עפ"ג
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים פליליים
|
60559-07-14
17/12/2014
|
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר 2. אב"ד
|
- נגד - |
המערערים::
טל חביף
|
המשיבה::
פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
|
פסק דין |
1.נגד המערערים שבפנינו הוגש כתב אישום משותף בבית משפט קמא ובו יוחסו להם סדרה של עבירות סמים. לכל אחד מהמערערים שבפנינו יוחסו עבירות שונות באישומים שונים ועל כך נעמוד בהמשך.
בית משפט קמא (כב' השופט ע' דרויאן) הרשיע את המערערים על סמך הודייתם והטיל עליהם את העונשים הבאים:
על נאשם מס' 1 – עומר כהן – הטיל בית משפט קמא 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, תקופות מאסר על תנאי משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן, קנס על סך 2,000 ₪, חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ וכן פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
על טל חביף, מי שהיה נאשם מס' 2, הוטלו העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל. נגד מערער זה היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 4 חודשים. מאסר על תנאי זה הופעל בתיק הנוכחי. בית המשפט קבע כי הוא יופעל במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, כך שסה"כ ירצה 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר. יתר רכיבי הענישה זהים לאלה של מערער מספר 1, עומר כהן, שעל כן לא נחזור עליהם.
2.על גזר הדין הוגשו בפנינו שני ערעורים (כל מערער הגיש ערעור מטעמו). משום שמדובר בכתב אישום אחד ובגזר דין אחד הורינו על איחוד שני הערעורים ופסק הדין ניתן במשותף לגבי שניהם. המוטיב המוביל בשני הערעורים הינו תהליך השיקום שעבר כל אחד מהמערערים בפנינו. הסנגורים אינם חולקים על חומרת העבירות, אפילו לא על מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא. אולם לטענתם מדובר בתהליך שיקום מרשים של כל אחד מהמערערים בדרכו, ומשום כך מן הראוי היה במקרה זה לעשות שימוש ביכולתו וסמכותו של בית המשפט לסטות ממתחם הענישה שנקבע על ידו בשל טעמי שיקום.
המדינה טענה כי אין מקום להתערב בענישה. המדינה מפנה באשר לכל אחד מהמערערים לריבוין של העבירות שמדובר בהן, לכמויות הסם שמדובר בהן ולשיטתיות שבפעילות המערערים.
3.עד שאנו באים לדון בטיעוניהם של הצדדים נמנה בקצרה את הנימוקים עליהם השתית בית משפט קמא את גזר הדין.
באשר לעבירות שמדובר בהן לגבי מערער מס' 1 – מדובר בשלושה מקרים של סחר בסמים בסכומים משמעותיים, תיווך לסחר בסם וכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על גופו של מערער זה נמצאו 6 שקיות סם, בביתו נמצאו כמויות גדולות במיוחד של סם. הדגש הוא גם על כך שמדובר ביותר מאשר סוג סם אחד.
לגבי מערער מס' 2 הדגיש בית משפט כי מדובר בשלושה מקרים של סחר בסמים כאשר המערער מכר את הסמים לסוכן.
4.באשר לגזירת הדין בתוך המתחמים:
בית משפט קמא התייחס לממצאים שעלו מתסקירי שירות המבחן שהוגשו ביחס לכל אחד מהמערערים שבפנינו.