עירית חדרה נ' בן חיון ואח'

החלטה

ביום 30.5.10 קיבל בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (השופט א. קפלן) את תביעת המשיבה 1 נגד המבקשת ודחה את ההודעה לצד ג' שהגישה המבקשת נגד המשיבה 2, בגין נזקים שנגרמו לרכבה של המשיבה 1 על ידי עץ שקרס על רכבה. על כך הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור, בטענה שמדובר בסוגיה משפטית וציבורית רחבה הנוגעת לחוזים עם קבלני עבודה ומכרזים של החברה למשק וכלכלה. המשיבים 1 ו- 2 הגישו תשובתם.

בהחלטתי מיום 19.7.10, ניתנה מבקשת הזדמנות לתקן את בקשתה, לאור טענתה שקבלת התביעה, להבדיל מדחיית ההודעה לצד ג', היא סוגיה משפטית וציבורית רחבה כאמור, ולאור העובדה שהמבקשת העלתה בבקשתה טענות שלא נטענו מעולם, לא בכתב הגנתה ולא בדיון בעל פה, כגון הטענה שהתובע לא הביא לדיון את השמאי מטעמו ולכן לא ניתן להסתמך על חוות דעתו, או הטענה שלא הובאה קבלה על תשלום עבור הנזק, או הטענה שלא ניתנה למבקשת הזדמנות לבדוק את הרכב נשוא התביעה. המבקשת בחרה שלא לתקן את תביעתה.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008).

קבלת התביעה של המשיבה 1 כנגד המבקשת אינה מעוררת שום סוגיה משפטית וציבורית רחבה. עץ שהיה באחריות המבקשת נפל על רכב של המשיבה 1 וגרם נזקים. אין לכך שום קשר לחוזים עם קבלני עבודה או לחוזים שהחברה למשק וכלכלה, והפסיקה אינה מאיינת את החוזים עם הקבלנים, כטענת המבקשת. להסיר ספק, פסק הדין אינו מעורר גם שום שאלה עובדתית מיוחדת. האחריות הוכחה כראוי וכך גם הנזק, בשים לב לכך שהמבקשת לא דרשה מעולם לבדוק את הרכב טרם תיקונו, לא טענה שלא הצגה קבלה ואין חובה להביא את השמאי לחקירה אם אין דרישה על כך. להסיר ספק, אני דוחה את טענת המשיבה 1 כאילו בית המשפט הדן בערעור כפוף להשתק פלוגתא שנקבע בפסק הדין עליו מבקשים לערער. בית המשפט לערעורים אינו כפוף לקביעות הערכאה המבררת, והוא רשאי לבחון אותן לפי הכללים המקובלים להתערבות בהכרעות עובדתיות. לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור ככל שהיא נוגעת למשיבה 1, ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה 1 הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.

כנראה שהטענה לגבי החשיבות הציבורית הגדולה, ואיון החוזים, נטענת כלפי דחיית ההודעה לצד ג', למרות שהמבקשת לא תיקנה את בקשתה. ואולם, דין טענה זו להידחות. אני מקבל את טענת המשיבה 2 שאין מדובר באיון כל החוזים של החברה למשק וכלכלה או משהו דומה או קרוב לכך. מדובר, כפי שטענה המשיבה 2, בתיק נזיקין פשוט, שבמסגרתו היה על המבקשת המודיעה לצד ג', להוכיח את חבותה. המשיבה 2 חתמה על חוזה לגיזום עצים עם המבקשת, ובמסגרתו הוטלה עליה אחריות לכל נזק שיגרם תוך כדי עבודה או בקשר עימה או בשל מעשה או מחדל של הקבלן, אבל היא אינה נושאת באחריות הכללית של העיריה המבקשת להסרת כל מטרד ומניעתו, אלא רק באחריות לביצוע העבודות שהוטלו עליה. לא הוכח שהמשיבה 2 קיבלה הוראה לגזום (להבדיל מ"אחזקה" הנזכרת בחוזה, שלא הוברר מהי) את העץ, או אפילו את כל העצים ברחוב או כל העצים בחדרה, ולא גזמה. לא הוכח שהוטל על המשיבה 2 לסרוק את כל העצים, למצוא איזה עלולים לקרוס ולגזום אותם. יתר על כן, כפי שקבע בית המשפט, לא ברור מדוע העץ נפל, ובנסיבות אלה, בעוד העיריה המבקשת אחראית אחריות כללית מכוח הוראות פקודת העיריות, המשיבה 2, שאחראית רק למילוי החוזה, אינה אחראית לנזק שסיבתו לא ברורה, שכן לא ברור האם גיזומו של העץ היה מונע נפילתו. בית המשפט דחה כדין את הטענה שכל הסיכונים נופלים לפתוח של הקבלן. המשיבה 2 אינה מבטח, אלא בעלת חוזה וחובתה רק לקיים את החוזה (ולבטח את עצמה על הנזקים שיגרמו מאי קיומה את החוזה) החוזה הוא הקובע את מסגרת חובתה המוגבלת. החוזים של המבקשת שרירים וקיימים, ולא אויינו, וכאשר יבואו לדיון בשל הפרה, מן הסתם תעשה המבקשת להוכחת ההפרה שלהם.

לפיכך, לא נפלה בפסק הדין טעות המצדיקה מתן רשות ערעור עליו. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור גם נגד המשיבה 2 ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.