עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
25617-06-14
30/12/2014
|
בפני השופטת:
נגה אהד
|
| - נגד - |
המערער:
מאמון אעלמי
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| פסק דין |
לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט תעבורה מרכז בתיק 3213-04-12 כב' השופטת שמאי שלזינגר מיום 11.5.2014 לאחר הרשעת המערער בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה לתקנות התעבורה, התשנ"א-1961.
על פי כתב האישום, המערער נהג ביום 14.4.12 בשעה 11:10 לערך, ברכב מסוג פורשה,
מ.ר. 42-911-70 , בכביש 6 מכוון צפון לדרום במהירות מופרזת של 200 קמ"ש,(לאחר הפחתה) בדרך בה המהירות המותרת היא 110 קמ"ש.
העונש נגזר על המערער :
מאסר בפועל למשך 60 ימים,
7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה או, נהיגה במהירות מופרזת מסוג הזמנה לדין, 50 קמ"ש מעל המותר.
קנס כספי בסך 3000 ₪,
פסילה בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית,
פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים.
מכאן הערעור המתייחס למאסר ולמשך תקופת הפסילה בפועל.
בנוסף, מתבקש בית המשפט, לנכות מתקופת הפסילה 6 חודשים בהם נפסל המערער
בתיק 4407-04-12.
גזר דין בית משפט קמא:
במסגרת גזר הדין התייחס בית המשפט, למסוכנות הטמונה במהירות של 200 קמ"ש במקום המהירות המותרת 110 קמ"ש. לעברו התעברותי של המערער, קרי, וותק נהיגה משנת 1992, 8 הרשעות קודמות בגין מהירות מופרזת, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, רכב לא תקין, 6 עבירות שעניינן שימוש בטלפון נייד, אי חגירת חגורת בטיחות ועוד.
בית משפט התייחס לעיקרון ההלימה, עיקרון מנחה בענישה הקובע יחס הולם בין חומרת המעשה , בנסיבותיו, מידת אשמתו של הנאשם, סוג ומידת העונש המוטל עליו. בית המשפט מתייחס אל המהירות כאל מהירות קצה, נסמך על פסיקה רלוונטית, (רע"פ 1901/13 אסף אופיר נ' מדינת ישראל ,רע"פ 5250/12 מחמד אבו גוידר נ' מדינת ישראל) דוחה נסיבותיו האישיות תוך שנותן לאינטרס הציבורי משקל בכורה, להגן על שלום הציבור.
בית משפט רואה בענישה לא רק כמכוונת לנאשם עצמו, אלא גלום בו מסר לציבור הרחב, שיהיה בו כדי להרתיע עבריינים בכוח בתחום זה בדרך שח קביעת רף ענישה גבוה נוכח המציאות העגומה של הקטל בדרכים.