עפיפי נ' מ. מ. זרזיר

החלטה

1.בבקשת רשות הערעור שבנדון, מלין המבקש על החלטת בימ"ש קמא מיום 7/7/2013 (כב' השופטת י. מישורי, בימ"ש שלום נצרת), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש כאן לדחות על הסף את התביעה שכנגד, אשר הגישה המשיבה כאן.

2.לאחר שעיינתי בתעוד הרלבנטי, לרבות הבקשה לדחיה על הסף אשר הוגשה על נספחיה והפניותיה, בתגובת המשיבה ובכתבי בית דין השונים, לרבות אלו שהתנהלו בעבר בין הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה, זאת ללא צורך בקבלת תגובה.

3.אקדים כי אכן כטענת המבקש, היה מקום כי בימ"ש קמא ינמק מעט יותר את החלטתו.

4.מאידך ולגופן של טענות, לא מצאתי בסיס להתערב בהחלטת בימ"ש קמא לדחות את הבקשה;

5.הבקשה לדחיה על הסף, על נימוקיה, אל מול טיעוני הנגד שהציגה בענין המשיבה, מלמדים, לכל הפחות, כי ההכרעה בטענות השונות שהועלו, מחייבת בירור עובדתי וראייתי מקדים.

הבירור העובדתי הכרוך בנדון מחייב לכאורה, שמיעת ראיות, בהיקף נרחב אשר אין מקום לבררו במסגרת בקשה לדחייה על הסף, כפי שקבע בענין בימ"ש קמא.

הבירור המפורט מקומו לכאורה, במסגרת ברור התיק העיקרי כאשר טעמים של יעילות דיונית גם הם מצדיקים הכרעה כאמור.

כאן המקום להוסיף כי בשיקולים מעין דיוניים שכאלה, גם אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, על צד הכלל.

6.מבלי לפגוע בכלליות המפורט ולשם הדוגמא אציין כי אל מול טענת ההתיישנות המועלית ע"י המבקשת הכרח יהיה לברר עובדתית תוך הצגת ראיות את טענות המשיבה באשר לתחולת הוראות סע' 7 ו – 8 לחוק ההתיישנות בזיקה לטענות התרמית ולעיתוי גילוי אותן עובדות חשבונאיות ואחרות, מאוחר לביצוע חקירות ופרסום נתוני דוחות הביקורת החקירתית אשר לטענת המשיבה מהוות חלק מעילת תביעתה הנגדית, אשר רק עם גיבושן החל מרוץ ההתיישנות בנסיבות.

גם טענות המשיבה באשר לתחולת סע' 4 לחוק ההתיישנות בנסיבות, לא נסתרו לעת הזו, כשמהות ההליך בתביעה שכנגד, משליך כשלעצמו על שאלת הסמכות העניינית.

7.הדברים יפים ביתר שאת בהקשר לטענות בדבר גרימת נזק ראייתי (אשר ככלל אינן באות כשלעצמן בגדר טענות המצדיקות דחיית תביעה על הסף), כמו גם טענת השיהוי המחייבות לכל הפחות ברור וחקירה ראייתים, לרבות לשאלת התקיימות התנאים לביסוס טענת השיהוי.

8.גם אל מול טענות מעשה בית דין שהעלתה המבקשת הציגה המשיבה, לכאורה מענה ראוי הן בהקשר להשלכות תיק ההוצל"פ הפרטני (תיק 09-04892-05-5) המשקף עפ"י הנטען זכאות לכספים בהקשר להתקשרות ספציפית, במובחן מטענות הנוגעות לקשת של מחדלים ומעשים מצד המבקש, אשר מהוות, עפ"י הנטען, את הבסיס לתביעה שכנגד, והן בזיקה לתביעה הקודמת (ת"א 10807-05-09) שנמחקה בהסכמה (כאשר מחיקת התביעה הנ"ל בנסיבות הנטענות לכאורה אינה מקימה מעשה בין דין).

9.למותר להוסיף כי אין בדחיית הבקשה לדחיית התביעה הנגדית על הסף, כדי לקבוע מעשה בית דין לחובת המבקש, כפי הנטען בבקשתו בפניי, או לסתום את הגולל על פני האפשרות של ברור הטענות לגופן במסגרת ההליך העיקרי.

10.משנדחתה הבקשה ללא צורך בקבלת תגובה כאמור, ראיתי לפנים משורת הדין, להמנע מפסיקת הוצאות בבקשה שבפניי.

11.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.