החלטה
בקשת התובעת לביטול ההחלטה שניתנה ביום 14.1.13 בדבר דחיית התביעה על הסף, בהעדר תגובה לבקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף.
התובעת הגישה בתיק זה תביעה לסילוק יד נגד הנתבעים, בקשר לאחד המבנים המצויים בחצרי הישיבה ברחוב נתן אלבז בשדרות.
לטענת התובעת בכתב התביעה, רשת מעין החינוך התורני הפעילה במבנה בית ספר יסודי לבנות, אולם לנוכח פס דינו של ב"צ בדבר איסור קיום לימודים במבנים לא ממוגנים, פינתה את המבנה.
לטענת התובעת, הנתבעים החלו להפעיל במבנה בית ספר תיכון לבנות, ללא הסכמת התובעת, והם מהווים משיגי גבול במקום. הואיל והנתבעים מסרבים לפנות את המקום, הגישה התובעת תביעתה לסילוק יד.
הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת קיומו של מעשה בי-דין, וזאת לנוכח פסק בוררות אשר ניתן על ידי ערכאת בוררים ביום 19.6.12.
בבקשה לסילוק התביעה על הסף מציינים הנתבעים, כי בין התובעת לנתבעת 1 התגלע סכסוך בקשר לזכויות החזקה והשימוש במספר מבנים בנתיבות. שתי העמותות הסכימו להתדיין בבוררות, ולאחר חתימת שטר הבוררות, נערכה הבוררות וניתן פסק הבוררים.
לטענת הנתבעים, ביחס למבנה נושא התביעה בתיק זה נקבע בפסק הבוררים, כי הנתבעת 1 רשאית להחזיק בו.
כך גם ציינו הנתבעים, כי הוגשה על ידי נציג התובעת בקשה לביטול פסק הבוררים.
הואיל והתובעת לא הגישה תגובתה לבקשה לסילוק התביעה על הסף, ניתנה ההחלטה המורה על דחיית התביעה.
בבקשת התובעת לביטול ההחלטה נטען, כי אי הגשת התגובה במועד נבעה משגגה בקשר למניין הימים להגשתה. כמו כן, התובעת הגישה תגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף, ועמה בקשה למתן הארכת מועד להגשתה.
בתגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף פרטה התובעת את הנסיבות אשר הובילו את נציגה, הרב גמליאל, להליך הבוררות. בכלל זאת הועלו טענות לפיהן הליך הבוררות היה מוטה. כך גם ניתן להבין, כי התובעת כופרת בקיומו של הליך הבוררות וטוענת כי הוא התנהל על דעת נציגה בלבד, ללא סמכות. התובעת טוענת, כי סיכויי ההצלחה לביטול פסק הבוררים, הינם טובים.
לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות שהוגשו הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה לביטול החלטה, להידחות.
אפילו היה מקום לשקול ביטולה של ההחלטה, הרי שלגוף העניין, יש לקבל טענות הנתבעים בדבר קיומו של מעשה בי-דין, ולפיכך נכון היה להורות על דחיית התביעה.
התובעת הגישה כתב תביעה אשר מתעלם מקיומו של פסק בוררים, עליו ידעה היטב. התובעת העלימה מבית המשפט, בכתב תביעתה, את פסק הבוררים, אשר דן ומתייחס גם למבנה ולמחלוקת בין הצדדים בנושא התביעה.
פסק הבוררים דן בסוגיה הנוגעת למבנה בית הספר, שהיא הבסיס לתביעה בתיק זה.
כל עוד פסק הבוררים עומד בתוקפו, ולא בוטל או שונה, הוא מחייב את התובעת.
טענות התובעת, בדבר תוקפו של פסק הבוררים, צריכות להתברר במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררים, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי.
ככל שהתובעת מבקשת לטעון, כי פסק הבוררים אינו מחייב אותה, עליה להצטרף לבקשה לביטולו. עיון בפסק הבוררים מלמד, כי התובעת והנתבעת 1 הם הצדדים להליך הבוררות, באמצעות נציגים שלהן. אם לתובעת טענות בדבר חוסר סמכותו של נציגה, לנהל הליך הבוררות בשמה, עליה לנקוט בהליכים המתחייבים לצורך ביטולו של פסק הבוררים.
לפיכך, אכן קיים מעשה בי-דין נגד התובעת, לנוכח פסק הבוררים והקביעות הקיימות בו.