תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
|
6479-08-07
30/04/2013
|
בפני השופט:
חנה קלוגמן
|
- נגד - |
התובע:
עיריית רמת גן
|
הנתבע:
1. משה אזוגי 2. מנהטן אירועים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה שהוגשה בגין חוב ארנונה עסקי בגין תקופה שמיום 01/12/2006 ועד ליום 15/08/2007 עבור נכס המצוי ברמת גן (להלן: "הנכס").
רקע עובדתי:
התביעה הוגשה בגין חובות ארנונה, אשר לטענת העירייה, הנתבעים חבים בהם כמחזיקים בנכס המצוי בתחום שיפוטה, ברחוב ז'בוטינסקי 1 ברמת גן.
התביעה הוגשה ע"י עיריית רמת גן (להלן: "התובעת" או "העירייה") בתחילה כנגד הנתבע 1 בלבד (להלן: "הנתבע" או "מר אזוגי"). בהמשך תיקנה העירייה את כתב התביעה וצירפה את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בתיק (להלן: "הנתבעת" או "חברת מנהטן").
הצדדים:
התובעת הינה עיירת רמת גן אשר בתחום שיפוטה מצוי הנכס . הנתבע הינו מנהל ובעלים של הנתבעת, המפעילה מסעדת אירועים בנכס ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן, המצוי בתחום שיפוטה של התובעת.
תמצית טענות התובעת:
לטענת התובעת, הנתבעים חבים בחוב נשוא התביעה ביחד ולחוד. לטענתה, הנתבע היה רשום ברישומי העירייה כמחזיק בלעדי בנכס בכל תקופת התביעה, מיום 01/12/2006 ועד ליום 15/08/2007 (להלן: "תקופת התביעה"). כמו כן, לא רק שהנתבע היה רשום כמחזיק בנכס, אלא שהנתבע החזיק בנכס בפועל.
כמו כן, הנתבעת הגישה כתב הגנה, אולם לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ולפיכך דין טענותיה להידחות על הסף (סעיף 33 לסיכומים). בנוסף, הנתבעת אינה חולקת על עצם קיום החוב, אלא היא טוענת כי יש לפטור אותה מתשלום הארנונה בתקופת התביעה בשל הפרעה לשימוש סביר בנכס או לקזז כנגד החוב את נזקיה. התובעת טוענת לעניין זה כי אין כל קשר בין תשלום הארנונה כ"מס" שחובה לשלמו, לבין ההפרעה לשימוש הסביר בנכס. כמו כן, לא ניתן לטעון טענת קיזוז כנגד חיובי ארנונה.
תמצית טענות הנתבע:
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה כנגדו בהעדר עילה. תכתובות שונות ורישיון לניהול עסק שניתן ע"י עיריית רמת גן נרשם על שם מנהטן מסעדות. לטענתו, המקום התנהל על שם הנתבעת שהייתה המחזיקה בנכס בהתאם להסכם שכירות שהוצג. החיוב לכאורה אם קיים צריך שיחול על הנתבעת, חברת מנהטן. כמו כן, לא התקיימו "הנסיבות המיוחדות" ע"פ סעיף 119 לפקודת מס הכנסה ולפיכך לא ניתן לגבות את חוב הארנונה מהנתבע.
טענות חברת מנהטן (הנתבעת):
לטענת הנתבעת, בחודש אוקטובר 2005 החלה העירייה, באמצעות קבלנים מטעמה, בבניית גשר להולכי רגל, החוצה ממעל את כביש ז'בוטינסקי. העירייה החלה בעבודות הבנייה ללא כל הודעה מוקדמת כאשר הובטח שהעבודות יסתיימו תוך חודשיים, אך למעשה הם הסתיימו לאחר יותר משנתיים.
לצורך בניית הגשר נסגר שטח נרחב בחזית המסעדה, במרחק 2 מ' מדלתות הכניסה למסעדה. השטח גודר וסומן בשלטים של "סכנה כאן בונים". במהלך כל חודשי בניית הגשר ולמעלה משנתיים, אזור הכניסה ממנו מגיעים הלקוחות היה חסום, מוסתר, עמוס במכונות ובכלי רכב וחומרי בניין. חול, לכלוך ואבק חדרו לתוך המסעדה, התנפצו שני חלונות קיר גדולים בחזית המסעדה כתוצאה מעבודות הקידוחים.
אתר הבנייה שהוקם ע"י העירייה גרם לנזקים כספיים כבדים לחברת מנהטן, המפורטים בסעיף 40 בכתב ההגנה שהוגש מטעמה. כמו כן, מעלה הנתבעת טענת קיזוז לפיה היא זכאית לקזז מכל סכום המגיע לעירייה את הנזקים שנגרמו לה במעשיה ובמחדליה של העירייה וכן בשל הפסקת ההתקשרות עימה למתן שירותים ציבוריים כנדרש ע"פ דין.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
ישנה פסיקה ענפה בכל הנוגע לנושא החיוב בארנונה מטעם הרשויות המקומיות, נושא זה נידון והתפרש פעמים רבות ע"י בתי המשפט בארץ.
לעניין סמכות העירייה לקבוע את שיעורי הארנונה נאמר בערעור אזרחי 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, (ניתן ביום 03/02/1999) מפי כב' הש' שטרסברג-כהן: