עמותת אור משה תורת משה נ' עמותת אור משה תל אביב ואח'

החלטה

להכרעתי בקשת הנתבעת, עמותת אור משה תל אביב (להלן: "המבקשת") לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה, ולחלופין מבקשת הנתבעת לעכב הליכים בתובענה זו עד לסיום ההתדיינות בתיקים האחרים המתנהלים בין הצדדים.

נושא התובענה הוא בקשה למתן סעד הצהרתי כי הרישיון לקיום בית ספר התיכון המקצועי "ישיבת אור משה" (להלן: "הישיבה") הוא בבעלות המשיבה ולא בבעלות המבקשת.

המשיבה טוענת כי היא בעלת הרישיון להפעלת הישיבה והיא הבעלים הרשום של הישיבה ושל הרישיון שניתן לה על ידי משרד החינוך עוד בשנת 1967. לטענתה, גרמה המבקשת בכחש, למשרד החינוך להנפיק (החל משנת 2008) את הרישיון להפעלת הישיבה על שמה, במקום על שם המשיבה לה שם דומה, תוך הכשלתו והטעייתו והגם שאין המשיבה בעלת הרישיון.

המבקשת והמשיבה מפעילות במשותף את הישיבה החל משנת 1976, תשע שנים לאחר שהמשיבה קיבלה הכרה פורמאלית ממשרד החינוך.

לטענת המשיבה יזמה המבקשת מהלך של השתלטות על הישיבה ועל הרישיון להפעלתה, מהלך שהחל עוד ב- 2007, עקב סכסוך שפרץ בין שתי העמותות על רקע ביקורת קשה של מבקר משרד האוצר על התנהלות מר יוסף שבקס, מנהל הכספים המשותף שבאמצעותו ניכסה המשיבה לעצמה בתרמית את סמל המוסד של הישיבה שהיה של המשיבה עד לאותו מועד, וגרמה למשרד החינוך להנפיק לה את הרישיון להפעלת הישיבה, ולהשתלט על התקציבים המתקבלים ממשרד החינוך תוך נישול המשיבה.

התובענה הוגשה בתחילה לבית משפט השלום, והועברה לבית משפט זה, מטעמי סמכות עניינית.

כאמור, עתרה המבקשת לסלק התובענה על הסף מהעדר עילה, וככל שימצא כי קיימת עילה, נטען כי על המשיבה לפעול במישור המנהלי, ולחלופין לעכב ההליכים בתובענה עד לסיום ההתדיינות בתיקים הרבים האחרים המתנהלים בין בעלי הדין.

טענות המבקשת – שלה שלוש טענות עיקריות:

סילוק התובענה על הסף מחוסר עילה:

הסעד הנתבע בתובענה אינו אפשרי ולא ניתן לדון בתובענה מאחר שהסוגיה אינה שפיטה בצורתה הנוכחית בכל מסגרת משפטית שהיא, כן ציינה כי אין התובענה מגלה יריבות בין המבקשת לבין המשיבה.

לטענתה, רישיון הוא הרשאה לתקופת זמן קצובה המעניק רשות לביצוע פעולות המחייבות פיקוח הרשות ומי שניתן לו רשיון אינו רשאי להעבירו למוסד חינוכי אחר.

קבלת רישיון מותנית בעמידה בתנאים שקובעת הרשות, וככל שאין המוסד ממלא אחר התנאים המתחייבים לא יינתן רישיון גם אם החזיק ברשיון תקופה ארוכה.

לטענת המבקשת אף אם תוכיח המשיבה את מלוא טענותיה בתובענה לא תוכל לזכות בסעד המבוקש מאחר שבית המשפט לא יוכל להורות על העברת רישיון מגוף אחד לאחר ויש לסלק התובענה על הסף.

המבקשת טוענת כי המשיבה מבקשת למעשה להשתלט על רכוש הישיבה בטענה כי המוסד החינוכי הוא בבעלותה, אלא שבתביעה זו לא נושא הבעלות ברכוש הובא לדיון אלא נושא הרישיון ממשרד החינוך ואין קיום לתביעה עצמאית מסוג זה.

סילוק התובענה על הסף מאחר שיש למצות את ההליך בדרך מנהלית, קרי, פנייה לרשות – היא משרד החינוך במקרה זה לקבלת הרשיון, וככל שלא תענה בקשתה לקבל רישיון עליה לפעול במישור המנהלי, ולא בדרך זו של סעד הצהרתי.

עיכוב הליכים בתובענה לאור קיומם של הליכים תלויים ועומדים:

בין הצדדים מתנהלים לא פחות מחמישה הליכים בהם העלתה המשיבה טענות זהות לטענות בתביעה דנן:

א.ת.א. 1396-02-08 (מחוזי מרכז) בו מתבררת תביעת מר שבקס לביטול החלטות שהתקבלו אצל המשיבה בקשר למכירת נכס מקרקעין שלה. בתובענה נדונה, בין השאר, שאלת מורשי החתימה של המשיבה, ובה מתבררות אותן טענות שהעלתה המשיבה בתובענה כאן.

ב.ת.א 1380/08 (מחוזי ת"א) תביעה לסעד כספי גם בה העלתה המשיבה טענות זהות לטענות הנטענות בהליך זה, ובה עוכבו הליכים עד להכרעת בית המשפט המחוזי מרכז בתובענה הנזכרת בסעיף 3.1 לעיל.