לחיים אשדוד (2015) בע"מ נ' עיריית אשדוד

ההליך והמחלוקת 

1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט י' ליבליין) מיום 1.11.2017, בו הרשיע את המערערת בעבירות של החזקה ומכירה של בשר בניגוד לתנאים הקבועים בחוק העזר לאשדוד (פיקוח על מכירת בשר ומוצריו) התשנ"ט-1999, עבירה לפי סעיפים 2(א)3, 2(א)6, 2(א)7, 2(א)15, לחוק העזר לאשדוד (פיקוח על מכירת בשר ומוצריו) התשנ"ט-1999, יחד עם אחריות פלילית של תאגיד לפי סעיף 23(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

2. כתב האישום ייחס למערערת, אשר לה עסק מסוג מרכול ואיטליז, שלושה פרטי אישום. על פי הפרט הראשון, טחנה מוצרי בשר בקר במשקל של 10 ק"ג, מבלי שיש בידה רישיון מתאים; על פי הפרט השני, מוצרי בשר "לבן" טרי, במשקל של כ-7 ק"ג, הוקפאו ונמצאו בתהליכי הפשרה אשר הביאו לשינויים אורגנולפטיים (שינויים הנקלטים בחושים); על פי הפרט השלישי, החזיקה מוצרי דגים במשקל 6 ק"ג ללא תווית או תיעוד לגבי מקורם ותוקפם, וללא אריזה מסודרת, כאשר אף על מוצרים אלו נמצאו סימנים המעידים על הקפאה והפשרה. על פי כתב האישום, הרופא הווטרינר קבע כי מוצרים אלה אינם ראויים למאכל אדם.

3. המערערת בתשובתה כפרה בביצוע העבירות. המערערת העלתה גם טענות מקדמיות "טהורות" בדבר הסמכות להגיש נגדה כתב אישום, בניגוד להודעת קנס, טענה כי אין למשיבה מדיניות ברורה בהקשר זה, וכי ההחלטה להגיש נגדה כתב אישום דווקא לוקה משום כך בפגם של אכיפה בררנית. כן טענה המערערת טענות נוספות אודות פגמים בניהול החקירה. טענות, אשר לשיטתה משפיעות הן על שיקולי צדק והן על האפשרות להוכיח את העבירות לגופן. טענות אלה כללו טענות בדבר פגמים באופן רישום הדו"ח, פגם בכך שלא נתקבלה גרסת המערערת בשלב החקירה ולא נשמעו טיעוניה בשום דרך אחרת ופגמים לעניין אופן תיעוד הביקורת. בין השאר, נטען כי התמונות, אשר לשיטת המשיבה מוכיחות את העבירה, לא היו קבילות. מעבר לכל זאת, טענה המערערת טענות בדבר מהימנות עדי התביעה הווטרינרים, וטענות הנוגעות למשקל עדותם. זאת, הן לנוכח סתירות בדבריהם והתנהלותם בדיון, והן בהקשר לפגמים האמורים בחקירה.

4. עוד יש לציין, כי כבר בשלב שלפני ההוכחות, העלתה המערערת את טענותיה ותהיותיה לעניין מדיניות התביעה, אימתי מתקבלת ההחלטה להגיש כתב אישום ואימתי מוגשת הודעת קנס. תשובת המשיבה בשלב הראשון הייתה כי כתב האישום מוגש "במקרים החמורים" או כאשר יש "כמות מסחרית של בשר מקולקל". אולם, תשובות אלה לא הניחו את דעתו של בית משפט קמא ובהעדר תיאור יותר מדויק של המדיניות, הורה בית המשפט להכין טבלה אודות כל המקרים בהם ניתן קנס או הוגש כתב אישום בתקופה האחרונה. לפיכך הוגשה טבלה של "כל דו"חות העבירה שנרשמו בשנתיים האחרונות" בעבירות על חוק העזר דנן. בטבלה מפורטים 9 מקרים בלבד בהם ראתה לנכון עיריית אשדוד לרשום דו"ח עבירה בתקופה הרלוונטית. על פי הטבלה, בכל המקרים הוגשו כתבי אישום, ומשתמע כי בשום מקרה לא ניתנה הודעת קנס.

5. מטעם המשיבה העידו בשלב ההוכחות שני ווטרינרים, ד"ר מדינסקי וד"ר דהן, ומטעם המערערת העיד מר נימן מנהל המערערת. מטעם המשיבה הוגש דו"ח על ביצוע העבירה, תמונות ואישור מסירה למר נימן של דו"ח ביצוע העבירה. מטעם המערערת הוגש הסכם ניהול והפעלה של בית העסק.

    

   הכרעת הדין

6. לעניין שיקול הדעת בהגשת כתב האישום, בית משפט קמא ציין כי בהליך שהקדים את המשפט, לא הצליחה המשיבה להציג נימוקים להגשת כתב אישום, מעבר לאמירה כי כתב אישום יוגש כאשר מדובר "בכמות מסחרית של בשר מקולקל". בהיות המדיניות מנוסחת באופן כללי מדי, נדרשה המשיבה למסור פירוט של כל דוחות העבירות. בית המשפט עמד על כך כי על פי הטבלה שהוגשה, בכל המקרים שנמצא בשר מקולקל במקום עסק, הוגשו כתבי אישום, ללא קשר לכמות הבשר שנתפסה.

7. בית משפט השלום קבע כי בנסיבות אלה יש לקבוע כי למעשה אין למשיבה מדיניות ברורה המבחינה בין המקרים הראויים להטלת קנס לבין המקרים הראויים להגשת כתב אישום, בכל הקשור לפיקוח על הבשר. זאת, למרות שמן הראוי שתהיה מדיניות סדורה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מדיניות המאשימה אינה עומדת למבחן של בית המשפט הפלילי, אלא אם יש בה כדי להצביע על קיומה של אכיפה בררנית, המקימה הגנה מן הצדק. אולם, הטבלה מלמדת דווקא על עקביות של המשיבה, אשר מגישה כתבי אישום בכל המקרים. בית המשפט לא מצא פסול מהותי בגישה זו. זאת, בשים לב לכך שהערך המוגן העומד ביסוד חוק העזר, הוא הגנה על בריאות הציבור. מכל מקום נקבע, כי לא ניתן לראות במדיניות האכיפה כבררנית.