עמיר אילן - שף בע"מ ואח' נ' ג.א.ג.א אחזקות (2006) בע"מ ואח'

החלטה

עיינתי בעמדת הנתבעים ובראש ובראשונה, לא אוכל שלא להתייחס לאמור בסעיף 1 לה ובפרט לאמור בסיפא שלה. החלטתי ניתנה במלוא הזהירות ותוך שהדגשתי חזור והדגש, כי דעתי אינה מגובשת. בית המשפט רשאי לעורר מיוזמתו שאלות מגוונות הן בתחום המהותי והן בתחום הפרוצדורלי ולרבות שאלת קיומה של הגנה, גם אם לא הוגשה בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה (הכוונה העדר הגנה חרף הגשת כתב הגנה). בנסיבות אלה, ההערה בסיפא הייתה, אם להגדיר זאת בלשון עדינה, מיותרת לחלוטין ואסתפק בכך.

לגופו של עניין, עיינתי ושבתי ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים והחלטתי, לא בלי לבטים, כי אין מקום בשלב זה לתת פסק דין חלקי. לאחר עיון בטענות הצדדים ועיון מחדש בכתבי הטענות, עדיין ספק בעיני אם ישנה הגנה לעניין מתן החשבונות ועם זאת בשל הספק מנגד, שמא יתכן ויסתבר לאחר דיון מלא (בבחינת "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"), כי לא עומדת לתובעים הזכות לקבלת החשבונות למרות הכל, החלטתי שלא לפסוק בעניין זה על הסף. פסיקה על הסף מחייבת זהירות רבה וצריכה להיעשות אך ורק כאשר בית המשפט איתן בדעתו כי ניתן לעשות כן. כאמור, מחמת הספק, איני עושה כן.

מבלי לגרוע מן האמור לעיל, החלטתי לשתף את הצדדים בקצרה במחשבות שהובילו אותי להחלטתי (מדובר במחשבות בלבד על בסיס החומר הקיים ולא בדעה מגובשת של בית המשפט). ההסכם, שמדבר, בין היתר, על קבלת אחוזים מרווחי המסעדה (11.1% מדי שנה), הנו לכאורה הסכם קלאסי המצדיק מתן חשבונות. השאלה אינה האם הצדדים הקימו שותפות כהגדרתה בפקודת השותפויות. השאלה הרלוונטית הנה האם יחסי הצדדים ו/או תוכן ההסכם, מצדיקים את מתן החשבונות, בין אם הצדדים הנם שותפים כהגדרת מושג זה בדין ובין אם לאו. ככלל, מתן חשבונות מוצדק בכל עת שפלוני מתחייב לשלם לאלמוני אחוזים מרווחיו, כשלאלמוני אין את הנתונים אודות הרווחים, נתונים המוחזקים על ידי פלוני. זאת בכפוף לכך שאין בפי פלוני טענה טובה שמכוחה אין לאלמוני זכות לקבלת הרווחים, חרף ההסכם. כמו כן, בשלב זה, לא שוכנעתי, לפחות לא עד עתה, כי התובעים ביטלו את ההסכם. עיון בנספח ט' לתביעה מגלה כי ההסכם הובא לסיומו, אולם מכאן ועד למסקנה כי הוא בוטל, הדרך ארוכה. עניין זה, כמו גם שאר העניינים, יוכרע בשעה היעודה.

מנגד, ההסכם שבין הצדדים היה לאקוני באופן יחסי. ההסכם נוסח על ידי הצדדים ובסופו של דבר, הוא לא תורגם לחוזה משפטי מלא. כמו כן, היחסים שבין הצדדים התמשכו במשך כמה שנים וישנן טענות הדדיות ביחס להתנהלות של כל צד. בשל עובדות אלה ומחמת הספק, אותיר את שאלת הזכות לקבלת חשבונות לתם הדיון המלא של בשלב הראשון של התביעה למתן חשבונות. סיבה נוספת, פרקטית לחלוטין, התומכת במסקנה זו, הנה כי על רקע המחלוקת הנוספות הקיימות בתיק ושאינן קשורות לתביעה למתן חשבונות ואשר הן עצמן הועמדו בכתב התביעה על סכומים ניכרים, סביר להניח כי פסיקה על הסף בנושא החשבונות, ממילא לא תקצר בהרבה את ההליך ולא תיעל אותו במידה רבה.

אשר להמשך ניהול התיק, אם לא יהיו תלויות ועומדות בקשות מקדמיות עד יום 1.7.13, יינתן צו להגשת הראיות. תז"פ 4.7.13.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בלשכתי.