ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
14666-02-11
15/02/2011
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
| - נגד - |
התובע:
1. מרואן עספור
2. מרים עספור
|
הנתבע:
נוהא עספור
|
|
החלטה
רקע
בפני בקשה למתן צו עשה דחוף אשר הגיעה לשולחני בהיותי שופט תורן צווי מניעה/סעדים זמניים.
מיד עם הגשת הבקשה והופעתה ב"סל משימות דחוף" הבנתי שקיימת בה בעיה מבחינה חוקית וכי לא ניתן - כפי שהיא הוגשה - לדון בה במסגרת הצרה של סעדים זמניים (בהחלטתי מיום 8.2.11 אף ציינתי שהסעד הזמני "נבלע" בסעד העיקרי וכי הבקשה הוגשה כשהיא לא חתומה, לא צורף לה תצהיר, התמונות לא היו ברורות וכן לא צורפה כל הוכחה על בעלות בדירה).
יחד עם זאת, מאחר שמדובר במבקשים שלא מיוצגים ע"י עו"ד וכיוון שהסכסוך נראה על פניו כ"סכסוך שכנים" גרידה, ראיתי לנכון, שלא להיתפס לכללים פרוצדוראליים נוקשים, אלא לנסות ולהשכין שלום בין הניצים בכדי לאפשר שכנות טובה.
כתוצאה מכך קבעתי את התיק לדיון דחוף להיום במעמד הצדדים, ואף דאגתי שמגשר מוסמך ומיומן יהא נכון לבצע את הגישור בין השכנים (במנ"ת בקומה רביעית של בניין זה) ללא עלויות לצדדים.
התיק הועבר למגשר עם הנחיות כיצד, לפי עניות דעתי, יש לשוחח עם כל צד בנפרד ולחתור להגעה להסדר שימנע המשך ההליכים המשפטיים.
דא עקא, התובעים סרבו לפנות למגשר בקומה הרביעית ודרשו שיתקיים דיון ושיפסק הדין עפ"י החוק. משכך, לא היה מנוס מאשר לקיים הדיון לגופה של הבקשה וליתן החלטה לפי הכלל של "ייקוב הדין את ההר".
דיון
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, עוסקת בבקשה לסעד זמני. אלו הוראותיה:
"(א)הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב)בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם
יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו
פוגע במידה העולה על הנדרש".
אם נפרט את התקנה כפי שפורשה ע"י הפסיקה נבין שהתנאים למתן הצו הם ארבעה:
א.כי צו המניעה הזמני הוא הכרחי, ומצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, ועוד בטרם התבררה התובענה.
ב.המבקש הוכיח על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיימת לו עילת תביעה אשר למענה דורש הוא מתן הסעד הזמני עד לתום הדיונים.
ג.כי הנזק שיגרם למבקש, באם לא יינתן הצו – כבד הוא – לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם הצו יינתן (מבחן "מאזן הנוחות").