עפ"ג 25844-06-14 מדינת ישראל נ' דרעי

המשיב בתיק זה הועמד לדין בבימ"ש קמא בגין שתי עבירות: תקיפה הגורמת חבלה של ממש וכן שיבוש מהלכי משפט. עבירות אלה משקפות את כתב האישום המתוקן שבו לאחר תיקונו הודה המשיב.

הוראות החיקוק עדיין אינן מספרות את סיפורו של תיק זה, שעל-כן נציין בקצרה מה היו העובדות.

המשיב נסע עם חברו על קטנוע בתאריך 22.5.12, נהג הקטנוע עקף את מי שבדיעבד הפך למתלונן בתיק זה, בהמשך עצר המתלונן את רכבו במפרץ חניה, נהג הקטנוע (שאיננו המשיב שבפנינו) עצר את הקטנוע משמאל למתלונן, המתלונן העיר לנהג על נהיגתו או אז ירד המשיב מהקטנוע ניגש אל דלת רכבו של המתלונן, פתח את הדלת, חבט במתלונן בשני אגרופים בפניו כאשר המתלונן נשאר ישוב ברכב. למתלונן נגרמו נפיחות, שטף דם וחתכים בפנים. המשיב וחברו הותירו את המתלונן מדמם ברכבו. המשיב חזר אל האופנוע, קיפל את לוחית הזיהוי שלו ונמלט עם נהג הקטנוע מהמקום.

כאמור, בעובדות אלה ובעבירות המתוקנות הודה המשיב והורשע.

בימ"ש קמא (כב' השופטת ד. שריזלי) קיבלה באשר למשיב תסקיר של שירות המבחן. נציין כי עד מועד הדיון בפנינו הוגש תסקיר עדכני מיום 21.9.14. התסקירים משקפים הליך של חרטה והבנה שעבר המשיב. המשיב אף כתב מכתב התנצלות למתלונן וביקש את סליחתו. אין מחלוקת כי התסקירים הם חיוביים. בהתאם לתסקיר שהוא האחרון שבפנינו, המשיב רוכש כלים לזיהוי מצבי סיכון ולמידת דרכים להימנע מהם. הוא השתלב במסגרות טיפוליות שעל כן המליץ שירות המבחן על עונש מסוג של"צ.

בימ"ש קמא קבע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות התיק הנוכחי נע בין 4 חודשי מאסר כרף תחתון ל- 9 חודשי מאסר כרף עליון. בשל תמונת השיקום העולה מהתסקירים סבר בימ"ש קמא כי זה המקרה לסטות מהמתחם שנקבע על ידו עצמו ונמנע לחלוטין מהטלת מאסר. על המשיב הוטלו קנס, פיצוי למתלונן, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות וכן מאסר על תנאי.

על כך מלינה המדינה בפנינו.

המדינה מסבה את תשומת הלב לחומרת המעשה, הן בשל הבריונות על רקע השימוש בדרך שעומדת בבסיסו והן על רקע המשך השתלשלות הדברים כמפורט לעיל.

המדינה סבורה כי מתחם הענישה הראוי בתיק זה צריך היה לנוע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר ולא 4 עד 9 חודשי מאסר, כפי שקבע בימ"ש קמא. לצורך כך היא מפנה לפסקי-דין שמשקפים את מדיניות הענישה הנוהגת. עוד מלינה המדינה על כך שבימ"ש קמא חרג ממתחם הענישה שנקבע על-ידה ובמיוחד על כך, "שחרג באופן בלתי סביר" (סעיף 27 להודעת הערעור).

בדיון בפנינו הודיע לנו התובע, בפתח הדברים, כי בשל התסקיר העדכני לא תעמוד המדינה על שליחתו של המשיב אל מאחורי סורג ובריח ותסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

הסנגורית טוענת כי מדובר במקרה קל באופיו וכך יש לראותו. המשיב היה צעיר לימים כאשר ביצע אותו. הוא הבין הבן היטב את משמעות מעשיו, התחרט עליהם מעומק לבו. כאמור, הוא כתב מכתב התנצלות למתלונן, השתלב בתהליכים טיפוליים שונים במסגרת שירות המבחן ומכל הסיבות הללו גם יחד העתירה היא להותיר את הענישה שקצב בימ"ש קמא בעינה.

נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה, אם לא באשר למתחם הרי באשר לתוצאה הסופית.