1. המערער הורשע בבית משפט השלום בראשל"צ (ת.פ. 60869-07-13), על פי הודייתו, בגידול סם מסוכן ו הוטלו עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל ; 7 חודשי מאסר על תנאי ו - 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין; קנס בסך 3,000 ₪; 8 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל; ו - 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, בתנאים המפורטים בגזר הדין.
בנוסף הורה בימ"ש על חילוט רכב פיאט; כסף מזומן בסך 7,500 ₪; הפקדה כספית שהופקדה בתיק המעצר; אייפד, מחשב נייד לנובו, טלפון סלולרי סמסונג גלקסי (להלן "הרכוש המחולט").
הערעור מופנה כנגד חומרת העונש וכנגד חילוט הרכוש.
חומרת העונש
2. על פי המפורט בכתב האישום (המתוקן), המערער בנה בביתו חדר סתרים שהגישה אליו היא דרך דלת הממוקמת בחדר השירותים. בתוך החדר התקין המערער מזגנים, מאווררים, צינורות השקייה, מערכות תאורה וחומרים כימיים שונים על מנת שישמשו כבית גידול לסמים בשיטת הידרו. המערער גידל 146 שתילים של מריחואנה במשקל 2.69 ק"ג נטו.
בשולי כתב האישום המתוקן ביקשה המשיבה, להכריז על המערער כסוחר סמים ולחלט רכוש שנתפס ברשותו, מכוח סעיף 36א(א) לפקודת הסמים (להלן "הפקודה") ומכוח סעיף 36א(ב) לפקודה.
3. המערער הודה בעובדות כתב האישום בעקבות הסדר טעון שכלל את תיקון כתב האישום אך לא כלל הסדר עונשי. על פי הסדר הטעון הופנה המערער, לאחר הרשעתו, לשרות המבחן על מנת שיינתן תסקיר בעניינו. התביעה הצהירה כי בכפוף לתסקיר חיובי תסכים להגביל עצמה לטעון לעונש של 12 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים והסנגור יהיה רשאי לטעון באופן חופשי. לא היתה הסכמה בשאלת החילוט.
4. בפני בית משפט קמא הונחו שלושה תסקירים.
מהתסקיר הראשון, מיום 11.5.14, עלה כי המערער צורך סמים, ואינו בעל מוטיבציה ממשית לקבל טיפול וסיוע. שרות המבחן המליץ להטיל על המערער עונש קונקרטי שימחיש את חומרת התנהגותו.
מהתסקיר השני עלה שחל שינוי בגישתו של המערער והוא השתלב בהליך טיפולי פרטי. מהתסקיר האחרון עלה כי מאז אפריל 2014 המערער מוסר בדיקות שתן סדירות שתוצאותיהן מעידות על נקיון מסמים. הוא השתלב בהליך טיפולי, מגיע באופן קבוע לשיחות פרטניות עם המטפל, וחש כי הטיפול מיטיב את מצבו. להערכת המטפל הפרטי המערער התפתח בסביבה בלתי יציבה, נטל מגיל צעיר תפקידים הוריים שאינם מותאמים לצרכיו הרגשיים ופיתח בגין כך משקעים רגשיים. בשונה מההתרשמות בתחילת הקשר התרשם עתה שרות המבחן כי המערער מגלה הבנה והכרה למצבו ההתמכרותי, משתף פעולה ורוכש כלים ומיומנויות המחזקים את מצבו ללא שימוש בסמים. בעקבות השינוי שחל במערער, שינה שרות המבחן מהמלצתו הקודמת והמליץ להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל ולהסתפק בהטלת צו מבחן לשנה ומאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שרות, כדי שלא לפגוע בהישגיו השיקומיים של המערער.
לנוכח מסקנות התסקיר, עתרה התביעה להשית על המערער 10 חודשי מאסר בלבד.
5. בבית משפט קמא העידה אחותו של המערער לעונש, ואף בפנינו חזרה על הדברים. לדבריה, אביהם, נכה צה"ל, הלום קרב, סובל ממחלה נפשית קשה שהתפרצה עקב PTSD, והמערער נטל על עצמו את מטלת הטיפול באביו מגיל צעיר ועד למעצרו. עקב המעצר, החלו בני המשפחה להעסיק עובד בשכר, לטיפול באב והדבר היווה הקלה משמעותית עבור המערער.
6. בגזר דינו התייחס בית משפט קמא לכמות הסם הגדולה אותה גידל המערער בביתו, כשלמעשה ניהל "משתלה לגידול סמים". עוד התייחס בית המשפט קמא לפוטנציאל שהיה טמון בשתילים הרבים שטרם הגיע לכלל מיצוי, שגדול בהרבה ממשקל הסמים שנתפס. כמות השתילים הרבה מעידה שהגידול לא נועד לצורך עצמי, ועובדה זו יש לזקוף לחובת המערער ולהחמיר עמו בדין בהיותו נמנה על מפיצי הסם.