מדינת ישראל נ' שיגריס

כללי

1.ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב, וזאת לאחר שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות:

ניהול עסק להדברת מזיקים שלא כדין, עבירות לפי תקנות 4 ו-5 לתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים) התשל"ה-1975 (להלן – תקנות רישוי עסקים) ולפי סעיפים 14 ו-10 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים); פרסום מודעות בדבר מזיקים העשויות להטעות, עבירה לפי תקנה 49 לתקנות רישוי עסקים ולפי סעיפים 14 ו-10 לחוק רישוי עסקים; ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון עסק כדין, עבירות לפי סעיפים 14, 1 ו-4 לחוק רישוי עסקים בצירוף פריט 3.3 בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה-1995 [כנוסחם במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ושלא השתנו גם בנוסחם החדש בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג-2013]; עיסוק ברעלים ללא היתר רעלים כדין – עבירות לפי סעיפים 3 ו-15 (ב)(1) לחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 (להלן – חוק חומרים מסוכנים) ותקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) התשנ"ו-1996 (להלן – תקנות חומרים מסוכנים); שימוש אסור בקוטל מזיקים, עבירות לפי תקנה 16 לתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה – 1975 ולפי סעיפים 14 ו-10 לחוק רישוי עסקים.

במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, סוכם כי תישמע עתירה משותפת להטלת של"צ, קנס, התחייבות, מאסר על-תנאי וצו סגירה, אולם כל צד יהיה חופשי בטיעוניו באשר להיקף צו השל"צ, גובה הקנס, גובה ההתחייבות הכספית והיקף המאסר המותנה. עוד סוכם כי ההגנה תטען באופן חופשי באשר לתוכנו של צו הסגירה השיפוטי.

2.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, הטיל בית משפט קמא על המשיב את העונשים הבאים:

(א)4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעסוק בהדברה ללא רישיון, או שלא יציג את עצמו כמורשה לעסוק בהדברה מבלי שיהיה בידו רישיון לעסוק בהדברה או שלא יעשה שימוש אסור בקוטלי מזיקים.

בית משפט קמא ציין כי בנסיבות בהן לא נטען בכתב האישום, ולא הוכח, שהמשיב עבר את העבירות על חוק החומרים המסוכנים במחשבה פלילית, ונוכח האמור בסעיף 22(ג) לחוק העונשין הוא נמנע מלגזור עליו מאסר על תנאי שלא יעבור על חוק החומרים המסוכנים.

(ב)קנס בסך של 7,500 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתו.

(ג)צו של"צ בהיקף של 150 שעות. הנאשם מוזהר כי היה ויפר את צו השל"צ, ניתן יהיה להשיבו לבית המשפט ולגזור את דינו מחדש.

(ד)צו סגירה שניתן מכוח סעיף 16(2) לחוק רישוי עסקים, בגדרו הורה בית משפט קמא על סגירת עסקו של המשיב למתן שירותי הדברה, והורה לו להפסיק את העיסוק בעסק המתואר בכתב האישום, וכן הורה לו שלא לעסוק בהדברה בלא רישיון מדביר מהסוג המתאים לביצוע ההדברה.