עראביה נ' קומט את פרוגרס בע"מ ואח'

החלטה

1. בתיק זה ניתן פסק דין בהעדר הגנה והנתבעים הגישו בקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר וניתנה החלטה לקבלת תגובת התובע, אשר לא איחרה לבוא ועל פיה, הוא מתנגד לביטול פסק הדין ומבקש למחוק את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף. כמובן התובע מעלה טענות של איחור הנתבעים בהגשת בקשתם ואי הגשת כתב ההגנה במועד, חרף הארכת המועד שניתנה להם.

2.לפני מספר ימים, הגישו הנתבעים בקשה לביטול עיקול שהוטל בתיק הוצאה לפועל אגב ביצוע פסק הדין בתיק זה, אשר במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין ניתנה החלטה לעכב את ביצועו. אלא שמתברר שהעיקולים הוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל בטרם משלוח אזהרה לחייבים הנתבעים.

3.בבקשתם לביטול העיקולים מעלים הנתבעים את הטענה שפסק הדין הוגש לביצוע בהוצאה לפועל בטרם זמנו ואם מסתמכים על סעיף 6(ב) לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967 וטוענים שפסק הדין הוגש בטרם חלפו 30 הימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לה, ובנוסח סעיף 6(ב), נראה לי שפסק הדין הוגש בחלוף 30 ימים מיום מתן פסק הדין בהתאם לסעיף 6(ב) וכי אין תחולה במקרה זה לסיפא לסעיף 6(ב) הקובע בזו הלשון: "... ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין".

מנוסח זה אני למד, שמניין התקופה של 30 ימים ממועד ההמצאה חל אך במקרה והזוכה או בא כוחו נדרשו להמציא את פסק הדין, ובמקרה שבפנינו לא הייתה הוראה שכזו בפסק הדין ועל כן אין תחולה לסיפא והגשת פסק הדין היא חוקית בחלוף 30 ימים ממועד מתן פסק הדין ובמקרה זה תיק ההוצאה לפועל נפתח בחלוף 30 הימים.

על כן הבקשה לביטול העיקולים בתיק ההוצאה לפועל נדחית.

5.ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.