אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור בנושא פירוק שיתוף

ערעור בנושא פירוק שיתוף

תאריך פרסום : 10/04/2011 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8672-00
27/08/2002
בפני השופט:
1. ט' שטרסברג - כהן
2. א' ריבלין
3. א' א' לוי


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד סגל - גבסי אילה
הנתבע:
1. פלוני
2. אלמונית

עו"ד חוסיין יאסין ג'רבוני
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים
‎1. המערערת (להלן: האישה) והמשיב ‎1 (להלן: הבעל), בני העדה המוסלמית, נישאו זה לזו ביום ‎6.11.82. בני הזוג היו נשואים למעלה מ‎14- שנים והתגרשו זה מזו ביום ‎1.4.97. לבני הזוג שבעה ילדים קטינים הנמצאים בחזקתה של האישה ומתגוררים יחד עמה בדירה המצויה בכפר (להלן: הדירה), בה התגוררו בני הזוג וילדיהם בכל שנות נישואיהם. המקרקעין עליהם נבנתה הדירה היו רשומים בטאבו על שם הבעל בלבד מכוח ירושה של אביו המנוח. הדירה נבנתה על-ידי הבעל בלבד קודם לנישואין במימון אמו (המשיבה ‎2) ואחותו הרווקה. האישה מצידה לא השקיעה כספי בבניית הדירה. לימים העביר הבעל במתנה את הזכויות במקרקעין עליהם בנויה הדירה, לאמו והערת אזהרה על כך נרשמה לטובת האֵם. בינתיים נשא הבעל אישה אחרת והוא מתגורר עמה בדירה שכורה בטמרה.
‎2. האישה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בה ביקשה מבית המשפט להצהיר על זכותה במחצית הזכויות בנכסים שעל שם הבעל, ובכלל זה דירת המגורים של בני הזוג. עוד התבקש בית המשפט להצהיר על בטלות הסכם המתנה במסגרתו הועברו המקרקעין לאֵם הבעל ולהורות על ביטו רישום הערת האזהרה שנרשמה לטובת האֵם. הבעל ואמו הגישו תביעה שכנגד שעניינה סילוק ידה של האישה מדירת המגורים.
‎3. בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט י' בן-חמו) קבע, כי היות והצדדים נישאו זה לזו לאחר היכנסו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג‎1973- (להלן: חוק יחסי ממון) הרי שחל עליהם הסדר איזון המשאבים ולא חלה עליהם חזקת השיתוף. על-פי הסדר איזון המשאבים, עפקיעת הנישואין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט נכסים מסוימים, וביניהם "נכסים שהיו להם ערב הנישואין..." (סעיף ‎5(א)(‎1) לחוק יחסי ממון). לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת האישה בנוגע לדירה ולמקרקעין עליהם היא בנויה, מן הטעם שהמקרין היו רשומים על שם הבעל בלבד מכוח ירושת אביו המנוח והדירה נבנתה על ידו קודם לנישואין מבלי שהאישה היתה שותפה במימון הדירה. כפועל יוצא מכך קיבל בית המשפט את התביעה שכנגד לסילוק ידה של האישה מן הדירה, אך עיכב את הפינוי בששה חודשים על מנת לאפשר לאישה לפנות לבית הדין השרעי בעניין זכותה למדור. כן נדחתה תביעת האישה באשר ליתר נכסי הבעל (חשבונות בנק, תכניות חסכון וכל השקעה כספית אחרת) בנימוק כי הבעל לא הביא ראיות לעניין זה ולא הוכיח דבר בקשר לכספים הנטענים וכי האישה-התובעת לא הביאה ראיות להוכיח שאכן ישנם כספים וזכויות. בעניין אחד קיבל בית המשפט את תביעת האישה בקובעו כי היא זכאית למחצית הכספים המצויים בקרן ביטוח ופנסיה, שהיא בבחינת נכס עליו חל הסדר איזון המשאבים.
על פסק דין זה הגישה האישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
‎4. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי) דחה את ערעור האישה ככל שהוא נוגע לדחיית תביעתה לשיתוף במקרקעין ובדירה וקבלת התביעה שכנגד, באמצו את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה על-פי תקנה ‎460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד‎1984-. עם זאת,ת המשפט קיבל את הערעור בנוגע לכספים וחסכונות של הבעל ובנוגע לתכולת הדירה, בקובעו, כי על מנת להוציא את הסדר איזון המשאבים מן הכוח אל הפועל, על בית המשפט להצהיר על הזכות לקבלת מחצית הנכסים ולחייב את הבעל לפרט בתצהיר מה הם הכספים, החסכונות וההשקעות שהיו לו ביום שנקבע על-ידי בית המשפט כ"יום הקובע" לעניין השיתוף. כמו כן, בית המשפט הצהיר על זכותה של האישה למחצית תכולת הדירה שנטל הבעל מן הדירה (באיזון התכולה שנותרה בחזקתה) וכן למחצית הכספים שהיו בחשבונות בנקים, בתכניות חסכון ובצורות אחרות של השקעה כספית שהיו לבעל ביום ‎1.4.97. בית המשפט הורה לבעל לפרט בתצהיר את הנכסים המפורטים לעיל.
על פסק דין זה הגישה האישה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, שבה החלטנו ביום ‎17.5.01 ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור על-פי הרשות שניתנה.
דיון
‎5. המחלוקת בין הצדדים במסגרת ערעור זה מתמקדת למעשה בזכותה של האישה למחצית הזכויות בדירת המגורים של בני הזוג ובמקרקעין עליהם היא בנויה. טוענת האישה, כי היה על שתי הערכאות להחיל במקביל להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, את חזקת השיתוף, שמכוחה או מכו דין כללי אחר, זכאית היא למחצית הדירה והזכויות במקרקעין. לעומתה טוען הבעל, כי לא נפלה שגגה בפסקי הדין של הערכאות הקודמות שלא החילו את חזקת השיתוף בהתאם להלכת בית משפט זה בע"א ‎1915/91, 2084, 3208 א' יעקובי נ' ע' יעקובי ואח'; ע' יעקובי ואח' נ' א' יעקובי; מה קנובלר נ' מזל קנובלר, פ"ד מט(‎3) 529 (להלן: עניין יעקובי קנובלר).
נפנה, אם כן, לבחון את עניין יעקובי קנובלר, אלא שקודם שנעשה כן, נסקור בקצרה את הוראות החוק הרלבנטיות.
המסגרת הנורמטיבית בחוק ובפסיקה
‎6. נושא יחסי הממון בין בני זוג שנישאו לאחר יום ‎1.1.74 מוסדר בחוק יחסי ממון. החוק נחקק מספר שנים לאחר שבית משפט זה החל בפיתוח הסדרי ממון יציר הפסיקה בדמות הלכת שיתוף הנכסים, תוך שהוא קורא למחוקק להסדיר את הנושא בחוק חרות. בחוק יחסי ממון בחר המחוקק בשיטתשיתוף הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין (סעיף ‎4), כאשר עם פקיעת הנישואין, הרכוש מתחלק בין בני הזוג על-פי שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מסוימים המפורטים בחוק (סעיף ‎5). האיזון נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוותשלום ההפרש (סעיף ‎6). מפאת חשיבותם של סעיפים ‎4 ו‎5- לחוק אביאם כלשונ"‎4. העדר תוצאות במשך הנישואין-אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני."
(א) עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן-זוג (להלן-פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט -(‎1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;(‎2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-י המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף או מוות;(‎3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן-זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו."  ".הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין
הסדר השיתוף יחול על בני הזוג כל עוד לא קבעו אחרת בהסכם ממון. בהיעדר הסכם ממון, יראו את בני הזוג כאילו הסכימו להסדר איזון המשאבים (סעיף ‎3).
המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם יש להחיל על בני זוג שנישאו לאחר ‎1.1.74, את חזקת השיתוף לצד הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון. סוגיה בעייתית זו נדונה בעניין יעקובי קנובלר, בו בני הזוג המתדיינים טרם התגרשו, בשונה מענייננו. כל אחד מן הצדדים מוצא בפסק הין בעניין יעקובי קנובלר, עיגון לעמדתו. לפיכך אתייחס בקצרה להכרעות שניתנו באותו עניין הנוגעות לענייננו.
‎7. בפסק דין זה נדונו שתי פרשיות עובדתיות של בני זוג שנישאו לאחר תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון, המחיל על בני זוג את הסדר איזון המשאבים. הסדר איזון המשאבים נכנס לתוקף - על-פי לשון החוק - עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות. נישואיהם של בני הזוג באותן פרשית טרם פקעו. שתי שאלות מרכזיות עמדו להכרעה בפסק הדין, שאחת מהן, הרלבנטית לענייננו היא, האם הסדרו של סעיף ‎4 לחוק יחסי ממון הוא בבחינת הסדר ממצה ובלעדי והאם מוציא הסדר זה את תחולתו של כל הסדר ממוני אחר, כולל את תחולתה של חזקת השיתוף הפסיקתית, על בני זוג שניאו לאחר ‎1.1.74. דעות חמשת השופטים שישבו לדין באותו עניין נחלקו בשאלה זו.
דעת הרוב - השופט מצא, השופט טל ואנוכי - קבעה, כי חזקת השיתוף והסדר איזון המשאבים אינם יכולים לדור, זו לצד זה, בכפיפה אחת ולגבי כל מי שנישא לאחר ‎1.1.74, חל הסדר איזון המשאבים ולא חזקת השיתוף. יחד עם זאת, נמצא פתח להכיר בזכויות בן זוג, בנכסים הרשומים על שםבן הזוג השני. השופט טל סבר, כי הגם שלא ניתן לקבל הצהרה על בעלות במחצית כלל נכסי בני הזוג, במהלך נישואיהם, לפי חוק יחסי ממון, ניתן לקבל הצהרה על בעלות בנכסים ספציפיים שהבעלות בהם נובעת מדיני הקנין. עמדתי היתה, כי לצורך זיהוי הבעלות על הרכוש, יש לפנות לדין הכללי, תוך התייחסות למערכת היחסים המיוחדת של השותפות הנובעת מחיי הנישואין:
"ברור מתוך סעיף זה [סעיף ‎4 - ט.ש.כ.], שהדין החל על בני הזוג במהלך חיי הנשואין באשר לזכויותיהם ברכוש, הוא הדין הכללי. אם קיים רכוש שנרשם על שם אחד אלא שהרישום איננו משקף אל נכון את הבעלות האמיתית בו, או שקיים רכוש בלתי רשום שלא ניתן לזהות של מי הוא, יש לקוע את הבעלות לאשורה לפי הדין הכללי, שיפורש בגמישות ובהתאמה למסגרת השתוף שבה חיים השניים שהרכוש נצבר על ידם. כאן מתקרב הדין הכללי לחזקת השתוף לפחות ככל שהיתה בתחילת דרכה. על מנת לקבוע את זכויות כל אחד מבני הזוג ברכוש, במהלך חיי הנשואין, ניתן לפנות לדיני החוזים, לדיני הקנין, לדיני הנאמנות, לדיני השליחות, לדיני עשיית עושר ולא במשפט, לעקרון תום הלב ולכל אותם כלים הנתונים בידינו, על מנת לקבוע בעלות אמיתית ולא פורמלית ברכוש. כל זה ייעשה, תוך התייחסות למערכת היחסים המיוחדת של השותפות הנובעת מחיי הנשואין, כשם שבמישורי משפט אחרים מגמשת את עצמה הפרשנות המשפטית לסיטואציות המיוחדות שבהן מיושם הדין הרלוונטי. יכול והתוצאה לגבי קביעת הזכויות ברכוש תהיה דומה וקרובה לתוצאה המתקבלת מחזקת השתוף, אבל בכל מקרה לא תהיה היא פרי הפעלת חזקת השתוף עצמה אלא פרי הפעלת הדין הכללי בהתאמה, במסגרת ההסדר המיוחד שמצא את ביטויו בחוק יחסי ממון. כל זאת לענין זהוי הבעלות על הרכוש" (ע' ‎621).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ