עמיחי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר עמיחי תורגמן (להלן:"התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") ועניינה החלטת פקיד תביעות מחודש אוגוסט 2012 (להלן: "ההחלטה").

2.בהחלטה דחה פקיד תביעות את תביעת התובע לתשלום מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (בהתאם לסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק")), מהנימוק כי התובע איננו עומד בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות לתשלום המענק.

3.את פסק הדין נפתח בעובדות שהן אינן במחלוקת; והן כמפורט בהודעת הצדדים לפרוטוקול בדיון מיום 3.4.2013, כדלקמן:

א.התובע, מר עמיחי תורגמן, יליד שנת 1988; השתחרר משירות צבאי סדיר בצה"ל ביום 15.3.10.

ב.בתקופה שעד ליום 15.3.12- שנתיים מתום השחרור משירות סדיר בצה"ל –לא עבד התובע שישה חודשי עבודה מלאים בעבודה נדרשת.

ג.התובע הגיש תביעה לתשלום מענק ביום 19.4.12; התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות בחודש אוגוסט 2012.

4.להשלמת התמונה העובדתית נוסיף:

לתביעה שהגיש התובע לנתבע ביום 19.7.2012, צירף התובע אישור המעסיק על תקופת העסקה בשכר. על פי האישור, תחילת תקופת העבודה על בסיסה התבקש הנתבע לשלם לתובע מענק כאמור, הוא בחודש 7/2011 וסיומה בחודש 6/2012. מהאישור עולה כי בתקופה שמיום 7/2011 ועד לחודש 3/2012 כולל, עבד התובע בשירותו סה"כ 83 יום.

לטענת התובע התביעה לתשלום המענק היא על בסיס עבודתו כמאבטח בחברת אבטחה ושמירה, אשר סיפקה שירותי אבטחה ל"רפאל". לדבריו, העבודה בוצעה בשטחי הניסויים של רפאל בנגב, במועדים שנקבעו על ידי המזמין (חברת רפאל).

5.סעיף 174 קובע את הזכות ותנאי הזכאות למענק למי שעובד בעבודה מועדפת. לעניין זה קובע סעיף 174(2) כי זכאי למענק הוא מי ש:"עבד שישה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר... בעבודה מועדפת...".

סעיף 174(א) קובע כי עבודה מועדפת היא: "עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה, כמפורט בלוח ח'...".

6.בפסיקתו עמד בית הדין הארצי כי מילוי שני התנאים המצטברים בסעיף (העסקה של שלושה חודשים לפחות בפרק זמן של שנתיים מיום השחרור מהשירות הסדיר בעבודה מועדפת) הוא תנאי בל יעבור לזכאות.

7.בענייננו, לא התקיים אף לא אחד מתנאי הזכאות, שהרי אין חולק כי התובע לא צבר תקופה של שישה חודשי עבודה בפרק הזמן של שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר.

נוסיף עוד, כי העבודה כמאבטח איננה כלולה ברשימת סוגי העבודות והמקצועות המפורטים בלוח ח' שמי שעובד בהם שישה חודשים לפחות במהלך השנתיים שמיום שחרורו משירות סדיר, זכאי לתשלום המענק.

8.מכאן שהחלטת פקיד התביעות האומרת כי התובע לא עומד בתנאי הזכאות לתשלום המענק – בדין יסודה.

9.בטרם סיום נבקש להתייחס לשתיים מטענות התובע:

העובדה כי התובע בחר לעצמו מקום עבודה ובו הוא מועסק בהיקף חלקי, בהתאם לצרכי המעסיק (על פי לוחות הזמנים של "רפאל" לביצוע ניסויים באתר), איננה מקנה לו את הזכות להאריך את תקופת ההכשרה אשר במהלכה עליו לצבור תקופת העסקה של שישה חודשים הנחוצים לצורך עמידה בתנאי הזכאות לתשלום המענק.

התקופה במהלכה על המבוטח לצבור שישה חודשי עבודה בעבודה מועדפת, קבועה בחוק ואין זה מסמכותו של בית הדין להאריכה. בפרט הדברים כך, שעה שהמחוקק נדרש לנסיבות בהן ניתן להאריך את התקופה האמורה (לעניין זה קובע החוק כי במניין השנתיים האמורות "לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים"). משכך, אין בית הדין יכול ומוסמך להאריך את התקופה במהלכה על התובע לצבור שישה חודשי העסקה בעבודה מועדפת, כבקשת התובע, בתקופה שהקדיש להשלמת לימודים מיד עם שחרורו משירות סדיר בצה"ל.

10.סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.