החלטה
לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לבצע עבודות בנייה ופיתוח וכן לשווק בתים, על מגרש 055 המצוי בישוב עלמון מאדמות כפר ענתא הידוע כגוש מס' 3 חלק מחלקה 49 וגוש מס' 7 חלק מחלקה 1 (להלן: "מגרש 055") ולהימנע מכל דיספוזיציה או פעולה בקשר למקרקעין הנ"ל.
ביום 15.11.07 נחתם בין הצדדים הסכם (להלן: "ההסכם") לפיו המשיבה תקים יחידות דיור בשטח המבקשת. במסגרת ההסכם התחייבה המשיבה, בין היתר, לפעול לקבלת היתרי הבנייה הנדרשים.
אקדים ואומר כי המשיבה טענה בפני להעדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בבקשה לסעד הזמני. טענה זו נדחתה על ידי בדיון שהתקיים ביום 9.7.13 מן הטעמים שפורטו שם (עמ' 3 שו' 12 לפרוטוקול). כעת, לאחר שהוגש כתב התביעה ומשעותרת המבקשת לסעדים נוספים שלא פורטו בבקשה, למשל, להצהרה לבטלות ההסכם בכללותו (הסכם הנוגע לבנייה של 112 יחידות דיור), טוענת המשיבה כי שווי הסעד הוא מעבר לסמכותו של בית משפט זה.
טרם נשמעה עמדת המבקשת בשאלת סמכותו של בית משפט לדון בתביעה העיקרית (בכל הנוגע לטענה בדבר שווי הסעד), וזו תיבחן על ידי המותב שידון בתיק העיקרי לאחר שישמעו טענות שני הצדדים.
בשלב זה אני מוצאת לדון בבקשה לסעד הזמני בהתאם להלכה לפיה רשאי בית משפט ליתן סעד זמני ולאחר מכן להורות על העברת התיק לבית המשפט המוסמך (ראו, רע"א 6435/05 ז'אנו נ' יורו ישראל (י.ש) בע"מ (10.4.2006) פסקה 8; ת"א (מחוזי חי') 942/07 דרור נ' מוסק, פסקה 5 (8.2.2009)ׂ). ככל שתתקבל עמדת המשיבה בעניין הסמכות העניינית, תועבר התובענה לבית המשפט המוסמך.
המבקשת טוענת כי בהתאם להסכם היה כי על המשיבה לפעול לקבלת היתר להקמת 110 יחידות דיור ואולם זו פעלה ללא ידיעתה והשיגה היתר בנייה להקמת 112 יחידות דיור. שתי יחידות הדיור הנוספות אמורות להיבנות בשטח 055. שטח זה לטענתה הוא שטח המיועד לצורכי ציבור ואילו ידעה כי ההיתר חל גם על שטח זה היא הייתה מתנגדת לו. לטענתה חתימתו של מזכיר היישוב דאז, על התוכניות, נעשתה שלא כדין וללא הרשאה.
במסגרת התיק העיקרי עותרת המבקשת לפסק דין הצהרתי לפיו ייאסר על המשיבה לצמיתות את אשר היא עותרת לו בסעד הזמני וכן להצהיר כי המשיבה הפרה את ההסכם ולכן הוא בטל.
לתמיכה בטענותיה, צרפה המבקשת תצהיר מאת מר אבי שפירא יו"ר ועד המבקשת. בתצהיר מציין מר שפירא כי הפרסום בקשר לתוכנית, בדף המידע הדו שבועי שחולק לתושבים, היה לאקוני ולא ניתן היה להבין ממנו כי בכוונת המשיבה להוסיף עוד שתי יחידות דיור ולשנות ייעוד של שטחים ציבוריים. מר שפירא חזר על האמור גם בעדותו בפני.
מנגד טוענת המשיבה כי התוכנית פורסמה כדין ונאמר בה במפורש כי היא כוללת בנייה של 112 יחידות דיור בשטח ב' (הוא שטח 055, ראו עמ' 2 שו' 6 לפרוטוקול). המשיבה צרפה לסיכומיה מסמכים החתומים בידי תושבים שגרים בסמוך לשטח הבנייה (ביניהם מסמך החתום על ידי הבת של מר שפירא), ובהם הם מאשרים כי אין להם התנגדות לתוכנית. במסמכים הנ"ל מצויין כי מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר יחידות הדיור מ- 70 ל- 112, וכי מדובר בין היתר בבניה בשטח ב' (היינו שטח 055). בנוסף היא טוענת כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב שכן התוכנית אושרה עוד בשנת 2011.
אכן, נסיבות חתימתם של התושבים על המסמכים שצורפו על ידי המשיבה, כמו גם חתימתו של מזכיר היישוב, דורשות בחינה וליבון. בחינה זו תעשה במסגרת הדיון בתיק העיקרי. יחד עם זאת נחה דעתי כי בשלב זה קמה תשתית ראייתית לכאורה, לטענת המבקשת לפיה ההיתר לבניית שתי היחידות בשטח 055 הוצאו תוך הטעיית התושבים. די בכך כדי לקבוע כי שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיימת שאלה רצינית לדון בה.
באשר למאזן הנוחות, לנוכח הנזק שייגרם למבקשת מבניית יחידות הדיור בשטח שהיא טוענת כי הוא שטח ציבורי, לעומת הנזק שייגרם למשיבה מהעיכוב בבנייה של שתי יחידות דיור מתוך 112 יחידות דיור, ולנוכח העובדה כי הנזק שייגרם למשיבה ניתן לפיצוי כספי, אני סבורה כי המאזן נוטה לעבר מתן צו המניעה תוך קביעת ערבויות מתאימות להבטחת נזקי המשיבה.
נתתי דעתי לכך, כי בהינתן העובדה שהמשיבה פועלת בהתאם להיתר בניה שבשלב זה לא התבקש ביטולו, לא בנקל ייעתר בית משפט לבקשה למניעת המשך הבנייה. יחד עם זאת, אני סבורה כי יש בהגדלת גובה הערבויות כפי שיפורט להלן, כדי להטות את מאזן הנוחות כאמור.
באשר לטענה בדבר השיהוי, בשים לב לטענת המבקשת בסעיף 9 לבקשה, לפיה נודע לה על בניית שתי יחידות הדיור בשטח 055 רק במאי 2013 לא מצאתי כי הבקשה הוגשה בשיהוי המצדיק את דחייתה.
לאור כל האמור לעיל, ניתן בזה מניעה זמני האוסר על המשיבה לבצע עבודות בנייה ופיתוח וכן לשווק בתים, על מגרש 055 המצוי בישוב עלמון מאדמות כפר ענתא הידוע כגוש מס ' 3 חלק מחלקה 49 וגוש מס' 7 חלק מחלקה 1 ולהימנע מכל דיספוזיציה או פעולה בקשר למקרקעין הנ"ל. זאת, בכפוף לכך שמעבר לערבויות שניתנו בהתאם להחלטתי מיום 4.7.13 המבקשת תפקיד ערבון כספי נוסף בסך של 120,000 ₪, בין במזומן ובין בערבות בנקאית אוטונומית שאינה מוגבלת בזמן.
בנסיבות העניין, ובכלל זה, העובדה שצו המניעה אוסר על המשיבה להמשיך בעבודות הבניה למרות שיש בידה היתר בניה, תשלם המשיבה למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.
ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.