פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
|
151-08
03/06/2010
|
בפני השופט:
מנחם רניאל
|
- נגד - |
התובע:
עבד אלבאסט עסאף
|
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
|
|
החלטה
החייב הגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 28.3.10 הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, בטענה שנשללה ממנו זכות התשובה לתגובה. אני דוחה טענה זו. לכל המאוחר ביום 21.3.10 נודע לחייב שהכונ"ר הגיש תגובה ביום 17.3.10, ומכאן שהיה עליו לנקוט אמצעים כדי להשיג את התגובה, או להודיע לבית המשפט שלא נמסרה לו. ההחלטה ניתנה בחלוף יותר מ- 10 ימים לאחר הגשת התגובה. לצערי, הכונ"ר לא הגיב לבקשה, כחובתו, אבל אין די בכך כדי לקבלה ולפגוע בזכויות הנושים.
למרות שדחיתי את הנימוק לביטול, אדון בבקשה לגופה, לפי סעיף 181 לפקודה.
אני דוחה את טענת החייב שיש לו זכות לחקור את עורך חוות דעת הכונ"ר. חוות דעת הכונ"ר היא כתב בי דין ולא ראיה, ולא ניתן לחקור את עורכו. ניתן לחלוק עליו, אבל לא לחקור את עורכו.
אני מאמץ את קביעתו של הכונ"ר כי רק 5% מחובות החייב שייכים לאחיו, לאור דברי החייב בחקירתו, בה התבקש לציין את החובות שהם חובות אחיו ומנה אותם.
אכן, יכול להיות קושי להמציא את דוחות העסק הישן, אך הזאת לאחר שנעשה מאמץ לאיתורם. אין אקסיומה שלפיה דוחות העסק נעלמים מעצמם בתום עשר שנים.
אני דוחה את הטענה שהסדרת חובות לרשויות היא בהכרח בגדר העדפת נושים. ראשית, רוב החובות מוסדרים על ידי הגשת דוחות. שנית, דרך כלל, רשויות המס נושות החייב בדין קדימה ותשלום לנושה בדין קדימה אינו העדפת נושים. לגבי החובות שאינן בדין קדימה, אין החייב רשאי לשלמם, וזו העדפת נושים, אך לאור העובדה שאי תשלום חובות לרשויות המס היא יצירת החובות בחוסר תום לב, נוהג שבעולם הוא שהחייב מצליח להשיג קרובי משפחה שישלמו את חובותיו כדי שטענה זו לא תעמוד לו לרועץ. על כך יש להוסיף, שלגבי חובות אלה העיד תחילה החייב שלא שילמם כדי לפרנס את משפחתו, משמע העדיף את פרנסת משפחתו על תשלום חובותיו על פי חוק, ולאחר מכן שטען שהחובות נוצרו על ידי רשלנות רואה חשבון העסק.
אני דוחה את טענת החייב שאין בסיס לקביעה שמשכורות החייב השתכפלו, וכי אין בסיס למידע שגוי זה. החייב הצהיר בבקשתו שהוא משתכר 2,800 ₪ בחודש (2,900 ₪ ברוטו). כעולה מתלוש השכר שהציג בחקירתו, השתכר בשנת 2008 שכר ממוצע של 5,939 ₪ ברוטו ו- 5,621 ₪ נטו. זה יותר מפי שניים משכרו המוצהר בעת שהגיש את בקשתו ונקבע לו תשלום חודשי.
לפיכך, גם לאחר עיון בתגובה הנוספת של החייב, אין מקום לשינוי החלטתי מיום 28.3.10. אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.