עמ"נ 24808-09-14 חברת מפעלי אנקורי (1971) בע"מ נ מנכ"ל משרד החינוך

לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק), בגדרה נדחה עררה של המערערת על החלטת המשיבה 1, המנהלת הכללית של משרד החינוך (להלן – המנהלת הכללית), לדחות על הסף את בקשתה של המערערת לקבלת רישיון לפתיחת בית ספר "סטודיו אנקורי" (להלן – בית הספר), ברחוב עזה 13 בתל-אביב–יפו, בשנת הלימודים תשע"ה.

רקע

ביום 23.12.13 פרסם משרד החינוך "נוהל רישוי ונוהל הכרה – בית ספר חדש בחינוך המוכר שאינו רשמי" לשנת תשע"ה (להלן – הנוהל). נקבע בנוהל (בסעיף 6) כי בקשה לרישיון צריך שתלווה במספר מסמכים, ובכללם "היתר בנייה למבנה או נספח 11 'טופס אישור שלא אותר היתר בנייה' (סעיף 6ג(5); ההדגשה שלי – ד' ח'), וכן "טופס התאמת תשתית ליעודה נספח 9 ('טופס בטיחות')" (סעיף 6ג(8)); להלן – טופס הבטיחות). עוד נקבע בנוהל, כי בקשה שתוגש ללא אחד מהמסמכים המפורטים לעיל תידחה על הסף (ראו סעיף 6ד לנוהל). הערעור המינהלי שבפניי נסוב סביב שני מסמכים אלה. כן נקבע, כי המועד האחרון להגשת בקשות למתן רישיון לפי הנוהל הוא 28.02.14.

ומכאן – לעובדות הרלוונטיות לענייננו.

המערערת מפעילה רשת בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. לקראת שנת הלימודים תשע"ה ביקשה המערערת לפתוח חטיבת ביניים "צומחת" בעיר תל-אביב–יפו, העתידה להפוך לתיכון שש שנתי (כיתות ז'-י"ב).

תחילה תכננה המערערת להפעיל את בית הספר ברחוב סירקין 3 בתל-אביב, אולם בסופו של יום הוחלט להפעילו במבנה הממוקם ברחוב עזה 13 ביפו (להלן – המבנה). המערערת הסבירה בכתב הערעור, כי המבנה ברחוב עזה 13 הינו בבעלותם של בעלי מניות במערערת (הגב' אביבה הבר ומר אבא הבר). מבנה זה הושכר במשך שנים לאנשים וגופים שונים אשר הפעילו בו מוסדות חינוך (חלקם ברישיון), ואף היה אמור להיות מושכר גם בשנת הלימודים תשע"ה ולשמש כגן ילדים. אלא שביום 12.02.14 פנו שוכרי המבנה לגב' הבר וביקשו להשתחרר מהסכם השכירות. משהתפנה המבנה ברחוב עזה 13 הוחלט, כשבועיים לפני המועד האחרון שנקבע בנוהל להגשת בקשות לרישיון עבור שנת הלימודים תשע"ה, כי בית הספר יוקם שם, ולא ברחוב סירקין בתל-אביב כפי שתוכנן מלכתחילה.

כחלק מהיערכותה להגשת הבקשה לרישיון, פנתה המערערת (ביום 13.02.14) למחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב. בפגישה שהתקיימה במחלקת ההנדסה (ביום 16.02.14), התברר כי אין בתיק הנכס היתר בניה משום שהמבנה הוקם לפני חקיקתו של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. המערערת טוענת, כי מידע זה הפתיע אותה שכן בעבר פעלו במבנה מוסדות חינוך ברישיון מאת משרד החינוך. בהעדר היתר בניה, ביקשה המערערת כי מהנדס העיר ימלא את נספח 11 לנוהל "למבנה שלא אותר לגביו היתר בניה". למערערת נמסר כי הנפקת מסמך זה תימשך 6 שבועות.

במקביל לכך, הזמינה המערערת יועץ בטיחות כדי שיערוך ביקורת במבנה. ביום 18.02.14 ערך יועץ הבטיחות, מר אבי בן מלך, ביקורת במקום. על בסיס הביקור מילא יועץ הבטיחות, ביום 24.02.14, את טופס הבטיחות, בו נכתב, בין היתר, כך:

המבנה המיועד לבית הספר הוא מבנה ריק וסגור ומטרת הסיור הוא להוציא דוח ראשוני על מנת להתארגן לשיפוץ המקום. בשלב זה אין לבעלות מידע כמה כיתות יהיו במבנה או מיקום הכיתות. הדוח הוא הנחיות ראשוניות ואנו נלווה את עבודות השיפוץ על מנת להגיע למטרה של בית ספר ללא מפגעי בטיחות. יש לבצע תכנון אדריכלי ולפעול בהתאם לתכנון האדריכלי והנחיות יועץ הבטיחות.

כן נכתב בטופס, כי על-פי המבדק והערכת הסיכונים "יש במוסד מפגעים בקדימות 1 המסכנים חיי אדם" וכי "לא קיימים אישורים נדרשים תקפים" (ראו בעמ' 1 לטופס). עוד צוין, כי טרם הומצאו מספר מסמכים ואישורים, ובכללם תכנון אדריכלי; אישור מהנדס קונסטרוקציה למבנה, תקרות תלויות, מדרגות חיצוניות ומעקים; אישור בודק חשמל; ואישור כיבוי אש (עמ' 6 לטופס). לבסוף נכתב "כי מבחינת בטיחות אין מניעה לייעד את התשתית שנבדקה בפרטי המוסד לעיל לשמש כמוסד חינוך" (עמ' 7 לטופס).

ביום 27.02.14 (יום לפני המועד האחרון שנקבע להגשת בקשות למתן רישיון לפי הנוהל), הגישה המערערת למנהל תחום הרישוי, מר פארס טויל, בקשה לרישיון עבור חטיבה עליונה ובית ספר תיכון במבנה. בבקשה הוסבר כי בשלב ראשון הכוונה היא לפתוח חטיבת ביניים בלבד (כיתות ז'-ט'). לבקשה צירפה המערערת מכתב שכותרתו "אישור רשות מקומית למבנה שלא אותר היתר בניה" (ראו מוצג ב'3 מטעם המערערת). במכתב הסבירה המערערת את השתלשלות העניינים בכל הנוגע לאי הגשת "טופס אישור שלא אותר היתר בנייה", בהוסיפה כי "המבנה המיועד לצרכי חינוך, שימש במהלך כל השנים בתי ספר שונים ובשנה האחרונה פעל במקום תיכון 'מוזות' ברישיון משרד החינוך". המערערת ביקשה לאפשר את הגשת מסמכי פתיחת בית הספר, בציינה כי "טופס אישור שלא אותר היתר בנייה" יוגש מיד עם קבלתו מהעירייה. עוד צירפה המערערת לבקשה את טופס הבטיחות (ראו מוצג ב'1 מטעם המערערת).