עמי-חי נ' אלטרץ ואח'

פסק דין

התובע תובע מן הנתבעים את הסך של 65,430 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה) בשל כך ששיק שמסרו לו הנתבעים על מנת לבצע ניכיון שלו, חולל באי פרעון. מדובר בשיק על סך 44,320 ₪ שנמשך על ידי אדם בשם יצחק שטיין לפקודת הנתבע 1.

לטענת התובע, אמנם השיק רשום על שם הנתבע 1 ואולם מי שפנה אליו בבקשה לבצע ניכיון לשיק היה נתבע 2 שהיה שותפו של נתבע 1. לטענת התובע הוא נתן את תמורת הניכיון לנתבעים כאשר הם היו ביחד. כשהגיע מועד פרעון השיק, הוא סורב. בעקבות סירוב השיק ובקשת הנתבעים פתח התובע בהליכי הוצל"פ נגד שטיין אך לא הצליח לגבות דבר. התובע תובע איפוא את סכום השיק בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מ- 2 הנתבעים.

הנתבע 1 בהליכי פש"ר לפיכך נוהל הדיון רק בעניינו של נתבע 2.

הנתבע 2 הגיש כתב הגנה ובו טען כי הוא אינו צד לעסקה בה בוצע ניכיון השיק. הסיבה שהתביעה הוגשה גם נגדו היא שמושך השיק והנפרע מצויים בהליכי פש"ר והתובע לא הצליח לגבות את החוב מהם, לכן הוא מנסה לגבותו מהנתבע 1. לטענת הנתבע 2 הוא לא מסר את השיק לתובע, לא קיבל את תמורתו ולא היה לו כל קשר אחר לשיק. אמנם בתקופה הרלבנטית לשיק הנתבע 1 היה עובד שלו אך מדובר בשיק שאינו קשור כלל לעבודה. הנתבע 2 טוען כי העובדה שהתביעה הוגשה יומיים לפני מועד ההתיישנות מלמדת אף היא שהתובע ידע שאין לו תביעה כלשהי כלפי הנתבע 2 ומכל מקום הגשת התביעה באיחור כה רב גרמה לו נזקים ראייתיים.

הצדדים העידו בפני מתוך העדויות עולות העובדות כדלקמן:

1. לנתבע 1 היה עסק של ביצוע עבודות שיפוץ.

2. לנתבע 2 היה עסק דומה.

3. עסקו של הנתבע 1 קרס והוא החל לעבוד אצל הנתבע 2 תמורת שכר בסיס של כ- 3,500 ₪ והשתתפות ברווחים אם וכאשר יהיו.

4. הנתבע 1 ביצע עבודות שיפוץ עבור מר שטיין ועבור עסק שלו בשם "קדמה". עבודות אילו בוצעו כאשר הנתבע 1 היה בעל עסק עצמאי לשיפוצים וכאשר העסק קרס, בוצעו העבודות על ידי הנתבעים באמצעות העסק של נתבע 2.

5. שיקים שנתן מר שטיין או שותפו או החברה שלהם, ניתנו לפעמים על שם הנתבע 1, ולפעמים על שם נתבע 2. גם שיקים שניתנו על שם נתבע 1 היו מגיעים למעשה לנתבע 2 בהתאם להסכמות שבין הנתבעים בקשר לאופן העסקתו של הנתבע 1 על ידי נתבע 2.

לגבי השיק נשוא תיק זה הצדדים חלוקים, התובע טוען כי מדובר באחד השיקים שנתן מר שטיין תמורת עבודות שביצעו עבורו הנתבעים. הנתבעים הגיעו אליו ביחד על מנת שינכה את השיק לפני מועד פירעונו והוא עשה כן ונתן את הכסף ל- 2 הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי השיק נשוא תיק זה לא קשור לעבודות שהם ביצעו עבור שטיין. מדובר לטענתם בשיק ששטיין ביקש מהנתבע 1 להשיג לו כסף מזומן כנגדו. הנתבע 1 עשה טובה לשטיין ופנה אל התובע, שאותו הכיר קודם לכן כמבצע ניכיונות לשיקים. הנתבע 1 פנה לתובע ולאחר שזה שוחח עם שטיין ושוכנע שהשיק יכובד נתן לנתבע 1 את סכום הניכיון אותו העביר הנתבע 1 למר שטיין.

הנתבע 2 טוען איפוא כי אין כל עילה לחייבו לשלם את השיק, לא עילה שטרית משום שאינו צד לשיק ולא עילה אחרת כיוון שלא היתה לו מעורבות כלשהי בניכיון שנעשה על ידי התובע לשיק.

הצדדים נחקרו בפני. במהלך עדותו של התובע וכן במהלך עדותו של הנתבע 1 הוצגו תצהירים שהגיש כל אחד מהם בהליכים אחרים כולל בהליך של הגשת הוכחת חוב כנגד מושך השיק, מר שטיין, שכאמור מצוי בהליכי פש"ר. בתצהירים אילו טען כל אחד מהנ"ל טענות שאינן עולות בקנה אחד עם טענותיו בהליך זה. התובע טען בתצהיר (שסומן נ/1) כי השיק נשוא תיק זה נמסר לו על ידי הנתבע 1 אשר קיבל את תמורתו. מדובר בתצהיר שניתן ביום 9.10.05 כ- 6 שנים לפני ההליך נשוא תיק זה. תצהיר זה סותר את טענת התובע בהליך שבפני כאילו את השיק הוא קיבל מהנתבע 2.

מאידך, הנתבע 1 נתן תצהיר ביום 1.1.06 , במסגרת תביעת חוב שהגיש התובע בהליך הפש"ר נגד שטיין, בו טען כי הנתבע 2 פנה לתובע על מנת שיפרוט את השיק נשוא תיק זה, והתובע עשה זאת לאחר ששוחח עם שטיין. לאחר שיחה זו התובע פרע את השיק ונתן את תמורתו ל- 2 הנתבעים.

התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת לסתירה שבין טענותיו בהליך זה לבין הטענות שהעלה בתצהיר משנת 2005. מר אלטרץ – הנתבע 1 - הסביר כי מטרת התצהיר משנת 2006 היתה לעזור לתובע לגבות את החוב משטיין לאחר שהתובע הסביר לו שהוא לא ינזק ממתן התצהיר. התצהיר הוכן על ידי בא כוחו של התובע והוא חתם עליו מבלי שעיין ממש בתוכנו.

התוצאה היא איפוא שמול טענת הנתבע 2 שעמד כל העת על גירסתו לפיה הוא לא היה כלל צד לשיק נשוא תיק זה, לא צד פורמלי שכן הוא אינו חתום על השיק ואף לא צד שאינו פורמלי משום שלא נעשתה כל עסקה שהוא צד לה בענין שיק זה, קיימות גירסאות סותרות של התובע עצמו ושל הנתבע 1 בקשר למתן השיק. כידוע הנטל מוטל על התובע להוכיח את טענותיו. לטעמי סתירות אילו, בצירוף העובדה שהתביעה הוגשה יומיים לפני תקופת ההתיישנות, כאשר התובע עשה קודם לכן ניסיונות לגביית השיק ממושכו – מר שטיין- ומהנתבע 1 בלבד, יש בהם להביא למסקנה שהתובע לא הצליח להוכיח קשר בין הנתבע 2 לבין השיק או לעסקה בה הוא פרע את השיק, ולפיכך יש לדחות את תביעתו כנגד הנתבע 2. לא ניתן על סמך עדותו בפני או על סמך תצהירים שנתן הנתבע 1 בהליך אחר לקבוע כי הנתבע 2 הוא אשר פנה לתובע על מנת שינכה את השיק. ולא ניתן על סמך השיק עצמו לקבוע כל קשר של הנתבע 2 אליו.

אני דוחה איפוא את התביעה נגד הנתבע 2 ומחייב את התובע בהוצאות הנתבע 2 וכן בשכ"ט עו"ד (שישולם ללשכה לסיוע משפטי שדאגה ליצוג הנתבע 2) בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.