עמידה בחוסר תום לב על זכות וחוסר תום לב בפתיחת תיק הוצל"פ

ה ח ל ט ה

1 .      בקשת החייבים בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה-לפועל, המושתתת, ביסודה, על טענה בדבר עמידה בחוסר תום-לב על קיום זכות, ועל חוסר תום-לב בפתיחת תיק ההוצאה-לפועל.

2.             תמצית העובדות, שאינן שנויות במחלוקת:

א.            ביום 07.07.09 נערך בין הזוכה לחייבים הסכם גישור, שקיבל תוקף של פס"ד - הוא אשר הוגש לביצוע בתיק זה (להלן: "ההסכם" ו- "פסה"ד").עיקר תניות ההסכם הן כדלקמן: (1) החייבים הדדית ישלמו לזוכה סך כולל של 90,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כחוק על סכום זה החל ממועד ההסכם ועד התשלום המלא בפועל (2) אם החייבים או מי מהם ישלמו לזוכה סך של 50,000 ש"ח בשיעורים חודשיים שוים ורצופים בסך 5,000 ש"ח כל אחד כי אז יהיו פטורים מתשלום ההפרש בין סכום זה ובין הסכום הנזכר בסעיף 1;  התשלום הראשון ביום 15.7.09 ומדי חודש עד ה-15 בו; עיכוב של עד 7 ימים בתשלום לא יהווה הפרה.

ב.            החייבים מסרו לידי בא כחם  10 המחאות בסך 5,000 ש"ח כ"א, על מנת שזה יטפל בביצוע התשלומים על פי ההסדר לזוכה. ב"כ החייבים פתח חשבון נאמנות לצורך הפקדת ההמחאות וביצוע התשלומים לזוכה ע"פ ההסדר.

ג.              ביום 21.07.09 בשעה 11.10 הודיע ב"כ החייבים לב"כ הזוכה, בהודעת פקס', כי ההמחאות בידיו ("ההמחאות ממ. פ. התקבלו במשרדנו"), וביקש "אנא העבר פרטי חשבון בנק להעברת הכספים כל חודש או שברצונך לשלוח שליח למשרדנו מידי חודש".

ד.            מאוחר יותר באותו היום, ביום 21.07.09 בשעה 14.59, שלח ב"כ החייבים הודעת פקס' שנייה למשרד ב"כ הזוכה, אליה צורף תצלום המחאה בסך 5,000 ש"ח שז"פ 15.07.09 לפקודת ב"כ הזוכה, ושאל בזאת ההודעה "האם לשלוח בדואר או שיגיע למשרדנו שליח מטעמך?". על גבי אותה הודעה, נענה ב"כ החייבים, בהודעת פקס' ממשרד ב"כ הזוכה, "נא להפקיד בחשבון ...". בתשובה לכך הוחזרה ההודעה בצירוף השאלה "על שם מי החשבון" ונתקבלה התשובה "י. ב. מ." [ב"כ הזוכה - מ.ש.]. כל חליפת ההודעות הנ"ל נעשתה ביום 21.07.09, הוא יום ג' בשבוע.

ה.            ביום 26.07.09, הוא יום א' בשבוע, בשעה 09.09, שלח ב"כ החייבים הודעת פקס' לסניף הבנק בו מנוהל חשבון הנאמנות, שנפתח לצורך ביצוע התשלומים לזוכה, בה הורה, להעביר סך של 5,000 ש"ח מהחשבון לחשבון הנ"ל של ב"כ הזוכה. ההעברה בוצעה בשעה 09.52 באותו היום.

ו.              באותו היום, שלח ב"כ הזוכה מכתב לב"כ החייבים, בו הודיעו, כי עד השעה 08.00 באותו היום לא הופקד סכום כלשהוא בחשבונו, וטען, כי "אי הפקדת הסך של 5,000 ש"ח עד ליום 21.7.09 מהווה הפרה של ההסדר אליו הגיעו הצדדים"; לפיכך דרש מהחייבים "להעביר למשרדי תוך 48 שעות בהמחאה בנקאית את הסך של 90,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק...", והזהיר כי "אם הסך של 90,000 ש"ח הנ"ל בצירוף הפרשי ההצמדה והריבית לא יופקדו במשרדי כאמור לעיל יוגש פסק הדין לביצוע להוצל"פ, ללא שום התראה נוספת". כן הבהיר, כי "כל סכום ששולם ו/או שישולם לאחר ה- 22.7.09 יתקבל מבלי לפגוע בזכויות ו/או בטענות מרשי מכל מין וסוג על חשבון הסך של 90,000 הנ"ל".

ז.             טענות הזוכה נדחו במכתב ב"כ החייבים מיום 26.07.09, בו הובהר, בין היתר, כי "עוד בטרם התקבל מכתבך היום כבר בוצעה ההעברה לחשבון הבנק לפי בקשתך" [הכוונה להעברת הסך של 5,000 ש"ח - מ.ש.]. הטענות נשנו במכתב ב"כ הזוכה מיום 27.7.09 ונדחו שוב במכתב ב"כ החייבים מיום 28.7.09, שבו אף צוין כי "כל ההמחאות המעותדות, הופקדו בחשבון נאמנות לפי פסק הדין לתאריך 15 לכל חודש", ותדפיס ההפקדה צורף.

ח.            ביום 16.08.09 ביצעו החייבים את התשלום השני לזוכה, היינו תוך המועד הקבוע בהסכם לכך.

ט.            ביום 27.08.09 הגישה הזוכה (או שמא ב"כ הזוכה, או בנו של ב"כ הזוכה - על כך להלן) את פסה"ד לביצוע, וביקשה לגבות את מלוא הסך של 90,000 ש"ח, בצירוף הפרשי ההצמדה והריבית עליו מיום 07.07.09, ובניכוי תשלומים ששולמו על החשבון, בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

י.              גם לאחר מועד פתיחת תיק ההוצל"פ, ביצעו החייבים את יתר התשלומים הקבועים בהסדר במלואם ובמועדם, ונכון למועד זה מלוא הסכום שבפשרה סולק.

3.             טענות החייבים:

א.            פתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה ע"י ב"כ הזוכה, בלא ידיעתה ושלא מרצונה. לזוכה עצמה אין כל טרוניה כלפי החייבים, אין היא מבקשת מהם מאום ואין לה עניין בהליך ההוצאה-לפועל.

ב.            לא היה כל איחור בתשלום; החייבים עמדו בכל התשלומים בהתאם להסדר, עד למועד הגשת הבקשה, ולכן לא היתה כל הצדקה לפתיחת תיק ההוצל"פ. לאחר שהוצגה ההמחאה לב"כ הזוכה, עוד ביום 21.07.09, ובנו (מסתבר) ביקש כי הכספים יופקדו עבורו בחשבון הבנק, הופקעו היחסים שבין הצדדים ועברו למישור קולגיאלי שבין עורכי הדין בלבד.

ג.              פתיחת תיק ההוצאה לפועל מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ונעשתה בחוסר תום לב קיצוני, תוך נסיון חמור ובלתי ראוי לקבלת כספים ניכרים שלא כדין: ההמחאה לביצוע ראשון התשלומים היתה מוכנה כבר ב-21.07.09 והעתק ממנה נשלח למשרד ב"כ הזוכה, שיצר מצג של שוויון נפש, כביכול "הכל בסדר". ההמחאה עמדה לרשות ב"כ הזוכה במועד, ואף הוצגה לו למען הסר ספק במשלוח הפקסמיליה, אולם ב"כ הזוכה, ששהה בחו"ל, כפי שנסתבר בדיעבד, לא רמז אפילו כי הוא עומד על העברת ההמחאה באותו הרגע. ככל שסופרים ימי עבודה מדובר ב-7 ימים לאחר ה-15/7/09 המסתיימים רק בתאריך 22.07.09, ולפיכך אף אם היה איחור, מדובר באיחור זניח, שאינו מצדיק פתיחת הליכי הוצאה לפועל לשם הפעלת הסנקציה הקבועה בהסכם הגישור. העובדה, כי גם כל יתר התשלומים הבאים שולמו כסדרם, מעידה, כי לא מדובר בחייב המתחמק מתשלום.

ד.            יצויין, כי החייבים העלו טענה נוספת, כי הזוכה לא המציאה חשבונית מע"מ, אולם בהמשך הדרך חזרו בהם מהטענה ואף זנחוה בסיכומיהם, ולפיכך לא אדרש לה.