על"ח 8518-09-16

1.לפניי ערעור על החלטה מיום 27.7.2016 של ועדת הערר על פי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, אשר דחתה את בקשת המערער, בנימין נחמני (להלן – המערער), לבטל את הסירוב שנרשם לו בגין הפניה לעבודה מיום 9.5.2016 (להלן - הוועדה).

2.השתלשלות העובדות הרלוונטיות לעניינינו – 

א.המערער, בן 41, רשום אצל המשיב מעל 10 שנים.

ב.ביום 9.5.2016 הופנה המערער לראיון עבודה כמרכיב פאנלים ב"יו. טי. אי אשלים".

ג.ביום 26.5.2016 התייצב המערער לראיון העבודה.

ד.ביום 30.5.2016 נרשם למערער סירוב, בנימוק – "הנל לא מעוניין לעבוד, לא משתף פעולה במעגלי תעסוקה, לא נוכח באינטקים, כל הפניה מסרב להצעת עבודה, מקלל ומתחצף בעמדה, הופנה ליו.אי.טי עם ליווי פרטני של יגאל מנחה מעגלי תעסוקה, והנל הכשיל עצמו שוב בראיון בטענה שהשכר לא מתאים לו" (להלן – הסירוב הראשון).

ה.ביום 2.6.2016 תוקן הסירוב הראשון שנרשם למערער. בסעיף הנימוק נרשם נימוק זהה לזה שנרשם בסירוב הראשון, וכן הוספו הדברים הבאים - "לאחר בירור שבוצע עם המעסיק בתאריך 1 יוני 2016 ולאחר שיחה עם מנהל הלשכה בתאריך 31 מאי 2016, הובהר מעל לכל ספק שדו"ע הכשיל את עצמו בפני המעסיק וזה תיעוד השיחה בן המאמן יגאל למעסיקה – "ראה תיעוד שיחות"" (להלן – הסירוב המתוקן).

ו.ערר שהגיש המערער על ההחלטה לרשום לו סירוב נדחה בנימוק –

"העורר הופנה לעבודה בחברת אשלים כעובד ייצור. המעסיקה רשמה בטופס ההפניה כי העורר טען בריאיון כי הוא נהג משאית וכי יש לו דרישה לשכר גבוה. הלשכה טוענת כי העורר הכשיל את עצמו בכך שדיבר על תנאי שכר ועבר תעסוקתי ולכן הסירוב מוצדק. מנגד טוען העורר כי המעסיקה שיקרה וכי מעולם לא התנה תנאי שכר או ניסה להכשיל את עצמו ולכן המעסיקה הכשילה אותו והוא זכאי לקבל את כספו. לאחר בחינת הטענות של הצדדים, ובמיוחד לאור העובדה כי לעורר עבר של למעלה מ-20 שנה בלשכת התעסוקה החלטתי לקבל את עמדת הלשכה הנתמכת בטענות המעסיקה. בנוסף לכך, העובדה כי העורר אינו מגיע למפגשי מעגלי תעסוקה הינה תוספת ראייתית לכך שמדובר בעורר שאינו מעוניין לערוך את המאמץ הסביר להשתלב בשוק העבודה. אשר על כן ולאור מכלול הנסיבות לרבות: עבר תעסוקתי, אי שת"פ בתכנית מעגלי תעסוקה החלטתי לקבל את עמדת הלשכה ולדחות את הערר".

ז.מכאן הערעור מושא פסק הדין.

3.טענות ב"כ המערער בתמצית –

א.תיק זה הינו מסוג התיקים בהם עברו התעסוקתי של המערער הוא שהביא להחלטה לרשום לו סירוב.

ב.המערער הגיע לראיון העבודה שארך בין חצי דקה לדקה וכלל לא עסק בשאלת השכר. המערער הציג את הרישיון שלו, וכאשר התכוון לצאת מהחדר, הוא שמע את המראיינת אומרת את המילה שכר, ואז הוא פנה אליה ושאל מה בקשר לשכר.

ג.המערער לא קיבל לידיו את הטופס שמולא לגבי הראיון.