פסק דין
הטענות
1.בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית על סך 558,108 ש"ח, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי המשיבה (התובעת), עלית לוי 93 שירותי רכב בע"מ, נגד המבקשת (הנתבעת), שלמה רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ.
2.על פי כתב התביעה, המבקשת היא חלק מאשכול החברות הידוע בשם "שלמה SIXT" (להלן – "קבוצת שלמה"), אשר הרבה מכלי הרכב שלה טופלו במוסך שמפעילה המשיבה. בין היתר, טיפלה המשיבה במכוניות של המבקשת (או שנמסרו לה על ידי המבקשת), בחודשים ינואר-יוני 2009, בעלות כוללת של 533,916 ש"ח (חשבוניות שטרם נפרעו).
במהלך אותה שנה ארעה תקלה, ונגרמו נזקים לכלי רכב שונים השייכים לחברות אחרות מקבוצת שלמה. קבוצת שלמה ייחסה נזקים אלה לטיפול שגוי מצד המשיבה בשמן מנוע פגום, ובתגובה חדלה מהתקשרויותיה עם המשיבה (להלן – "אירוע השמן").
אלא, שהטיפול שהעניקה המשיבה לכלי הרכב של המבקשת היה בתחום הפחחות ועבודות קשורות, אשר לא היו כרוכות בשימוש בשמן ובהחלפתו. מכאן, כי הנזקים הנטענים על ידי קבוצת שלמה לא ארעו למבקשת, ולה אין זכות לקזז את הנזקים הנטענים מחובה למשיבה. מכאן התביעה.
3.על פי הבקשה, שנתמכה בתצהירו של מר דוד רוזנפלד (להלן – "רוזנפלד"), ההתקשרות עם המשיבה היתה של כל קבוצת שלמה, על פי הסכם שנכרת בין המשיבה לאחת החברות בקבוצה (שאיננה המבקשת), והוראותיו הוחלו על הקשר בין המשיבה לכל חברות הקבוצה.
לא זו אף זו, שבין המבקשת לבין חברת א.ק.י. אוטו קלאב בע"מ (להלן – "אק"י"), גם היא חלק מהקבוצה, נחתמו הסכמי המחאת זכויות וחיובים הדדיים, המאפשרים למבקשת לקזז את נזקי אק"י מול חוב המבקשת למשיבה.
בנוסף, כל חשבונית המוצאת למבקשת חייבת לעבור אישור מפקח/שמאי מטעמה.
הנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע השמן עלו על 2 מיליון ש"ח (לכל קבוצת שלמה). זאת ועוד, המשיבה רכשה חלפים מקבוצת שלמה (לרבות מהמבקשת) בסכום כולל של 248,777 ש"ח, וסכום זה לבטח שיש לקזז.
לתצהיר צורף, בין היתר, נוסח תביעה שכנגד שמגישות (ושמא כבר הגישו) המבקשת, אק"י, וכן חברה נוספת מקבוצת שלמה, שלמה תחבורה (2007) בע"מ (להלן – "שלמה תחבורה"), נגד המשיבה, לפיצוי בעבור נזקי אירוע השמן וסכומים נוספים.
4.בדיון שהתקיים בפני נחקר רוזנפלד על תצהירו. הוא אישר, כי אף לא אחד מהרכבים שטופלו ושעלות הטיפול בהם נתבעת בתיק זה ניזוק באירוע השמן. עוד התברר, כי המחאת הזכות המתוארת בתצהירו נערכה, בכתב, רק מספר ימים לפני הדיון. לדבריו, בהיותו מנכ"ל של שתי החברות (אק"י והמבקשת), סבר כי יכול להמחות מאחת לרעותה על פי דברו.
הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשת חזרה על טענותיה. המשיבה טענה, כי לא ניתן לטעון להמחאת זכות, הן בשל כך שזו נערכה רק עובר לדיון, והן בשל כך, שבתביעה שהגישה אק"י נגד המשיבה, טענה אף היא לנזקים שבבקשה נטען כי הומחו למבקשת. לשיטת המשיבה, זהו מצב של תרתי דסתרי. עוד טענה להעדר זכות קיזוז בדין.
דיון והכרעה
5.כפי שנראה, דין הבקשה להידחות, שכן כל אדניה נשמטים מיניה וביה.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...
"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש...
"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."
6.בבקשה שבפני מלל רב, ותצהיר ארוך, אולם בסופו של יום, כל שבפי המבקשת הוא שתי טענות קיזוז, שאינן יכולות לעמוד לה, וטענה כללית נוספת אודות תנאי לעצם החיוב, שהובאה בלא פירוט מספק, ועומדת בסתירה לעולה מהחקירה.