עירית חדרה נ' מימון

הכרעת דין

1.הנאשם עומד לדין על כי ביום 3.2.2008, סמוך לשעה 18:46 ברחוב הגיבורים 59, החנה את רכבו עם המס' הנקוב בדו"ח, על המדרכה שלא נקבעה כמקום חניה מוסדר, עבירה על הסעיף 5 (ד) (3) לחוק העזר לעיריית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990.

2.במעמד הקראת כתב האישום ביום 8.6.2010 ולאחר שביהמ"ש נוכח לדעת כי הנאשם לא דרש את דבר הדואר בדבר זימונו לדיון, ובהתאם לאמור בתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, ועל פי אישור המסירה ת/1, ולבקשת ב"כ המאשימה, ביהמ"ש דן את הנאשם שלא בפניו, תוך כדי כך שהוא מחייב אותו בתשלום כפל הקנס, כשהקנס במקור הוא 500 ₪, כך שהקנס אשר חויב בו הנאשם הוא 1,000 ₪ הוא 5 ימי מאסר תחתיו.

3.הנאשם הגיש בקשה לביטול פסה"ד וגזה"ד בטענה שבמועד המשפט הוא סבל מבעיות רפואיות, שאירעו לאחר תאונת אופנוע וכי מבקש הוא לבטל את פסה"ד ולאפשר לו – לנאשם, הוכחת עמדתו.

4.ביהמ"ש נעתר לבקשה ביטל את פסה"ד וקבע את התיק להקראה אליה זומן הנאשם ליום 28.12.2010.

5.בישיבת ההקראה טען הנאשם כי מה שקרה הוא, שהוא היה צריך להוציא טלוויזיה לחנות "כולי אוזן" משם הוא הוציא את הטלוויזיה עם בעל החנות מהרכב, הפקח הגיע וצילם את הרכב, הוא פנה לפקח אולם הפקח התעלם ממנו והשלים את עריכת הדו"ח, הוא ביקש לקבוע את התיק לשמיעת הוכחות ולזמן למועד הדיון את בעל החנות, שבאותה עת נמצא בחו"ל.

עוד הוסיף הנאשם כי מדובר במעשה התעללות באזרח, כל העמידה על המדרכה הייתה ל- 5 דקות, הוא הודה שהוא החנה את הרכב על המדרכה, אך הוא טען שהחנייה הייתה לשם העמסת טלוויזיה ולכן ביקש לקבוע את התיק להוכחות.

6.ביהמ"ש קבע את התיק לשמיעת הוכחות להיום, תוך שהוא מזמן את הנאשם למועד הדיון ומזהיר אותו בתוצאות אי התייצבותו, כמו שהסביר ביהמ"ש, כפי שרשום בהחלטה, כי ככל שישנם עדי הגנה, יזמן אותם הנאשם למועד הדיון באמצעות ביהמ"ש.

7.הנאשם לא התייצב למועד הדיון שנקבע בנוכחותו ולבקשתו, ומטעם התביעה הופיעו 2 עדי תביעה:

א.הפקח נקש ליאור, אשר ערך את הדו"ח וצילם את התמונה המהווה חלק אינטגרלי של הדו"ח עפ"י ת/2.

העד העיד כי עת שהוא צילם את התמונה וערך את הדו"ח הרכב נשוא הדו"ח היה במצב של חנייה, שלא בשולי המדרכה אלא במרכז המדרכה, דבר אשר יש בו כדי להפריע להולכי רגל המשתמשים במדרכה, הוא – הפקח, אישר כי הוא פנה אל הנאשם וביקש ממנו להזיז את הרכב עוד בטרם השלים את עריכת הדו"ח, הנאשם היה בשיחת טלפון נייד, התעלם מהפקח ונכנס לחנות בשנית תוך שהוא מסרב להיענות לבקשת הפקח, בדבר הורדת הרכב מן המדרכה.

בתגובתו של הפקח – ת/3, מדגיש הפקח כי הוא פנה לנאשם וביקש ממנו להזיז את הרכב, אלא שהנאשם חזר לחנות, התעלם מהפקח ומפקחית נוספת שנקלעה למקום, עקב כך הוא – הפקח המשיך ברישום הדו"ח, תוך שהנאשם עולב בו ומאיים עליו ש"יחנך אותו".

ב"כ המאשימה לא התעלם מגרסתו ומעמדתו של הנאשם, כפי שמשתקפת היא בבקשתו של הנאשם לביטול הודעת התשלום והוצגה בפניי וסומנה ת/4.

ב.הפקחית הנוספת, הגב' לילך כוכבי, בהגינותה העידה כי אין היא זוכרת את פרטי האירוע, אך היא זוכרת שנקלעה למקום באקראי, שהרי לא נהוג שפקח נצמד לפקח אחר, בעיקר בעבירות מסוג עבירות עליהן הופקד הפקח נקש, ומכאן שעדותה לא תרמה דבר לראיות בתיק.

8.כאמור, הנאשם בחר שלא להתייצב ולהציג את גרסתו, כמו שלא גרם לזימונם של עדי הגנה, כפי שהועלו הדברים בטיעוניו במעמד הקראת כתב האישום, ויש לראות בכך כמן חיזוק לראיות התביעה.

9.עדותו של העד נקש ליאור ניתנה בפניי ונמצאת נתמכת בתיעוד אשר הוצג במהלך עדותו, ולא מצאתי מקום להטיל ספק בדברי העד, ומכאן שעל סמך עדותו של עד התביעה והתיעוד אשר הוצג בפניי, אני קובע כי התביעה עמדה בנטל הוכחת המיוחס לו – לנאשם, בכתב האישום.

10.הנאשם לא התייצב, כאמור, לדיון ולא גרם לזימון עדים לתמוך בגרסתו.

לעומתו, התובע הביא ראיות בעדותם של פקחי המאשימה ובתיעוד שהוצג, כדי להביא להוכחת המיוחס לו – לנאשם, בכתב האישום ועל כן אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תשע"א, 03/05/2011 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

גזר דין