רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
|
41147-10-11
26/12/2011
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
1. שירה עם דוד 2. אלי עם דוד
|
הנתבע:
1. ישרס חברה להשקעות בע"מ 2. מועדון נווה אביב כפר שמריהו בע"מ
|
|
החלטה
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ שבה נדחתה בקשת המבקשים לבטל את מינוי כונס הנכסים על בית ברח' ספיר 1 קיסריה גוש 10634 חלקה 6 (להלן:"הנכס"). טענת המבקשים היא כי שגה כב' הרשם בהחלטתו זו שכן מימוש הנכס עתה, לפני שנשמעו ערעורי שני הצדדים בבית המשפט העליון, מהווה עקיפה של הסכמת הצדדים לפיה הנכס לא ימומש אלא לאחר מתן פס"ד חלוט. ההסכמה לה טוענים המבקשים מקורה בהסכמת הצדדים בעת הדיון בתביעה עצמה- בבית המשפט המחוזי בתל אביב -ולפיה הומרו כל העיקולים שהוטלו על נכסי המבקשים במשכנתה שנרשמה על הנכס. לפי אותה הסכמה ניתן יהיה לממש את המשכנתה רק לאחר שינתן פסק דין חלוט. כיון שפסה"ד שהוגש לביצוע בתיק זה אינו חלוט (שכן כאמור 2 הצדדים הגישו עליו ערעור) לא ניתן לממש את הנכס. כדי להבהיר, מימוש הנכס כפי שהורה כב' רשם ההוצל"פ אינו מימוש של המשכנתה שנרשמה על הנכס אלא מימוש עיקול שהוטל בהליכי הוצל"פ שנקטו המשיבות על מנת לגבות את סכום פסה"ד שניתן לטובתם. מדובר בסכום שעומד היום, לטענת המשיבים על למעלה מ- 13,000,000 ₪ . טענת המבקשים היא כי מימוש הנכס, בדרך של מימוש העיקול, מהווה למעשה עקיפה של הסכמת הצדדים לפיה המשכנתה שנרשמה על הנכס לא תמומש עד מתן פס"ד חלוט.
המשיבות טוענות כי ההסכמה היתה שלא לממש את המשכנתה עד מתן פס"ד חלוט ואולם אין בהסכמה זו כדי לשלול את האפשרויות העומדות להן לגבות את החוב בהליכי הוצל"פ, בין היתר בדרך של מימוש העיקול שהוטל על הנכס בהליכי ההוצל"פ. לטענתן, הליכי הוצל"פ לא עוכבו על ידי בית המשפט המחוזי, שנתן את פסה"ד, או על ידי ביהמ"ש העליון, שאליו הוגש הערעור. כיוון שההליכים לא עוכבו, ניתן לנקוט בכל הליך הוצל"פ שהוא על מנת לגבות את החוב, כולל הליך של מימוש עיקול על הנכס. אין בהסכמה הדיונית לפיה בוטלו העיקולים שהוטלו בבית משפט והומרו במשכנתה, כדי לשלול את זכות הגביה שלא בדרך מימוש המשכנתה. כוחו של בעל משכנתה גדול מכוחו של נושה רגיל שהוא יכול לגבות את החוב גם בדרך מימוש המשכנתה, אך אין בכך כדי למנוע ממנו מימוש החוב המגיע לו בדרך שאינה מימוש משכנתה.
הצדדים הסכימו שתינתן החלטה על פי כתבי הטענות וללא דיון ולאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה.
אמנם נכון שהמשיבות הגישו תחילה בקשה למימוש מוקדם של המשכנתה ובקשתם נדחתה. הבקשה נדחתה משום שלרשם ההוצל"פ אין סמכות להורות על מימוש מוקדם של משכנתה ראו לענין זה החלטתי בתיק 28524-05-11 שעוסקת בבר"ע שהגישו המשיבות על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שלא להורות על מימוש מוקדם של המשכנתה על הנכס וראו גם החלטת כב' הרשם שעליה הוגשה הבר"ע הנ"ל. ואולם אין בהחלטה זו כדי למנוע נקיטת הליכי הוצל"פ אחרים לגביית החוב. אין ספק שאף ערכאה לא עיכבה את מימוש פסה"ד ומשכך אין לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על עיכוב הליכים. אמנם לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על נקיטת הליך מסויים ולא הליך אחר לצורך גביית החוב, ואולם בנדון דנן נראה כי הדרך היחידה שיש בה כדי להביא לפרעון החוב או לפחות לפרעון חלק משמעותי של החוב, הוא מימוש הנכס.
אין לקבל את בקשת המבקשים, המבקשים להסתמך על החלטתי בתיק 28524-05-11 הנ"ל שבה נקבע כי כיוון שהערעור עומד להישמע עוד 5 חודשים (כיום כבר פחות), אין להורות על מימוש המשכנתה, וזאת משום שהנימוק הנ"ל נאמר כהערת אגב שהתייחסה לטענות הצדדים לגבי הזכות למימוש מוקדם של המשכנתה. כאמור, הבקשה למימוש מוקדם נדחתה מן הטעם שלרשם ההוצל"פ אין סמכות להורות על מימוש מוקדם של משכון.
אילו הבקשה היתה מתקבלת משמעות הדבר היתה שכוחו של בעל משכנתא שטרם הגיע מועד מימושה יפול מכוחו של מי שהטיל עיקול על הנכס ומבקש לממשו לפי העיקול.
לטעמי, אין לראות בהסכמת הצדדים להמרת העיקולים ברישום משכנתה על הנכס, כהסכמה מכללא שלא לנקוט בהליכים למימוש הנכס שלא בדרך המשכנתא. מכל מקום אם טענת המבקשים היא שזו היתה ההסכמה עליהם להמציא על כך החלטה של בית המשפט. רשם ההוצל"פ אינו רשאי לקרוא להסכם את מה שאין בו ולמעשה זה מה שהמבקשים מבקשים שיעשה.
התוצאה היא שהבקשה נדחית, אין מקום לביטול מינוי כונס נכסים שמונה למימוש העיקול או למתן הוראה שכונס הנכסים ימנע מנקיטת הליכים למימוש הנכס, וזאת כל עוד אין החלטה של בית המשפט שנתן את פסק הדין או ערכאת הערעור המעכבת הליך זה. אני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ שיגבו מתוך כספי הערובה את יתרת כספי הערובה יש להחזיר למבקשים.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה