עפ"ג 25412-03-15 ג'בארין(אסיר) נ' מדינת ישראל

א.בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר זאיד פאלח) מיום 1.2.15, בת"פ 44582-05-12, שנדון במאוחד עם ת"פ 42166-06-11, ולפיו נדון המערער ל- 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום קנס בסכום של 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

ב.העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה.

בת"פ 44582-05-12 הוגש כתב אישום כנגד המערער, יליד 1960, וכנגד החברה שהוא מנהלה הפעיל (הנאשמת מס' 2), ובו נטען, כי המערער היה בשנים 2004 – 2007 קבלן לביצוע עבודות בנייה. במסגרת עיסוקו זה ביצע המערער עבודות בנייה ללקוחות שונים על פני התקופה הנ"ל, בגינן נוצרו לו הכנסות בסך 1,830,323 ₪ ותמורתן מסר המערער ללקוחות חשבוניות מס הנושאות את שמו. ואולם, המערער לא כלל הכנסות אלה בספרי החשבונות שלו ולא דיווח עליהן בדו"חות שהגיש לפקיד השומה בתקופה הרלבנטית וזאת, כך נטען, במזיד ובכוונה להתחמק ממס.

ג.בתאריך 19.9.01 הודיע המערער לפקיד השומה, כי החברה (הנאשמת מס' 2) חדלה מלפעול, אך למרות זאת, בשנות המס 2003 – 2005 וכן, 2007, ביצע המערער, באמצעות אותה חברה, עבודות בנייה ללקוחות שונים, מהן הפיקו, המערער והחברה, הכנסות בסכום של 1,462,073 ₪, ובגינן מסר המערער ללקוחות חשבוניות מס הנושאות את שמה של החברה.

ד.המערער לא הודיע לפקיד השומה על חידוש פעילותה של החברה, לא הגיש דו"חות לפי פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") לשנים 2003 – 2005 וכן, 2007, וכתוצאה מכך, לא דווחו הכנסות המערער והכנסות החברה מביצוע עבודות בנייה, כאמור לעיל, וזאת באופן שיטתי, במזיד, ומתוך כוונה להשתמט מתשלום מס. השווי הכספי הכולל של ההשמטות מגיע לכדי 3,292,397 ₪.

ה.כתב האישום שבת"פ 44582-05-12 כולל, אפוא, שני אישומים. האישום האחד, הינו כנגד המערער בלבד על כך שביצע בשנות המס 2004- 2007 עבודות בנייה עבור לקוחות שונים בגינן קיבל סך כולל של 1,830,323 ₪, מבלי שאלה נכללו בספרי החשבונות שהגיש לרואה החשבון לצורך הדיווחים לפי הפקודה. בכך ביצע המערער עבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים וכן, לא דיווח על תמורה זו בדו"חות שהגיש לפי הפקודה וזאת במזיד, ובכוונה להתחמק ממס.

העבירות המיוחסות למערער באישום הראשון, הינן: השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנערך לפי הפקודה, עבירה לפי סעיף 220(1) של הפקודה, קיום פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה לפי סעיף 220(4) של הפקודה, ושימוש במרמה עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220(5) של הפקודה.

ו.האישום השני מתייחס הן למערער והן לחברה (הנאשמת מס' 2) על כך לאחר שהמערער הודיע לפקיד השומה על הפסקת פעילותה של החברה, ביצעו המערער והחברה עבודות בנייה ללקוחות שונים בשנות המס 2003- 2005 וכן, 2007, קיבלו סכום כולל של 1,462,073 ₪ שעליו לא דיווחו כלל לפקיד השומה, וזאת במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.

העבירות המיוחסות למערער ולחברה, באישום השני, הינן: קיום פנקסי חשבון כוזבים, עבירה לפי סעיף 220 (4) של הפקודה, ושימוש במרמה עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220 (5) של הפקודה.

ז.כתב אישום נוסף הוגש כנגד החברה (הנאשמת מס' 1) וכנגד המערער בת"פ 42166-06-11 ובו נטען, כי החברה רשומה בענף קבלנות כללי ועבודות בנין ופיתוח, והינה בגדר "עוסק מורשה". המערער היה מנהלה הפעיל והינו בעל עסק הרשום בענף קבלנות כללית ועבודות בניין, ולכן המערער הינו "עוסק מורשה" לפי סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). משכך, היה, הן על החברה והן על המערער, להגיש דו"חות תקופתיים לרשויות מס ערך מוסף. ואולם, דו"ח המע"מ התקופתי האחרון שהוגש על ידי החברה (הנאשמת מס' 1), באמצעות המערער, הינו הדו"ח המתייחס לחודש אפריל שנת 2001.