החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
המשיבה הגישה לביצוע שיקים אשר נמשכו על ידי המבקש לפקודתה. בהתאם לרישומים במחשב ההוצאה לפועל, נמסרה האזהרה לידי המבקש ביום 27.8.12.
ביום 12.12.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות. המבקש טוען לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי נודע לו על קיומו של התיק רק לאחר שהגיעו לביתו פקידי הוצאה לפועל, על מנת לבצע עיקול בדירתו. המבקש טוען כי גיסתו אשר חתומה על אישור המסירה מעולם לא מסרה לידיו את האזהרה.
לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי השיקים נשוא תיק זה ניתנו למשיבה לתשלום חובו של אחיו של המבקש. עוד בטרם הגיע מועד פירעונם נעשה בין המשיבה לאחיו הסדר לתשלום החוב ושולם סך של 15,000 במזומן וכן ניתנו למשיבה שיקים חלופיים. לטענת המבקש, הובטח לו על ידי המשיבה, כי כל עוד השיקים אשר ניתנו על ידי אחיו נפרעים ואחיו עומד בהסדר החוב, לא תפעל המשיבה לגביית השיקים שניתנו על ידי המבקש. חרף העובדה שאחיו של המבקש עומד בהסדר החוב, הגישה המשיבה את השיקים אשר ניתנו על ידי המבקש לביצוע.
המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי האזהרה נמסרה לבן משפחה של המבקש בכתובת מגוריו הרשומה על השיק שהוגש לביצוע והמבקש אינו מכחיש את מסירת האזהרה. המשיבה מציינת, כי בתצהירו אף טען המבקש כי נדהם לקבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ומכאן שהמבקש מודה בקבלת האזהרה. אשר להתנגדות עצמה, טוענת המשיבה, כי ההמחאות המשוכות על חשבון הבנק של המבקש נמסרו למשיבה במסגרת הסדר תשלומים שהושג לשם כיסוי חוב הארנונה על שם אחיו של המבקש, והמבקש ידע כי ההמחאות יוצגו לפירעון על ידי המשיבה לשם כיסוי חוב הארנונה. על-פי ההסדר בין הצדדים שולם סך של 15,000 ₪ במזומן, סכום נוסף בסך של 10,000 ₪ היה אמור להיות משולם עד ליום 31.3.12 ויתרת החוב היתה אמורה להיות משולמת ב-18 תשלומים נוספים. ואולם ההמחאות נשוא התביעה, שהיו אמורות לכסות את התשלום השני לא נפרעו ועל כן הוגשו לביצוע. אחיו של המבקש אף לא עמד בהסדר שהושג עמו וכן יתר ההמחאות שמסר חזרו בשל העדר כיסוי. מכאן שטענת המבקש כי אחיו משלם את חוב הארנונה ועומד בהסדר שהושג עמו , אינה תואמת את המציאות.
יצוין, כי ביקשתי את תשובת המבקש לתגובת המשיבה, אך זו לא התקבלה.
השאלה הראשונה העומדת לדיון היא האם ההתנגדות הוגשה במועד נוכח אי המצאת האזהרה למבקש בתיק ההוצאה לפועל. המבקש אינו מכחיש את העובדה כי האזהרה נמסרה לגיסתו. לפיכך, משבוצעה המצאה כדין של האזהרה, הרי שההתנגדות הוגשה באיחור.
האם יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות? המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
במקרה זה, המבקש טוען כי גיסתו לא הביאה לידיעתו את העובדה כי נמסרה לידיה אזהרה. הגם שאין המדובר בנסיבות שאינן בשליטתו של בעל הדין, הרי שניתן לומר שמדובר בטעות אנוש שאינה גובלת בזלזול ואשר ניתן לתקנה על ידי פסיקת הוצאות לטובת המשיבה.
אשר לטענות שהעלה המבקש בהתנגדות עצמה, הרי שהמבקש טוען כי שיקים אלה ניתנו למשיבה לתשלום חובו של אחיו וכי הובטח לו על ידי המשיבה, כי כל עוד אחיו עומד בהסדר הקיים, לא תפעל המשיבה לגביית השיקים שמסר לה. ואולם, מהרשומות המוסדיות שצירפה המשיבה לתגובתה עולה כי אחיו של המבקש אינו עומד בהסדר התשלומים עם המשיבה ועל כן לכאורה נופלת טענת ההגנה של המבקש. בנסיבות אלה, הגיעתי למסקנה כי סיכויי הגנתו של המבקש אינם גבוהים ועל כן יש מקום להתנות את קבלת ההתנגדות בתנאים.
לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 1,000 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי וכן בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה על סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט. על המבקש להפקיד את הסכומים הנ"ל בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
לאחר הפקדת הסכומים, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.
ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013, בהעדר הצדדים.