עפ"ג 41881-10-14 מדינת ישראל נ' ש.ד(עציר)

1.המשיב הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בכתב אישום האוחז חמישה אישומים. הודייתו של המשיב באה כחלק מהסדר דיוני שלא כלל הסדר לגבי הענישה. לאחר שהורשע הופנה המשיב לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בפועל היו בפני בית משפט קמא, עובר למתן גזר הדין, מספר תסקירים ונשוב לנושא התסקירים בהמשך.

2.כתב האישום מתעד סדרת עבירות שבוצעו כלפי המתלוננת בתיק זה שהיא אשתו של המשיב וכלפי ילדיו. כתב האישום משתרע על התקופה שבין מאי 2012 ועד סוף 2013. חלק מהאישומים מתעדים אירוע נקודתי, בחלק מהמקרים מדובר על תאריכים בלתי ידועים. שלושה מבין האישומים מתעדים אירועים שבהם עשה המשיב שימוש בסכין, כך למשל באישום הראשון, על-פי העובדות, המשיב ניגש למתלוננת, שהיא כאמור אשתו, בעודה שוכבת על הספה הצמיד סכין לצווארה ואמר: "היום אני אפגע בך". המתלוננת הצליחה לאחר מאבק בן מספר דקות לשמוט את הסכין מידו של המשיב ונחבלה, אגב כך, בכף ידה.

3.גם באישום השני מדובר בסכין והפעם לסכין נלווה איום חד משמעי, המשיב ביקש מבנו, שהוא קטין, כי יבוא לחדרו, הקטין עשה כדבריו או אז הודיע לו המשיב כי ערך צוואה ואמר: "היום אני עושה משהו מאוד עצוב ומסוכן, אמא ואני הולכים היום". הקטין הבחין בסכין שהיתה בחדר והתריע בפני אמו על האיומים ועל הסכין ועל כוונתו של המשיב להתאבד ולרצוח אותה. ושמא נותרו הדברים בגדר איום בלבד שהושמע כלפי הקטין ללא כוונה כלשהי בצדם, המשיב הוכיח חד משמעית שלא זו התמונה הנכונה. זמן קצר לאחר מכן יצא מחדרו כשהוא מצויד אכן בסכין, למרבית המזל, המתלוננת שהיתה כבר מוכנה לכך זינקה עליו, בעטה בבטנו והצליחה לשמוט את הסכין מידו. המשיב לא הרפה ממנה, היכה בראשה בחוזקה באגרופיו, השליך אותה לרצפה וחזר לחדרו תוך שהוא גורם לה לסימנים בידיה. למקום הגיעו אנשי מד"א ואם ניתן היה לצפות שהגעתם תצנן את הרוחות, המשיב הוכיח היפוכו של דבר. המשיב צעק גם לעברם כי: "יוציאו אותי מפה רק מת" והשליך לעבר שוטרים שהגיעו למקום בקבוק שהתנפץ על הרצפה. שוטרים נוספים שהגיעו למקום זכו אף הם לנחת ידו, המשיב השתולל ובעט בהם ברגליו. הנה כי כן, מעגל האלימות חרג מהמעגל המשפחתי הצר והקיף גם אנשי חוק שכל רצונם היה למלא את תפקידם ותו לא.

4.באישום השלישי ישנה הרחבה נוספת של מעגל האלימות כאשר הפעם המתלוננת היא אחת מבנותיו של המשיב. המשיב ניהל וויכוח עם המתלוננת, הבת שהיתה עדה לכך צעקה לעברו "תעזוב את אמא", ניתן היה לצפות שהמשיב יתעשת ברגע זה, אלא "שההתעשתות" שלו התבטאה בכך שהוא השליך לעברה אביזר מחשב. בהמשך היכה אותה בראשה גרם לנפילתה על הרצפה. כאשר המתלוננת (הכוונה לבת), הזעיקה את אחד מאחיה (שאינו בנו של המשיב), גם אותו היכה המשיב באגרופיו והדף אותו למסדרון הדירה. אם לא די בכך תקף באמצעות פותחן בקבוקים את האח.

5.באישום הרביעי מדובר גם כן באלימות כלפי המתלוננת. המתלוננת שיחקה במחשב לא הגיבה, כפי שהמשיב ציפה, לבשורה שסיפר לה והמשיב השיב על כך באלימות. המשיב חדל ממעשיו רק כאשר שכנה ששמעה את צעקותיה של המתלוננת דפקה על דלת הדירה. באישום זה מדובר בתאריכים לא ידועים. אנו מפנים לאמור בסעיף 3 לעובדות אישום זה.

6.האישום החמישי הינו שוב הרחבה של מעגל האלימות, הפעם מדובר בבתו של המשיב שהיא קטינה. כל חטאה של הקטינה התבטא בכך שהיא חזרה מפעילות בצופים כאשר רגליה מעוטרות בציורים, אמא העירה לה על כך, המשיב אחז בידו סכין, הצמיד את הסכין לרגלה ואמר לה: "פעם הבאה שתעשי את זה שוב אני אכרות לך את הרגל" והרי לך שיעור בחינוך מפי אב לבתו.

גם בהמשך העובדות בתיק זה מדובר באלימות פיזית של ממש שבה נקט המשיב כלפי בתו ואיננו רואים לפרט את הדברים. סה"כ התמונה קשה וחמורה במיוחד כך כאשר היא משתרעת על תקופה ארוכה של כשנה וחצי.