עמ"ת 53166-11-14 מיכאל עזרא נ' מדינת ישראל

מונח לפניי ערר על החלטותיו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא) מיום 30.10.14 ומיום 16.11.14 שניתנו במסגרת מ"ת 48047-10-14, בגדרן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר על לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש בבית משפט קמא כתב אישום במסגרתו מיוחסת לו עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, ביום 19.10.14 בסמוך לשעה 00:14 בעת ששהה העורר ביער האקליפטוס בבית שמש, התגלע ויכוח בין דוד פרץ (להלן: "פרץ") לבין בן דודו של העורר. כתוצאה מכך החלה קטטה. במסגרת הקטטה ולאחר דין ודברים בין פרץ לבין העורר, הכה פרץ בראשו של העורר באמצעות בלוק אבן. לפי הנטען בכתב האישום, בתגובה ובחלוף מספר דקות, חזר העורר עם סכין ודקר באמצעותה את פרץ בבטנו, בבית החזה, בית שחי שמאל ובאמה הימנית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום לבית משפט קמא עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטתו מיום 30.10.14 קבע בית משפט קמא, כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. קביעה זו ביסס בית משפט קמא, בין היתר, על עדותה במשטרה של אחת הנוכחות באירוע אשר נקבה במפורש בשמו של העורר כמי שדקר את פרץ, ועל חיזוקים לעדות זו שמצא בית משפט קמא בעדויות אחרות. עוד קבע בית משפט קמא, כי מתוך מעשיו של העורר עולה מסוכנות. אשר לחלופת מעצר, בית המשפט ציין בהחלטתו, כי שקל את האפשרות לשחרר את העורר לחלופה שהוצעה בבית הוריו ובפיקוחם, ואולם נאמר עוד, כי מתוך דו"ח פעולה המצוי בתיק החקירה עולה התנהגות של הורי העורר במהלך החקירה המקימה ספק בשאלה אם ניתן לסמוך עליהם כמפקחים על העורר. עם זאת, לנוכח גילו הצעיר של העורר והעובדה שהוא נעדר עבר פלילי הורה בית המשפט לשירות המבחן לבחון אפשרות לקיומה של חלופת מעצר בעניינו של העורר.

בתסקירו מיום 12.11.14 המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בבית הוריו ברמת בית שמש בתנאים של מעצר בית מלא; איזוק אלקטרוני; והטלת צו פיקוח מעצרים לתקופה של חצי שנה.

ביום 16.11.14 התקיים דיון נוסף בפני בית משפט קמא לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן. בהחלטתו מיום זה קבע בית משפט קמא, כי אין הוא סבור שחלופת המעצר שהוצעה בבית הוריו של העורר יש בה כדי להפיג את המסוכנות העולה מהעורר, הגם ששירות המבחן התרשם כי מדובר בחלופה ראויה. בהקשר זה ציין בית משפט קמא את העובדה שלאביו של העורר עבר פלילי "בעבירות שאינן פשוטות", ואת התנהגותם של הורי העורר כאשר הגיע שוטר לחפש אחר העורר בעקבות האירוע, כמתואר בסעיף 10 להחלטה. בסיכומו של דבר הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר על לתום ההליכים נגדו, תוך שציין בשולי החלטתו, כי ככל שתוצע על ידי העורר חלופה אחרת, היא תיבחן.

להשלמת התמונה יוער, כעולה מהודעה והבהרה שהגיש ב"כ העורר ביום 25.11.14, כי לאחר החלטתו של בית משפט קמא מיום 16.11.14 נעשה ניסיון למצוא חלופת מעצר אחרת בבית דודתו של העורר בשכונת פסגת זאב. שירות המבחן אף עשה ניסיון לבדוק חלופה זו, ואולם לנוכח התנגדותו של בעלה של הדודה, חלופה זו ירדה מן הפרק.

כאמור, על החלטותיו הנ"ל של בית משפט קמא מיום 30.10.14 ומיום 16.11.14 מבקש העורר להשיג במסגרת הערר שהגיש.

בהודעת הערר שהגיש פירט ב"כ העורר את השגותיו הן ביחס לקביעתו של בית משפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה והן ביחס לקביעתו של בית משפט קמא ולפיה חלופת המעצר שהוצעה איננה מספקת. במסגרת הדיון שהתקיים לפניי מיקד ב"כ העורר את טיעוניו בהחלטתו השנייה של בית משפט שלא לאמץ את חלופת המעצר שהוצעה. בהתייחס לאירוע עצמו נטען, כי לא מדובר באירוע שהעורר יזם אלא נקלע לתוכו, וכי מעשיו הנטענים של העורר נעשו בתגובה לתקיפתו על ידי פרץ באמצעות בלוק אבן בראשו. ב"כ עורר טען עוד, כי עניין לנו בבחור צעיר, נורמטיבי, ללא עבר פלילי שעמד בפני גיוס לצה"ל ליחידה קרבית קודם האירוע. בכל אלה, כך נטען, יש כדי להפיג את המסוכנות המיוחסת לעורר כתוצאה מהמעשים המיוחסים לו. ב"כ העורר טען עוד, כי היה מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ולשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו. בהקשר זה נטען, כי בכל הנוגע לעברו הפלילי של אבי העורר, הרי שהדבר לא הוסתר מפני שירות המבחן על ידי האב, ושירות המבחן התרשם מיכולתו של האב כמו גם האם לפקח על העורר. ב"כ העורר ביקש להסביר את אופן התנהגותה של אימו של העורר כשהגיע השוטר לחפש אחר העורר וטען, כי מדובר בהתנהגות תמימה וסבירה שלא עמדה מאחוריה כל מטרה פסולה. לבסוף טען ב"כ העורר, כי פרץ, אשר אף נגדו הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בגין האירוע, שוחרר בימים אלה לחלופת מעצר בבית הוריו בבית שמש (בהחלטתו של כב' השופט יעקובי מיום 23.11.14 שניתנה במסגרת ערר שהגיש פרץ על החלטתו של בית משפט השלום שלא לשחררו לחלופת מעצר (עמ"ת 43199-11-14)). בהקשר זה טוען ב"כ העורר, כי אין מקום להפלות בין העורר לבין פרץ, בייחוד שעה שפרץ, כך לפי הנטען, הוא בעל עבר פלילי. ב"כ העורר הפנה לפסיקה בתמיכה לטענותיו. על יסוד האמור, עותר ב"כ העורר לכך שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו, ואף ללא איזוק אלקטרוני.

ב"כ המשיבה טען מנגד, כי יש לדחות את הערר והוא סומך ידיו על החלטותיו של בית משפט קמא הן באשר לקיומן של ראיות לכאורה והן באשר לדחיית חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר.