תא"ק
בית משפט השלום צפת
|
1482-11-07
13/03/2013
|
בפני השופט:
אורי גולדקורן
|
- נגד - |
התובע:
עירית קריית שמונה
|
הנתבע:
1. עו"ד נתן בוקובזה 2. עמותת שלום בנייך
|
|
החלטה
בפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 9/2/09.
1.קורותיו של תיק זה, בו הוגשה תביעה בשנת 2007 , פורטו בהחלטתי מיום 20/12/12. לענייננו , אחזור ואציין כי לאחר שהנתבעים לא הגישו בקשת רשות להתגונן, ניתן ביום 9/2/09 פסק דין במעמד צד אחד. בבקשה הנוכחית לביטולו של פסק דין זה, שנתמכה בתצהיר של הנתבע מס' 1, הועלו טענות הגנה כנגד התביעה לפינוי וסילוק יד של הנתבעים מנכס ברחוב יקותיאל אדם 1 בקרית שמונה. בעוד שבכתב התביעה , שהוגשה בסדר דין מקוצר, נטען כי הנתבעים פלשו לנכס שלא כדין, וללא הסכמה של התובעת – שעל שמה רשום הנכס, נטען בתצהירו של הנתבע מס' 1 כי הנתבעת מס' 2 קיבלה אישור לשימוש בנכס על ידי ראש העיר דאז, והיא השתמשה בו במשך למעלה מ – 7 שנים. בחקירתו הנגדית היום ציין הנתבע מס' 1 כי הוגשה בשנת 2007 (או בשנת 2008) בקשה להקצאת הנכס, וכי הבקשה אושרה, אם כי לא במסמך בכתב. למרות זאת, בנובמבר 2012 התקבלה החלטה נוגדת, אולם אין זו החלטה סופית.
בבקשה ובתצהיר לא נכללו כל הסברים לאי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד.
2.כידוע, בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש לבחון את הסיבה למחדל (של אי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, כפי שהדבר במקרה זה) ואת סיכויי ההצלחה של הנתבעים, אם יבוטל פסק הדין. נקבע בפסיקתנו כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית, ועל המחדל ניתן למחול תוך חיוב בהוצאות.
וראו, למשל, רע"א 6905/11 , גולדנברג בפשיטת רגל נ' רובנר (ניתן ביום 31/12/12).
3.בא כח התובעת טען בסיכומיו כי אין לנתבעים סיכויי הגנה. בין השאר הוא סבר כי ניתן להגיע למסקנה זו לנוכח דברי הנתבע מס' 1 בחקירתו הנגדית היום.
למקרא תצהירו של הנתבע מס' 1 , ולאור דבריו בחקירה הנגדית, אינני סבור כי ניתן לומר שאין לנתבעים סיכויי הגנה כלשהם. הטענה בדבר קבלת אישור לשימוש בנכס על ידי ראש העיר דאז ובדבר החלטה מאוחרת יותר שאישרה זאת, טעונות בירור וליבון עובדתי, ולא ניתן לומר בשלב זה, כי מדובר בטענות סרק או בהגנת בדים.
4.הנתבעים הצביעו על כך כי ישנם סיכויים לטענות ההגנה שלהם, במידה ויבוטל פסק הדין. כאמור, זו השאלה העיקרית אותה יש לבחון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. באשר למחדל של אי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, הנתבעים לא הצביעו על הצדק למחדל זה. תרופת התובעת תהא, במקרה כזה, בחיוב הנתבעים בתשלום הוצאות.
5.אשר על כן, הנני קובע כדלקמן:
א.פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 9/2/09 – בטל.
ב.ניתנת לנתבעים רשות להתגונן.
ג.עד ליום 30/4/13 יגישו הנתבעים כתב הגנה.
ד.הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.
6.לעיוני – 10/5/13.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.