מבוא
1. במרכזה של תביעה זו עומדת התחרות, הפרועה לעתים, בשוק מתן שירותי תחזוקת מעליות בישראל. בתיק זה הכסף אינו העיקר, כי אם שרטוט הגבולות בין המותר והאסור, והדיון בשאלה אימתי התחרות הופכת בלתי חוקית, אם בכלל.
להלן העובדות הצריכות לעניין.
העובדות העיקריות
2. התובעת הינה חברה העוסקת, בין השאר, במתן שירותי תיקון ואחזקה למעליות, וביניהן מעליות בבתים משותפים. הנתבעת 1 (להלן:
"נציגות הבית") הינה נציגות ועד הבית של בניין מגורים ברחוב אורנים 9 בגבעת שמואל (להלן:
"הבניין"), ובזמנים הרלוונטיים לתביעה נוהלה על ידי חבר הוועד, מר קרלוס דרכר (להלן:
"קרלוס"). הנתבעת 2 (להלן:
"אלקטרה") הינה חברה ותיקה, העוסקת אף היא במתן שירותי תיקון ואחזקה למעליות. אין מחלוקת כי במשך שנים, עד לאירועים המפורטים בכתב התביעה, נתנה אלקטרה את שירותיה לבניין.
3. בתחילת חודש מרץ 2006 או בסמוך לכך נוצר קשר בין נציגות הבית לבין התובעת. השאלה כיצד נוצר הקשר הינה אחת מסלעי המחלוקת בתיק זה, ותידון להלן. בכל מקרה, לאחר שנוצר הקשר, לאחר שמנהל מכירות בתובעת,מר אלכסנדר דרזניק (להלן:
"דרזניק") ביקר בבניין פעמיים, בחן את המעליות ונתן הצעת מחיר להתקשרות על בסיס שנתי, נחתם ביום 19/03/06 הסכם שירות למעליות בין התובעת לבין נציגות הבניין (להלן:
"הסכם התובעת - נציגות הבניין").
4. על פי הסכם התובעת - נציגות הבניין (צורף כנספח א' לכתב התביעה), ההסכם הינו לתקופה של 12 חודשים, החל מיום 1.7.06 ועד ליום 30.6.07 (סעיף 8 א' להסכם); והתמורה החודשית עומדת על 773 ש"ח לחודש (סעיף 7 א' להסכם).
5. לאחר שנחתם הסכם הבית - נציגות הבניין, שלחה נציגות הבית בו ביום הודעה לאלקטרה בדבר הפסקת ההתקשרות (ההודעה צורפה כנספח ב' לכתב ההגנה). בהודעה זו נאמר לאלקטרה כי הפסקת ההתקשרות הינה החל מיום 1/7/06. עוד נאמר:
"הודעה זו על הפסקת ההתקשרות הינה בתוקף החל מיום 22/3/06, ולפיכך אין להיכנס לבנייננו מהתאריך הנ"ל", ובהמשך:
"חתמנו חוזה שירות עם חברה אחרת, ומתאריך זה - אין להגיע לבנייננו".
6. בעקבות הודעת נציגות הבית לאלקטרה בדבר סיום ההסכם ביניהן, פנה איש מחלקת קשרי לקוחות באלקטרה, מר מאיר עטיה (להלן:
"עטיה") אל קרלוס, במטרה לברר מדוע בחר להפסיק את ההתקשרות (סעיף 7 לתצהירו, נ/2). בעקבות אותה פנייה החליטה נציגות הבית לחזור בה מההסכם שנחתם עם התובעת, וביום 2/4/06 התקבלה הודעת נציגות הבית, הנושאת את התאריך 29/3/06, בה נאמר כי נציגות הבית החליטה להמשיך את הקשר בטיפול במעליות הבניין עם אלקטרה, ולכן
"נבקשכם לרשום בפניכם שהחוזה שחתמנו בטל".
7. ואכן, בעקבות הודעת ביטול זו לא הוחל בביצועו של הסכם התובעת - נציגות הבניין, ואלקטרה היא שנתנה, ונותנת עד היום, את שירותי תחזוקת המעליות בבניין.
יצוין כי רק לאחר שהוגשה התביעה והוגשו בקשות לגילוי מסמכים על ידי התובעת, צוותה אלקטרה לחשוף את ההסכם שנחתם בינה לבין נציגות הבית, וזה הוגש לבית המשפט (להלן:
"הסכם אלקטרה - נציגות הבית" - צורף כנספח ה' לתצהיר מר יעקב גולדמן (להלן:
"גולדמן"), בעל מניות ומנהל בתובעת).
טענות התובעת
8. התובעת טוענת כי החוזה שנחתם בינה לבין נציגות הבית הינו חוזה תקף ומחייב; גם אם השירותים מכוחו היו אמורים להינתן מיום 1/7/06, אזי ההסכם בתוקפו מיום חתימתו, ה-19/3/06. התובעת טוענת כי גם אם יש לאלקטרה טענות כאלה ואחרות בנוגע לחוקיות סעיפים מסוימים בהסכם זה (ואעמוד על כך להלן), אזי אין סעיפים אלה פוגעים בחוקיות ההסכם כולו, ולכל היותר ניתן לבטל סעיפים ספציפיים אלה.
9. התובעת טוענת כי נציגות הבית הפרה את ההסכם שנחתם, כשנתנה הודעת ביטול שלא כדין; ואילו אלקטרה גרמה במעשיה להפרת הסכם זה, ולפיכך - מתקיימת העילה של גרם הפרת חוזה. התובעת העמידה את נזקיה על הסך של 10,806 ש"ח עבור שנת שירות אחת (שנים עשר חודשים במכפלת 773 ש"ח לחודש ובתוספת מע"מ), וכן פיצוי נוסף, שווה ערך לארבע שנות שירות נוספות (43,225 ש"ח), היות שהציפייה הממוצעת הלגיטימית בשוק זה הינה לאורך חיי הסכם של חמש שנים.
בסך הכול, הועמדה התביעה על סך של 54,032 ש"ח.
10. יצוין כי בסיכומיה, טענה התובעת כי אלקטרה פועלת בצורה דורסנית ובמטרה ליצור מונופול בשוק המעליות, ובמעשיה, כפי שמצטיירים בתיק זה, מנסה היא לחסל כל חברה מתחרה העומדת מולה (סעיפים 1-4 לסיכומים). לפיכך, עמדה התובעת על מתן פסק דין הקובע
"כי חברת אלקטרה פועלת בדרכים של גרם הפרת הסכם".
טענות ההגנה
11. הגנתם של נציגות הבית ושל אלקטרה נעשתה במאוחד על ידי בא כוח אלקטרה. בכתב ההגנה עלו, למעשה, מספר טענות הגנה מרכזיות, שנגעו, בין השאר, לאי חוקיות הסכם התובעת - נציגות הבית, דבר הגורם לביטולו מעיקרו;
היות הסכם זה ניתן לביטול תוך 14 יום, היות שמדובר בעסקת רוכלות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981;