עירית נתניה - בנייה נ' אוחיון

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות שעניינן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר – עבירות לפי סעיפים 145, 204, 205, 208 ו- 221 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק") כמפורט באישום הראשון לכתב האישום וכן בעבירות שעניינן אי קיום צו הפסקה מינהלי, עבירות לפי סעיף 237 לחוק כמפורט באישום השני לכתב האישום.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים:

"מדובר בשני אישומים בהתחלת בניית בית מגורים דו משפחתי בשטח של בניית מרתף בגודל של 211 מ"ר ועבודות בקומת קרקע ללא היתר בניה וטרם הוצא היתר בניה. האישום השני כאשר לאחר שהתחילה בניה הוצא צו הפסקה מינהלי מיום 26.7.09 אשר אושר ע"י בית משפט זה בתיק בב"נ 7792-08-09 – מגישה את ההחלטה מסומנת ת/1. גם לאחר שהוצא צו ההפסקה נמשכו העבודות כמפורט באישום השני. בתאריך 28.7.09 יצקו רצפת בטון מרתף וקורות יסוד. בתאריך 12.8.09 יצקו קירות מרתף ותקרת בטון בשטח של כ- 211 מ"ר ובתאריך 18.11.09 החלו לבצע עבודות תפסנות וברזל בקומת קרקע. ביום 31.5.10 הוצא היתר לבית מגורים דו משפחתי בן שתי קומות ומרתף עם זאת מדובר בעבירות קשות. התחלת בניית בית מגורים דו משפחתי טרם קבלת היתר ותוך כדי הפרת צו הפסקה מינהלי שאושר ע"י בית המשפט אינן עבירות של מה בכך והענישה חייבת להיות בהתאם. יש לראות בחומר הרבה את עבירות הבניה שלא זו בלבד שהתחילו לבנות את הבניה ללא היתר אלא חומרתו המיוחדות של המקרה שהמשיכו לעשות כן תוך הפרת צו הפסקה שאושר על ידי בית המשפט. מפנה לתיק עמק 2710/05 – מוגש ומסומן ת/2 וכן לתיק תכנון ובניה 2621-12-09 שם דובר בהקמת בית פרטי שתי קומות ומרתף ואישום של הפרת צו הפסקה מינהלי כאשר לאחר שהוצא היתר הגענו להסדר טיעון באשר לקנס בסך של 40,000 ₪. מבקשת שיוטל על הנאשמת קנס הולם ומרתיע ושתחתום על התחייבות שלא תעבור עבירה נוספת על פרק י' לחוק התכנון והבניה".

הנאשמת עתרה להקלה בעונשה בציינה כדלקמן:

"לא זלזלתי בצו ההפסקה המינהלי הוא הגיע אלי באיחור מהקבלן שעבד בבניית הבית. פניתי לבחור בשם פארס שעובד בעירית נתניה שתפקידו בכיר בעיריה ואמר לי במילים אלו "תגדרי את המקום ותמשיכי לבנות כי ההיתר שלך בדרך". גם עוד מישהו בכיר בעיריה אמר לי. אני מגישה לבית המשפט מסמכים המעידים על מצבי המשפחתי והאישי – המסמכים כולם מוגשים יחד ומסומנים נ/1 ובהם רואים את השתלשלות האירועים כפי שכתבתי עליהם. מבקשת להתחשב בכל אלו שעה שבית המשפט יגזור את העונש שיוטל עלי. אני מבקשת לכן שבית המשפט יתחשב בכל האמור ובעיקר בכך שקיבלתי היתר בניה לבניה נשוא כתב האישום ובמסמכים שהגשתי לבית המשפט נ/1 ויתחשב בגובה הקנס שיוטל עלי".

כך גם ציינה במכתבה נ/1 בין השאר הדברים הבאים:

"אני סובלת משנת 2006 מדיכאון נפשי ומטופלת בטיפול תרופתי קבוע. פרט לכך אני סובלת מבעיית עמוד שידרה חמורה ואמורה לעבור ניתוח מורכב ומסובך (מצ"ב אישורים רפואיים). ילדי בן 12 לומד בכיתה קטנה וסובל מבעיית כליות, הוא נולד עם כליה אחת (מצ"ב אישור רפואי). אב ילדי שהוא חברי לחיים אף הוא סובל מבעיית כליות קשה ועבר מספר לא מבוטל של ריסוקים וניתוחים ואמור לעבור עוד ניתוחים בעתיד (מצ"ב אישורים רפואיים). פרט לכך בשנת 2007 הוא ריצה עונש מאסר בפועל של שנתיים וחצי (מצ"ב אישור)". למכתבה נ/1 צרפה הנאשמת מסמכים לאימות טענותיה.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים אומר כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעברה הנאשמת.

כפי שנפסק לא אחת, חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר ושימוש בה, רק לאחר שאותה עבודה ושימוש בה חוסים תחת היתר כדין במשמעות החוק.

ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר ושימוש בבניה שכזו אין מקום להתחלת בניה ושימוש בה וזאת ידעה הנאשמת היטב.

התכלית שעומדת כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה היתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה ושימוש בהם אשר לא יעמדו בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרים כדין.

בענייננו, מדובר בבניה רחבת היקף שבוצעה ללא היתר בניה ושימוש בבניה ללא היתר כדין ואלו מצדיקים ענישה משמעותית שהיא בה כדי לבטא את חומרת המעשים, מה עוד שלא רק שהנאשמת ביצעה עבודות בניה ושימוש בה ללא היתר כדין בהיקף משמעותי אלא שאף לא קיימה צו הפסקה מינהלי והעדיפה את האינטרסים הפרטיים שלה על פני אינטרס הציבור דבר שיש בו חומרה יתירה כפי שנפסק בעניין זה לא אחת.

אם אכן היה עיכוב מטעמים כאלה ואחרים בתוככי הרשות אשר מנע הוצאת ההיתרים הנדרשים בחוק, היה על הנאשמת לא להתחיל ו/או להמשיך בבניה הטעונה היתר והשימוש בה כל עוד אין בידה היתר בניה כדין לבניה ולשימוש בה ואם התחילה בביצוע עבודות בניה ללא היתר והשימוש בה ו/או המשיכה בביצוען זאת אף לאחר שהוצא צו הפסקה מינהלי – אין לה אלא להלין על עצמה.

יחד עם זאת אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמת הודתה באשמה, אין לה הרשעות קודמות, הוצא היתר לבניה נשוא כתב האישום אם כי בדיעבד ובכך רואה הפסיקה נסיבה מקלה משמעותית. הנאשמת סובלת מבעיות בריאות קשות וכך גם בנה ובן זוגה אבי בנה אשר ריצה בעבר תקופת מאסר ממושכת הכל כמפורט במוצגים נ/1 שהוגשו.

בנסיבות אלו ולאחר ששקלתי בזהירות יתרה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן:

1.אני דנה הנאשמת לתשלום קנס בסך של 15,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 15 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.8.11 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

אי תשלום שעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל הקנס לפרעון מיידי.

2.הנאשמת תחתום על התחייבות על סך 15,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה על פרק י' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה- 1965. ההתחייבות תחתם היום בבית המשפט ואם לא תחתם תיעצר הנאשמת למשך 7 ימים.