עירית תל-אביב-יפו נ' קיגלמן מחשבים בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשת הזוכה בתיק הוצל"פ 01-60375-12-5, עותרת למתן רשות ערעור על החלטתו מיום 2.1.14, של כב' רשם ההוצל"פ מאיר עוזי שדחה הבקשה למינוי כונס נכסים, מהטעמים המפורטים בהחלטה ובעיקר משום העדר סמכות לממש את הנכס והן מחמת שיהוי.

תיק ההוצל"פ נפתח ביולי 2012 ורק לאחר כשנה וחצי נקבע שאין סמכות מאחר והמשיבה אינה רשומה בלשכת רישום המקרקעין בתור בעלת זכויות.

2.להחלטה נשוא הבקשה קדמה התנהלות והחלטות המפורטות בהחלטה נשוא הבר"ע, אליהן מתייחסת גם המבקשת.

לא מצאתי צורך להדרש להתנהלות בגינה נקבע שיהוי ודומני כי ניתן היה להגיע למסקנה של העדר סמכות כבר בשלב מוקדם יותר לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ, ומכל מקום לא בגין שיהוי יש לדחות הבקשה.

3.משיבים 2-6 שהיו בעבר בעלי זכויות בנכס מכרו את זכויותיהם למשיבה בהסכם מיום 25.1.01 ואולם עד היום לא הועברו הזכויות על שם המשיבה, הגם שהינה המחזיקה בנכס ולכן החייבת בתשלום ארנונה.

מאחר והמשיבה אינה משלמת את הארנונה מעוניינת המבקשת לממש את הנכס באמצעות כונס נכסים ולהשתמש בתמורה שתתקבל מהמכר לכיסוי החובות.

משיבים 2-6 מסרו בתגובתם כי אין להם קשר לחוב ולכן אין להם התנגדות למינוי כונס נכסים ובלבד שלא יהיה בכך כדי להשית עליהם הוצאות או אחריות לפעילות בתיק המימוש.

4.המבקשת רשמה ברשם המשכונות משכון על זכויותיה החוזיות של המשיבה מאחר ובהעדר רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין לא ניתן היה לרשום שעבוד או עיקול.

בנוסף הודיעה המבקשת לרשם החברות על רישום הערה על שעבוד בהתאם לפקודת המיסים (גביה).

בבקשה טוענת המבקשת כי הלכת שטיינמץ לא חלה בעניינינו ולמצער ניתן להסתפק באי התנגדותה של המשיבה או בהגשת עתירה המצהירה על זכויותיה הקנייניות של המשיבה בנכס, הכל כמפורט בבקשה, בניגוד להחלטת הרשם שקבע שאין לו סמכות לממש זכויות חוזיות.

5.האבחנה שמבקשת המבקשת לעשות בין זכויות מכוח הערת אזהרה לבין חוב ארנונה הינה מלאכותית ובמהות מדובר באותן זכויות חוזיות.

רוכש דירה שקיבל הלוואה מבנק ולאבטחה נרשמה הערת אזהרה שעבד זכויות חוזיות בדיוק כפי ששועבדו כאן זכויותיה החוזיות של המשיבה, בשני המקרים מדובר בזכויות חוזיות.

על פי סעיף 34 (א) לחוק ההוצל"פ מוסמך רשם ההוצל"פ להורות על עיקול נכס מקרקעין הרשום על שם החייב, אפילו מכוח הערת אזהרה ואולם לטובת המשיבה, אף לא רשומה הערת אזהרה.

סעיף קטן (ב) קובע כי במקרה והנכס אינו רשום על שם החייב מי שראשי לצוות על עיקולו הוא ביהמ"ש לאחר שישתכנע כי המקרקעין הם של החייב, וייתן פס"ד הצהרתי ואזי ניתן יהיה לעקל.

6.בהתאם להלכת שטיינמץ לא ניתן לממש בלשכת ההוצל"פ משכון על זכויותיו החוזיות של בעל הזכויות ואין מקום למנות כונס נכסים לשם כך.

לאחר שתהיה בידי המבקשת הצהרה מחייבת בדבר זכויותיה הקנייניות של המשיבה בנכס תוכל להמשיך ולפעול בהליכי מימוש.

בהליך בפני ביהמ"ש ניתן יהיה לברר את שרשרת העברת הזכויות בנכס עד למשיבה ולהתגבר על העדרו של רוכש בשרשרת, ככל שיהיה כזה.

שמורה למבקשת הדרך לפעול למימוש המשכון שרשמה בדרך שנקבעה בחוק המשכון, סעיפים 17,18.

ולסיום לעניין השיהוי, ככל שהיה שיהוי הרי שאין בו כשלעצמו כדי להביא לסגירת תיק ההוצל"פ ובמיוחד בנסיבות וכאשר מדובר בחוב ארנונה.