עירית כפר סבא נ' שקד

הכרעת דין

הן מדברי הנאשם, הן מהטכוגרף שצירף והן מדברי עד התביעה היחיד ברור שהרכב שהה במקום, שהינו תחום תחנת אוטובוס (מסומן בסימון אדום צהוב) פרק זמן של כ-10 דקות, פחות או יותר.

עוד מסתבר מהתמונה שהגיש הפקח ומדבריו, כי בעת שהפקח היה במקום לא הייתה כל תנועה של נוסעים מהאוטובוס או אל האוטובוס. אף הנאשם הבחין בין תהליך הורדת הנוסעים לבין תהליך העלאת הנוסעים החדשים, שכן דובר לדבריו ב-2 קבוצות שונות של ילדים.

סעיף 10 (ב) לחוק העזר לכפר סבא, העמדת רכב וחנייתו, אינו קובע זמן אשר ייחשב כזמן מותר להורדת נוסעים, כאשר זמן ארוך יותר לא ייחשב כזמן מותר וייגבש עבירה על החוק. המבחן של הסעיף הינו מהותי האם הזמן , יהא אשר יהא אורכו, נדרש להורדה או העלאה של נוסעים.

לעניין זה, יתכן שהורדה או העלאת נוסעים תמשך אף מעבר ל-10 דקות שזו התקופה בה עסקינן. יתכן שהורדה או העלאת נוסעים תהיה פחותה באופן ניכר מ-10 דקות. תלוי במספר הנוסעים, פתחי האוטובוס וקצב הירידה וההעלאה.

מה שחשוב לענייננו, שבעת שהפקח היה במקום, ולא דובר ברגע, אלא שהתנהל דין ודברים של מספר דקות בינו לבין הנאשם, לא היה כל תהליך של הורדה או העלאת נוסעים לאוטובוס. ברור כי זו הייתה תקופת הביניים בין סיום ירידת הקבוצה הראשונה לבין תחילת עליית הקבוצה השניה. מהתמונה שנותנת מבט רחב יותר על האזור, אף עולה כי אין כל ילד, שלא לדבר על קבוצת ילדים שמתקרב לעבר האוטובוס או מתרחק ממנו. הנוסעים היחידים שנראים עומדים בכלל בתחנת האוטובוס וממתינים לקו האוטובוס שאמור לעבור במקום, ואינם נראים ילדים העושים דרכם כיחידים או כקבוצה לעבר האוטובוס.

בנסיבות אלה, באותה עת שנרשם הדוח, הנאשם לא היה בתהליך של העלאת נוסעים או הורדת נוסעים, אלא משיקוליו הוא העדיף להמתין במקום לאחר סיום הורדת קבוצה ולפני שתתחיל העלאת הקבוצה השניה.

בכך עבר הנאשם באופן מהותי את העבירה המצויינת בסעיף 10 (ב) לעיל, ואין רבותא לשאלה אם פרק זמן זה היה פחות מ-10 דקות או יותר מ-10 דקות.

אשר על כן, הריני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"ד, 10/04/2014 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

גזר דין

כאשר עסקנן בעבירות מסוג ברירת קנס, לרבות ברירת משפט, הרי שבפני הנאשם המקבל את ברירת הקנס ישנה אפשרות לחסוך כל הליך משפטי באמצעות תשלום הקנס. כאשר הנאשם מגיע לביהמ"ש ונמצא לא צודק בטענותיו, הרי שעל פי מדיניות הפסיקה הנוהגת יש מקום לקנס גבוה מקנס המקור.

לעניין זה ישנם שני מצבים. מצב אחד שבו נאשם מודה באשמה ונוטל אחריות אך טוען עובדות נוספות ו או אז העניין מסתיים בישיבה אחת קצרצרה והמצב האחר הינו שהנאשם כופר במיוחס לו או אז ביהמ"ש מקדיש מזמנו היקר פרק זמן משמעותי יותר במועד נפרד לבירור עבירה פעוטה יחסית.

במצב הראשון דרך כלל ביהמ"ש גוזר כפל קנס ואילו במצב השני שהינו המשמעותי יותר מבחינת אי נטילת אחריות והיעדר חסכון זמן ביהמ"ש הרי שביהמ"ש מביא בחשבון את הקנס המירבי על פי פקודת העיריות שעומד על 3600 ₪ וגוזר בסופו של דבר קנס שגבוה מכפל הקנס ומתקרב לקנס המירבי לעיל.

לצד כל אלה ביהמ"ש מביא בחשבון בפסיקתו אף את נסיבות העבירה כמו גם את גובה קנס המקור.

בענייננו מדובר בסה"כ בקנס של 100 ₪ ואולם לנאשם היו די והותר הזדמנויות בכדי למנוע את הקדשת זמנו היקר של ביהמ"ש לדיון סרק. גם אם מלכתחילה סבר בתום לב שכשהוא עומד בתחום תחנת האוטובוס אך לא במקביל לחלק הבנוי שלה וממתין לקבוצת ילדים שתעלה לאוטובוס הרי שאינו עובר עבירה, הרי ברגע שבמשך מספר דקות הסביר לו הפקח שהוא עובר עבירה וכדי להימנע מרישום דוח עליו לעזוב את המקום, היה על הנאשם לקבל את הוראות הפקח. מעבר לכך, גם לאחר מעשה עת קבל סה"כ דוח של 100 ₪ על הנאשם היה לפחות אז להבין את הפסול שבמעשהו ולשלם את הקנס המקורי. הנאשם לא נהג כך, אלא עמד בדווקנות על העדר הפעילויות כביכול במעשהו, וגרר את ביהמ"ש לדיון מיותר, אותו ניתן היה להקדיש לתיקים אחרים. לעניין זה יצוין כי מצויים אנו באולם מזה למעלה מחצי שעה לבירור עבירה פעוטה זו.

בשים לב לכל האמור, הריני גוזר על הנאשם קנס בסך של 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם עד ליום 1.6.14.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד בתוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"ד, 10/04/2014 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט