עפ"ג
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
|
48759-06-14
22/07/2014
|
בפני השופטים:
1. י' גריל 2. ס. נשיא (אב"ד)
|
- נגד - |
המערער:
פלוני
|
המשיבה:
1. מדינת ישראל 2. באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי)
עו"ד גב' עילית אפשטיין
|
פסק דין |
1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא במסגרת ת.פ. (שלום קריות) 20034-07-09. הכרעת הדין ניתנה בתאריך 2.6.11 על ידי כב' השופטת טל תדמור-זמיר וגזר הדין ניתן בתאריך 17.6.14 על ידי כב' השופט יוסי טורס.
2.כנגד המערער הוגש, בתאריך 27.7.2009, כתב אישום שייחס לו 3 אישומים. נביא להלן, בקצרה, את עיקרי כתב האישום:
נטען, כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום (בחודשים 11-12/2008) היה מר טנא (להלן: המתלונן) בעליה החוקיים של דירה ברחוב ****** (להלן: הדירה). עוד נטען, כי המערער היה בעליה הקודמים של הדירה בטרם זו נמכרה – באמצעות כונס נכסים – למתלונן.
באישום הראשון נטען כי בתאריך 9.11.08 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, לפיה נאסר על המערער להימצא בדירה ונאסר עליו להתקרב לטווח הקטן מ ממנה (להלן: צו ההרחקה; או: הצו). חרף הצו, הגיע המערער, בתאריך 22.12.08, לדירה כאשר המתלונן שהה בה. בהמשך, תקף המערער את המתלונן וגרם לו לחבלות של ממש. למקום הגיעו שוטר ופקח של עירית נשר, השוטר הודיע למערער כי הוא עצור ובעקבות כך תקף אותם המערער וכן איים עליהם. בנוסף, נטען כי באופנועו של המערער נמצאו כלי פריצה שונים. העבירות שיוחסו למערער באישום זה היו תקיפה הגורמת חבלה של ממש; איומים; תקיפת שוטר; הפרעה לשוטר; והחזקת כלי פריצה.
האישום השני התייחס לאירוע מתאריך 18.12.08 (היינו, 4 ימים לפני האירוע המתואר באישום 1) אז על פי הנטען הפר המערער את הצו בכך שהגיע לדירה וביקש מטכנאי מזגנים אשר עבד בה אותה עת לצאת ממנה. בהמשך, תקף המערער את הטכנאי וכן איים עליו בכך שאמר לו, בין היתר, שאם לא יעזוב את הדירה, הוא יוריד את ראשו. העבירות שיוחסו למערער באישום זה היו הפרת הוראה חוקית; איומים ותקיפה.
האישום השלישי התייחס לאירוע מתאריך 18.11.08, היינו, ראשון בסדר הכרונולוגי. נטען, כי במועד לעיל הגיע המערער לדירה, בניגוד להוראות הצו. בדירה שהה אותה עת מר וליד אבו אל ניל (נטען בכתב האישום כי הלה הינו עו"ד המייצג את גרושת המערער, אך במהלך דיון בבית המשפט קמא התברר כי הוא אינו עו"ד אלא עובד במשרדו של הכונס). המערער איים על מר אבו א.נ בכך שאמר לו ש:"מי שיתקרב לדירה יהיה לו עסק איתי". העבירות שיוחסו למערער באישום זה היו הפרת הוראה חוקית ואיומים.
3.המערער ייצג את עצמו בהליך בבית המשפט קמא, למרות שהוצע לו ייצוג משפטי. נקדים את המאוחר ונציין כי גם בהליך הערעור סירב המערער לקבל ייצוג משפטי.
4.במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט קמא, סקר בית המשפט את המצע העובדתי-משפטי ממנו עולה כי המערער לא היה במועדים הרלוונטיים בעליה החוקיים של הדירה. בהקשר זה הפנה בית המשפט קמא למסמכים שונים מהליך הגירושין של המערער, כמפורט להלן וכן קבע את הקביעות העובדתיות שלהלן:
בית המשפט קמא הפנה להסכם הגירושין בין המערער לגרושתו, שקיבל תוקף של פסק דין בתאריך 31.10.2004 במסגרת תמ"ש (ענייני משפחה חיפה) 26170/04. באותו הסכם (ת/1) הסכימו הצדדים על מכירת הדירה. עוד הוסכם כי לא יאוחר מ 60 יום מחתימת הצדדים על ההסכם יעזוב המערער את הדירה, הוא לא יהיה רשאי לשוב אליה ואישור ההסכם על ידי בית המשפט לענייני משפחה (שכאמור לעיל, ניתן) יהווה צו מניעה המונע מהמערער להיכנס לדירה. עוד קבע ההסכם (ס' 6.7) כי מכירת הדירה תבוצע על ידי שני הצדדים והכל בדרך מקובלת ובתום לב.