, וגם זהו טעם, לדעת הסנגור, המצדיק לקצר את תקופת התנאי.

בפתח הדיון לפנינו, הודיעו הצדדים, כי הגיעו לכלל עמדה מוסכמת ביחס לתוצאה הראויה לערעור זה. לפי עמדה זו, התבקשנו, חלף העונש המותנה אשר הוטל על המערער בבית הדין קמא, להטיל ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

הסכמת הצדדים ראויה בעינינו ומצאנו לכבדה ככתבה וכלשונה.

יוצא, אפוא, שחלף עונש המאסר המותנה שהוטל בבית הדין קמא, יושתו על המערער ארבעה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים עברה של שימוש בלתי חוקי בנשק מכל סוג שהוא.

ביתר רכיבי הענישה אין כל שינוי.

ניתן והודע היום, ג' באלול התשס"ח, 3 בספטמבר 2008, בפומבי ובמעמד באי-כוח הצדדים. הסנגור יעביר תוכן גזר-הדין לידיעת המערער.

         ______________        ______________        ______________

              המשנה לנשיא                         שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין