פתח דבר
1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה בת"פ 25439-07-14 שביטל את הרשעתו של המשיב, אשר עבר עבירה של החזקת חומר תועבה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, וגזר עליו עבודות של"צ למשך 250 שעות וצו מבחן לשנה.
הערעור מכוון כנגד ביטול הרשעתו של המשיב וכנגד קולת העונש.
2. בהתאם למפורט בכתב האישום המתוקן, בו הודה המשיב, עובר ליום 12.9.12 החזיק המשיב בביתו, על גבי כונן המחשב האישי שלו, בכונן קשיח חיצוני ובדיסק און-קי אלפי קבצי וידאו ותמונות בעלי תוכן פורנוגרפי, בהם צולמו, בין השאר, קטינים וקטינות בעירום מלא ובעירום חלקי. בין הקבצים נמצאו עשרות קבצים שבהם נראים קטינים מקיימים יחסי מין.
עובר ליום 12.9.12, החזיק המשיב במקום עבודתו, על גבי כונן המחשב האישי שלו, אלפי קבצי וידאו ותמונות בעלי תוכן פורנוגרפי, בהם צולמו, בין השאר, קטינים וקטינות בעירום מלא ובעירום חלקי. בין הקבצים נמצאו עשרות קבצים שבהם נראים קטינים המקיימים יחסי מין. המשיב הוריד את הקבצים מהאינטרנט למחשבו האישי באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטרנט.
3.הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו המשיב הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והוא הופנה למרכז להערכת מסוכנות ולקבלת תסקיר שירות מבחן.
4.מדו"ח המרכז להערכת מסוכנות מיום 17.11.15 עולה כי המשיב ביטא רגשי בושה ומבוכה ביחס לעבירות והביע חרטה. הוא תיאר כי הגיע לחומר פורנוגרפי בפעם הראשונה כאשר ביקש להוריד קובץ של סרט אחר. בהמשך הוריד את החומר הפורנוגרפי במכוון מתוך סקרנות. חלק מהחומר עורר בו מבוכה, דחיה וגועל והוא הפסיק לצפות בו ואף מחק אותו, וחלק מהחומר עורר בו עניין, כמו למשל דמויות של נערות שנראו לו בגיל 16-17.
המשיב מודע לאופי המנצל של הפקת החומר הפורנוגרפי והוא מצר בכנות על כך שבהתנהגותו תרם לקיום התופעה. המשיב לוקח אחריות מלאה על התנהגותו.
הערכת המרכז היא כי המשיב יוכל להפיק תועלת מקבלת טיפול. לאחר בחינת הפקטורים הסטאטיים והדינמיים העריך המרכז להערכת מסוכנות את רמת המסוכנות של המשיב כנמוכה.
5.על פי תסקיר שירות המבחן מיום 25.11.15, המשיב הוא בן 55, גרוש בשנית, אב לשתי בנות ומנהל אורח חיים דתי. הוא עובד כעצמאי בפיתוח ציוד לראיית לילה בתחום התעופה. סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה, השלים שירות צבאי מלא, המשיך בשירות קבע 6 שנים נוספות ושוחרר בדרגת קצונה. בעבר עבד המשיב בעסק המשפחתי של גרושתו, בהמשך החל לעבוד כשכיר בחברות העוסקות בראיית לילה ומאז 2012 הוא עצמאי בתחום.
המשיב גילה קושי להתייחס באופן ישיר להתפתחותו ודחפיו המיניים ובשל כך עלה קושי להבין נושא זה לעומק. ביחס לעבירה מסר כי תחילה הוריד את הקבצים באופן אקראי, נטה להציג את עמדותיו הראשוניות כסקרנות ושלל משיכה פדופילית, עם זאת בהמשך לקח אחריות ראשונית לגבי כוונותיו ודחפיו המיניים. גישתו הכללית הייתה מסויגת, לעיתים מתגוננת, ולכן עלה קושי לבחון בשלב זה את היקף קשייו המיניים.
שירות המבחן התרשם ממשיב בעל קשיים בתקשורת עם הסביבה, נטייה להתכנס ולהתמקד בעבודתו כדרך להימנע מהתמודדות ישירה על מצוקות רגשיות. בשלב זה התקשה שירות המבחן להעריך האם המשיב סובל מבעיה מינית, ואולם התרשם מנכונותו הראשונית לבחון את מצבו. המשיב השתלב בחודש אוקטובר 2015 בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין.
6.על פי תסקיר שירות המבחן מיום 21.1.16, המשיב הגיע באופן סדיר וקבוע למפגשים הטיפוליים וניכרת הבנה ראשונית טובה ותחילת הפנמה באשר לתכנים העולים בטיפול. בצד זאת השתתפותו בקבוצה נוטה לצמצום על רקע קווי אישיותו המופנמים וקשייו לבטא את צרכיו. שירות המבחן התרשם מהתקדמות מסוימת ביכולת המשיב להפיק תועלת מהשתתפותו בקבוצה והעריך כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו. כמו כן שירות המבחן התרשם כי בתהליך הדרגתי ניתן יהיה לסייע למשיב לפתח כלים לשליטה עצמית ולהתמודדות עם קשייו. לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל עליו צו מבחן למשך שנה וצו של"צ וכן להימנע מהטלת עונש מאסר בעבודות שירות אשר עלול לפגוע במצבו התעסוקתי, המהווה גורם סיכוי משמעותי לשיקום דימויו העצמי. כמו כן המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו של המשיב.
7.במסגרת הדיון בערעור שבפנינו הופנה המשיב לשירות המבחן על מנת לבחון את התקדמותו בהליך הטיפולי ושירות המבחן הגיש שני תסקירים נוספים.
8.בתסקיר מיום 7.2.2017 עדכן שירות המבחן כי המשיב ממשיך להגיע לקבוצה באופן סדיר ועקבי, מבצע מטלות נדרשות וההתרשמות שהוא קשוב לתכנים הטיפוליים. בתחילת הטיפול בלט שלמשיב הבנה שכלתנית לבעייתיות בהתנהגותו ולפסול בה, אך לאורך הטיפול המשיב פיתח הבנה רגשית לבעייתיות בהתנהגותו ומגלה כיום אמפטיה כלפי קורבנות העבירה. שירות המבחן ציין כי המשיב מזהה את עיוותי המחשבה שבהם החזיק, כמו הפחתה ומזעור הנזק והפגיעה בקורבנות בהצדקה שמדובר בפגיעות וירטואליות. שירות המבחן הוסיף כי המשיב אמור לסיים את הטיפול הקבוצתי בחודש מרץ 2017, כאשר להערכתו הוא הפנים את מטרת הטיפול, רמת מסוכנותו המינית פחתה ולכן לא נדרשת הארכה של צו המבחן.
שירות המבחן חזר על עמדתו לפיה מאחר והמשיב עובד בתחום התעשיות הביטחוניות והרשעתו עלולה לחבל בפרנסתו, המהווה עבורו גם מקור חיובי לתחושת ערך וסיפוק, מומלץ לדחות את ערעור המדינה ולהסתפק בענישה שהוטלה עליו, ללא הרשעה.
9.בתסקיר מיום 6.4.2017 נמסר כי המשיב סיים את השתתפותו בקבוצה בהצלחה וכי הרושם הוא שהמשיב עבר תהליך טיפולי חיובי משמעותי. שירות המבחן התרשם בסיכום הטיפול שהמשיב הוא אדם ערכי, בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, לצד זאת, קשייו הרגשיים והחברתיים היוו קרקע לצפייה בתכנים פדופילים. להערכת שירות המבחן, השתתפותו בטיפול סייעה למשיב לפתח מודעות לקשיו, כאשר נוכח ערכיו החיוביים הבסיסים הבנתו את הפסול במעשיו, לקיחת אחריות ותחושת בושה ואשמה, הסיכון להישנות עבירות דומות פחת. שירות המבחן חזר על המלצתו לדחות את הערעור ולאפשר למשיב לסיים את השל"צ.
פסק דינו של בית המשפט קמא