על"ח
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
15341-05-15
25/09/2016
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
- נגד - |
המערערת:
גידולי אגו בע"מ עו"ד גיא יפרח ואח'
|
המשיבה:
מדינת ישראל (משרד הכלכלה והתעשייה –
מינהל הסדרה ואכיפה) עו"ד יעקב אזולאי מפרקליטות מחוז דרום
|
פסק דין |
1.ארגון "קו לעובד" הגיש ביום 23.04.2012 תלונה למשרד הכלכלה והתעשייה, לפיה עובדים המועסקים אצל המערערת שהיא חברה העוסקת בגידולים חקלאיים ושיווקם, מלינים על תנאי העסקתם וטוענים, בין השאר, כי שכרם נופל משכר המינימום הקבוע בחוק. בעקבות התלונה ערך הממונה על עיצומים כספיים במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן: "הממונה") ביקורת אצל המערערת במהלך חודשים ספטמבר-דצמבר 2012. במהלך הביקורת נגבו עדויות משבעה עובדים זרים שעובדים אצל המערערת.
2.ביום 05.08.2013 שלח הממונה למערערת "הודעה על כוונת חיוב", בהתאם לסעיף 5 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"), לאחר שהתרשם כי המערערת הפרה את ההוראה המנויה בסעיף 10 לפרק ג' של התוספת השנייה לחוק, בנוגע לאי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: "חוק שכר מינימום").
3.המערערת פנתה לממונה ביום 02.09.2013 בבקשה לבטל את ההודעה על כוונת החיוב וכן ביקשה ממנו לזמן אותה לשימוע בע"פ בפניו. הממונה דחה את שתי בקשותיה של המערערת ביום 29.09.2013, וביום 07.10.2013 שלח למערערת "דרישת תשלום" בהתאם לסעיף 7 לחוק, ובו נדרשה לשלם סכום בסך 420,840 ₪.
4.בדרישת התשלום מיום 07.10.2013, פורטו תאריכי ההפרות בנוגע לחובת תשלום שכר מינימום, כאשר בנוגע לחמישה עובדים של המערערת נקבע כי בוצעו לגבי כל אחד מהם שתי הפרות במהלך חודשים יולי-אוגוסט 2012, עת לא שולם להם שכר מינימום בחודשים אלה ובנוגע לשני עובדים נוספים, נקבע כי המערערת לא שילמה להם שכר מינימום בחודש יולי 2012. בגין כל הפרה הוטל על המערערת עיצום כספי נפרד, כך שלגבי חמישה עובדים הוטלו על המערערת עשרה עיצומים כספיים ולגבי שני עובדים נוספים הוטלו על המערערת שני עיצומים כספיים. סה"כ הוטלו על המערערת שנים עשר עיצומים כספיים כל אחד בסך של 35,070 ₪ כך שהדרישה הכוללת מאת המערערת הייתה לתשלום סך של 420,840 ₪, בגין שנים עשר העיצומים הכספיים.
5.ביום 21.10.2013 הגישה המערערת ערר לוועדת הערר לעיצומים כספיים שהוקמה לפי סעיף 19 לחוק (להלן: "ועדת הערר" או "הוועדה"). הערר הוגש בהתאם לסעיף 18 לחוק בגין שנים עשר העיצומים הכספיים. ביום 23.03.2015 החליטה ועדת הערר לבטל ארבעה מתוך שנים עשר העיצומים הכספיים והמערערת נותרה חייבת בתשלומם של שמונה עיצומים כספים, בסך כולל של 280,560 ₪.
6.המערערת, בערעורה, מבקשת לבטל את שמונת העיצומים הכספיים שנותרו לתשלום ולחילופין היא מבקשת להפחית את הסכום לתשלום בכל עיצום כספי וזאת לפי הוראות תקנה 1 לתקנות הגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של העיצום הכספי), התשע"ב-2012 (להלן: "התקנות").
7. ביום 07.07.2015, אחד מבעליה של המערערת, מר גל שפירא, נהרג בתאונת דרכים במהלך טיול באוגנדה. בעקבות זאת פנה ב"כ המערערת ביום 19.10.2015 למשיבה וביקש ממנה לשקול האם יש מקום לאור הנסיבות הנ"ל, ולפנים משורת הדין לבטל את העיצומים הכספיים אשר הוטלו על המערערת. ביום 13.03.2016, לאחר מו"מ בין המערערת למשיבה, הודיעו הצדדים כי לא עלה בידיהם לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית הדין וביקשו ממני לקבוע מועדים לדיון בערעור.
8. ביום 04.05.2016 התקיים דיון בערעור בנוכחות הצדדים. בדיון הציג ב"כ המשיבה נוהל חדש מיום 07.04.2016 של מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה והתעשייה, בדבר "מדיניות אכיפה מנהלית – טיפול בתלונות ואכיפה יזומה", שפורסם באינטרנט באתר משרד הכלכלה והתעשייה והודיע שהמשיבה החלה ליישמו ביום 01.05.2016, לרבות בתיקים תלויים ועומדים המתנהלים כערעורים בפני בית הדין. לאור זאת הודיעה המשיבה לבית הדין ביום 08.08.2016 שהיא מסכימה להמיר ל"התראה מינהלית" אחד משמונה העיצומים הכספיים, העיצום הכספי המתייחס לעובד Charoenchal Puttan, שהוטלו על המערערת. בהתאם לכך קבעתי ביום 08.08.2016 שהעיצום הכספי המתייחס לעובד זה עבור ההפרה של חודש יולי 2012, יומר להתראה מנהלית.
9. באשר לשאר ההפרות הנטענות ושבעה העיצומים הכספיים שהוטלו בגינן, הודיעה המשיבה כי ההפרות אינן עומדות בתנאים המצדיקים הקלה לנוכח מדיניות האכיפה החדשה ועל כן היא מתנגדת לשינוי החלטת ועדת הערר על הפרות אלה.