הכרעת דין
לנאשם מיוחסת עבירה לפי סעף 5(ב)(3) לחוק עזר לעכו ( העמדת רכב וחנייתו ), התשנ"א – 1990, בכך שביום 29/3/09, בשעה 10:19, ברח' רמז בעכו, החנה את רכבו על מדרכה שלא נקבעה כמקום חניה מוסדר.
הנאשם טען כי הוא החנה את רכבו בחניון הרכבת בעכו, כשהחניה שם אינה כרוך בתשלום אגרת, וכי הוא החנה את רכבו על שטח שאינו בצד כביש ולא משמש הולכי רגל, ומשכך, אינו " מדרכה ", כהגדרת הדבר בדין.
הפקח, מר יניב פרץ, העיד כי העבירה בוצעה בתוך חניון הרכבת, ברחוב רמז, כאשר הרכב חנה עם 3 גלגלים על מדרכה ( עמוד 1 לפרוטוקול ישיבת 24/10/10 ), והוסיף:
" יש כביש שעובר ליד המדרכה עליה חנה.
החניון מגודר בגדר ברזל.
...
אתה חנית על המדרכה בתוך השטח המגודר...
...
אני לא רושם דוחות על הרכבים שחונים מתחת לעצים כי זה לא מוגדר כמדרכה...".
( עמוד 1 לפרוטוקול ).
עיון בתשריט שערך הפקח הנ"ל במהלך עדותו, בחקירה הנגדית, ושהוגש וסומן נ/1, מגלה כי, המדובר בחניון ללא תשלום, וכי רכבו של הנאשם חנה על שטח עשוי אבן משתלבת, כאשר בצד שטח זה עובר כביש, הוא רחוב רמז, וכן מעבר כניסה או יציאה מרחוב זה אל תוך החניון. מעיון בתמונות שהוגשו מטעם הצדדים, האחת סומנה ת/1, והשנייה סומנה נ/1, ניתן להתרשם כי הרכב חנה על משטח מוגבה מפני הקרקע.
הוראת סעיף 5(ב)(3) לחוק העזר הנ"ל קובעת כי:
" לא יעצור רכב, לא יעמידו, לא יחנהו ולא יאירו עומד, כולו
או חלק ממנו, באחד המקומות שמנויים להלן, אלא לשם
מניעת תאונה...:
(3) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו
לפי חוק זה".
מכאן, הכלל מורה כי, החניית רכב על מדרכה היא אסורה, למעט במקום בו הוסדרה המדרכה כמקום חנייה. השאלה הטעונה הכרעה בעניינו של הנאשם היא: האם השטח עליו החנה הנאשם את רכבו, בתוך חניון הרכבת בעכו, הוא " מדרכה ".